תקציר המבוא:

אודות המחבר

במבוא המחבר מתאר בקצרה את קורותיו בתקופת השואה:
לפני המלחמה היה המחבר רב באנטוורפן, עם פרוץ המלחמה הוא נמלט עם רבים לצרפת, שם נתגלגל לווישי ומשם לניצה. בשנת תש"ב הצליח לקבל אישור והיגר לארה"ב, שם הוציא לאור את ספרו בשנת תש"ד.
המחבר מתאונן על איבוד כתביו הרבים בדרכו לצרפת, ומתאר עד כמה התקשה לחבר את ספרו זה, בזמן שהותו בצרפת, כאשר לא היה בנמצא כל ספר שהוא.
המחבר מתאר את קבלת בשורות האיוב עם הגיעו לארצות החופש. בזמן כתיבת הספר עדיין לא ידע מה עלה בגורל בנו, כלתו ונכדיו. המחבר מדגיש את מלחמתם של הנאצים בקב"ה עצמו, ולא רק בעם ישראל.

המבוא:

הקדמה

יתברך הבורא וישתבח היוצר אשר האציל מחכמתו לעם בריתו, ונתן לנו תורת אמת ע"י נביאו נאמן ביתו, וחיי עולם נטע בתוכינו, והגם שהכל אבדנו בעוה"ר, ומפני חטאינו גלינו מארצנו, אבל תורתנו הקדושה נשארה אצלנו, ונודדת עמנו בארץ ענינו ולחצנו, ובכל דור העמיד לנו הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, רבותינו נושאי דגל התורה, ועי"כ הי' לנו קיום ומעמד בארץ גלותינו, כמאמרם ז"ל [מגילה ד' י"א ע"א] לא מאסתים בימי יוונים, ולא געלתים בימי נבוכדנצר, לכלותם בימי המן, להפר בריתי אתם בימי פרסיים, כי אני ה"א בימי גוג ומגוג, במתניתא תנא לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנני' מישאל ועזרי', ולא געלתים בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאי ובניו ומתתי' כהן גדול, לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, להפר בריתי אתם בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות, כי אני ה' אלקיהם לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם, ונראה מזה שבכל דור ודור העמיד לנו הקב"ה מושיעים, ועי"כ הי' לנו קיום בגלותינו, חוץ בימי גוג ומגוג, כי אז ה' אלקינו לבדו מושיענו, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, כמו שראינו בעינינו בדור הנוכחי, כי נביט על ימין ואין עוזר על שמאל ואין סומך, ואנה נפנה לעזרה, אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב לנוס.

אני הגבר ראיתי עני עמי, בקום מחנה הרשעים הצוררים בשנת ת"ש לפ"ק לכבש מדינת בלגי'. ובני ישראל הנמלטים מחרב היונה, השליכו כל מה שהי' להם, וכל תשוקתם הי' רק להציל את חייהם ונפש ילדיהם, ופגשו תלאות וצרות רבות, כי מיד כשעברנו את גבול מדינת צרפת נסחבו הצעירים לעבודת אנה"צ, והזקנים והילדים למבצרים בלי מזון ומחי', וגוועו שם ברעב ובקור, והנשארים בעירות נגזר עליהם גזירות קשות ומרות, אשר לא תוכל העט לצייר, וסגר עליהם המדבר, כי גם המזור של קול קול יעקב תורה ותפלה נטלו מאתנו, נעים ונדים, בלי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ובלי ספרים, אפילו סידורים לא הי', הגדיים והתיישים המה נערי בני ישראל רעבים וצמאים, הולכים בטל, בלי תורה ותפלה, ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים.

ואודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, ואזכיר חסדי ה', וברוך הגומל לחייבים טובים שגמלנו כל טוב, והוא יגמול כל טוב סלה עלינו ועל כל בית ישראל לטובה, [ויפרוש סוכת שלומו על בני ישראל ליפמן בן חוה עם אשתו וילדיו יחיו לאורך ימים טובים, אמן, הנשארים בארצות הדמים, ויעזרם ה', ויוציאם מאפלה לאורה] כי בין הפליטים הייתי עם שני בני ובתי וכלתי, ושני נכדי, ה' יברכם ויחזקם, אחד בן שנה ושלשה חדשים, והשני כשלשה חדשים, וילכו בני הצעיר ובתי יחיו להוביל מעט חלב עבור הילדים יחיו, כי כמעט חצי היום אשר לא בא בפיהם דבר, ופתאום התחילו רכבות הקיטור ללכת, ונאבדו מאתנו, והתלאות וההרפתקאות אשר עברו עליהם, אין פה מקום להעלות הכל על הגליון, כי באו בין שתי מערכות בין שתי אשות, וגם אש מלמעלה, ות"ל כי נצלו, ובאו למחוז חפצם לשלום, ואנו נשארנו נעים ונדים על עגלות הקיטור כעשרה ימים עם הילדים הקטנים, אשר לא הי' לנו גם מקום להציג כפות רגלינו על קרקעות העגלה, והוכרחנו לעמוד כך עם הילדים על הידים, וכל הסבל וחבילות אשר הובלנו אתנו אבדנו, ולא נשאר לנו כלום, וגם הרבה חידושי תורה עם שו"ת אבדתי, ונשארתי נברא ערטילאי, ובאנו עיר ווישי מדינת צרפת, וכשמנה חדשים אח"כ הוכרחנו עוד הפעם לנסוע אל עיר ניצא, וקבלתי על עצמי בל"נ להעלות על הנייר כל חידוש בתורתינו הקדושה, והגם שלא הי' לי ספרים, כי גם ש"ס בבלי לא הי' לי רק איזהו גמרות, העליתי הכל על הגליון, כמאמר הירושלמי כל פטטיא בישין לבר מפטטיא דאורייתא דאינין טבין, וזאת חלקי מכל עמלי, ותורתי שלמדתי באף עמדה לי לאסוף ולחבר ספר אחד בהלכה.

ובסוף שנת תש"ב לפ"ק עזר לי השי"ת כי השתדל חתני ר' יוסף נתן ראטענבערג שיחי' ועלה בידו להשיג תעודה עבורי לעזוב את ארצות הדמים אני ואשתי חוה תחי' בת חותני ר' יעקב יוסף ע"ה, ובאנו בשלום ת"ל אל ארצות החופש ארצות הברית, והוכרחנו להשאיר עוד שם את בני מחמד עיני עם משפחתו ה' יברכם ויחזקם ויפרוס סוכת שלומו עליהם לבל יאונה עליהם כל רע, וכשבאנו כאן שמענו וקראנו בעתונים שמועות מבהילות, בשורות איוב, צרות תכופות כי הרשעים הארורים דימו ועשו להכחיד ר"ל את שארית הפלטה בית ישראל, אשר אספו אותם לפולין, ולהשמידם ביחד עם בני ציון היקרים המסולאים בפז מגנין את הפז ביופיין יהודים בני פולין גדולי תורה ויראה חסידים ואנשי מעשה, היד נלאה ועט אין בכח לתאר החורבן הנורא, כי נהרגו ונשחטו ונשרפו במיתות משונות רבותינו נושאי דגל התורה, ואם על בנים רטשה, ילדים בחק אמותיהם נקברו חיים, ה' ינקום דמים מיד הרשעים הארורים, וחרב נוקמת נקם ברית עליהם תפול, ויאבדו כל אויביך ה', ולא ישאר מהם עד אחד, ואחינו כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה', בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר, אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים, כי פתאום יבא השודד עלינו (ירמי' ז) וחז"ל בגיטין ד' נ"ח ע"א הדגישו עליך לא נאמר אלא עלינו, כביכול עלי ועליך בא שודד, פי' ע"פ דברים המדרש שונא גדול אשר רצה להרע למלך, ולא הי' יכול לקרוב אל המלך, רגם אבנים באנדרטא של מלך, כן אלו הרשעים ימח שמם וזכרם בשנאתם למלך מלכי המלכים הקב"ה השמידו את ראשי וגדולי ישראל ילדים אשר אין בהם כל מום בחורי ישראל אשר לא טעמו טעם חטא, וצלם אלקים אליהם, וכמו שאי' בדברי חז"ל כי גוג ומגוג יאמר שוטים היו שונאי ישראל הראשונים, כי לא ידעו שישראל יש להם פטרון, אבל הם ילחמו עם כביכול ית"ש ויתעלה, וע"ז נאמר למה רגשו גויים וגו' יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו וגו', אבל יושב בשמים ישחק וגו', ובטח ינקום נקמתו מהם בקרוב, ויפלו בחרב האומות אשר שלמים הם אתנו, וכתבו על דגליהם חופש וחירות כאזרח וכגר, ודואגים על טובת מין האנושי בלי הבדל דת ואומה, וה' יהי' בתומכם של ימעדו, ויצליחו בכל אשר יפנו, ועוד יראו עינינו בקרוב במפלות אויבי ה' אמן.

ספרי ע"פ רוב הוא לבאר ולברר השיטות, ואיזהו פלפולים, ואשר אדמה, כי יהי' לתועלת לבחורים אשר באו לפלגות ראובן לחדש ולפלפל בתורתנו הקדושה, וקראתי את שם הספר "מי באר" כי שמי בקרבו אברהם יוסף בן לאבי מורי ורבי ר' מנחם מענדיל ע"ה, וספרי זה יהי' לעילוי נשמתו, וגם ע"פ דברי המדרש שיר השירים פרשה ד' בפסוק מעין גנים באר מים חיים, דאמר שם אמר ר' יוחנן מ"ח פעמים כתוב בתורה באר באר כנגד מ"ח דברים שנתנה בהם התורה [ויתכן לומר ע"פ דברי אדמו"ר זל"ה זי"ע ועכי"א בשפ"א על מאמרם ז"ל מ"ח נביאים נתנבאו להם לישראל כו' (מגילה ד' י"ד ע"א) כי משה רבינו ע"ה זכה לכל המדריגות עד שער הנו"ן כמ"ש ותחסרהו מעט מאלקים, ולמטה ממנו עמדו הנביאים, והם המה מ"ח דברים שנתנה בהם התורה יעיי"ש כלומר שכל ישראל יוכלו לזכות לכל המ"ח שערים ע"י תורתינו הקדושה, וזאת מרמז ר' יוחנן מ"ח פעמים כתוב בתורה באר באר, והמה המ"ח שערים שיוכל כל איש לזכות בהם] הה"ד מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, א"ר עזרי' זה מזיל מקצת דבר, וזה מזיל מקצת דבר, [ופי' המת"כ תלמיד חכם זה אומר מקצת טעמו של דבר, וזה קצתו] עד שתהא הלכה יוצאת כמין לבנון, א"ר תנחומא זה מלחים מקצת דבר, וזה מלחים מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים [כמי דבר המדובק ומחובר והיו לאחדים] עכ"ל המדרש, ומ"ח פעמים באר, עם אהבה ויראה עולה מי באר, כמ"ש הזוה"ק אורייתא בלא דחולי ורחומי לא פרחת לעילא, ואם אזכה לכווין עכ"פ מקצת טעמו של דבר, ועי"כ יצא הלכה כמין לבנון יהי' די עבורי, או כמו שאמר ר' תנחומא זה מלחים מקצת דבר, וזה מלחים מקצת דבר עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים, ועי"כ אזכה לחבר ולקשר דברי תורה שיהיו לאחדים, ולרכוש את חלקי בתוה"ק, כי כל אחד מישראל יש לו חלק בתורה"ק, כמו שנאו מתפללים ותן חלקינו בתורתיך, וצריך כל אחד ע"י יגיעו למצוא את חלקו, וזה שאמר ר' יצחק יגעתי ומצאתי תאמין לייגע עצמו ולמצוא את חלקו בתורה המוכן עבורו מכבר [ועיין בשפ"א בשם מרנא ורבנא הרי"ם זל"ה זי"ע ועכי"א אשר הקשה הא לשון מציאה היא רק בהיסח הדעת, ואין שייך לומר לייגע למצוא, אכן פי' הוא זל"ה כי השי"ת נותן לו שכר היגיעה אשר מוצא פנינים יקרים בתוה"ק בהיסח הדעת] וזה פי' וחיי עולם נטע בתוכינו, בכל אחד ואחד מישראל שתל ונטע הקב"ה חלק אחד מתורתו הקדושה, וע"י היגיעה יכול למצוא את חלקו, ואולי אזכה עי"כ שהדברים יתברכו בלבות המעיינים, וע"י שדליתי את החספא, ימצא אחר את המרגליות, וגם אחרים ימצאו את חלקם בתורה, ואלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה, ונתן בלבי להרבות פעלים לתושי', ולהרבות ספסלי ביה"מ, וצעירי בית ישראל יחזירו לתורה ה'. ות"ל כי זכיתי לזה, וגדלתי עדרים עדרים, ונטעתי ארזים הרבה בישראל [כ"י] הוא יתן לי עוד כח ואומץ לחזק ברכים כושלות, ולזכות עוד לרומם את קרן התורה, ובזכות זה יתרומם קרן ישראל לבל יתחלל עוד שמו ית' בגוים.

ואני תפילה שיעזור לי השי"ת ולאשתי מרת חוה תחי' לראות בקרוב את בנינו האברך המופלג כו' מו"ה ישראל ליפמאן שליט"א עם אשתו מרת חנה וצאציהם יחיו, בלי שום נגע ופגע, אשר עודנם בארצות הדמים, השי"ת יפרוש עליהם את סוכת שלומו, ויוציאם מאפלה לאורה, בתוך כלל ישראל.

ואזכור לטובה את בתי מירל תחי' עם בעלה ר' בנימין וואהלנעמוטה שיחי' ובנם יחי', ובתי נוחה תחי' עם בעלה ר' שלמה זיידה שיחי' עם צאצאיהם שיחיו, ובתי פייגל תחי' עם בעלה ר' יוסף נתן ראטענבערג שיחי' עם בתם פריידא תחי', ובני ח"ב החתן המופלג כמר גבריאל יצחק שיחי', השי"ת יעזור לי ולזו' תחי' לראות מהם דור ישרים יבורך עוסקים בתורה ומצוות לשמה על ישראל שלום.

יזכור אלקים את נשמת אבי מורי החסיד המופלג מו"ה מנחם מענדיל בן ר' אברהם יוסף ע"ה אשר הלך לעולמו בגן עדן יהא מנוחתו, ואת נשמת אמי מורתי מרת פריידא בת ר' משה ע"ה אשר הלכה לעולמה, בגן עדן תהא מנוחתה.

ויזכור אלקים את נשמת דוד זו' החסיד המופלג מו"ה גבריאל יצחק בן ר' ישראל ע"ה אשר הלך לעולמו, בגן עדן תהא מנוחתו.

ובצאתי אפרוש כפי בצלותי אנא ה', רחם נא על קהל עדת ישורון הנשארים, והצל את עמך ישראל מחיות הטורפות, והשב את שכינתך לציון עירך יגלה כבוד מלכותך עליהם, ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם, וייראו מהם, ותקן עולם במלכות שדי ולאמור לציון מלך אלהיך, ובא לציון גואל בב"א.

הנאנח והנדכא
המחבר