מותיב ומפרק - ר' יוסף תאומים

הספר יצא לאור בניו יורק בשנת תשי"ד
נושא הספר: עיונים בסוגיות הש"ס
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: 2 עמודים ללא ציון מספור

תקציר המבוא:

המבוא עוסק בדברי הגות קצרים על השואה, ומדגיש כי אסון השואה הוא אסון לעם ישראל וגם חילול כבוד שמים.
המחבר מזכיר את בני משפחתו שנהרגו בשואה, ובהם אשתו ושני ילדיו. ספר זה בא להציב להם מצבת זכרון.
בהמשך המחבר מזכיר את רבו ומתפלל להצלחת בתו וילדיה שנותרו בחיים.

המבוא:

מותיב ומפרק

הקדמה

זכור ד' מה הי' לנו. א"ר יצחק אמרו ישראל לפני הקב"ה שכחה מצויה בנו, אבל אין שכחה מצויה בך. (מדרש)

מפני חטאינו גלינו מארצנו, ונחרב בית - מקדשינו. באסון הזה ישנו שני נגיעות, אחד מה שנוגע להשי"ת כי מלבד מה שנאמר עמו אנכי בצרה, עוד יש חילול שם שמים. כי למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם של ישראל, הלא עם ד' אלה, ואעפי"כ יצאו מארצו, יען שאין ח"ו בכח ד' לעשות נוראות ונפלאות כמו שעשה בעת צאתנו ממצרים, ושאר נסים שעשה לנו וישנם אנשים כאלו שאומרים כי מעולם לא הראה כלל נפלאות, כל אחד אומר כפי רצונו, ושם שמים מתחלל ח"ו.

והשנית מה שנוגע אלינו, כי מלפנים ישבנו בארצנו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, ובתינו היו מלאים כל טוב, ועתה נפשנו יבשה אין כל, נודדים מעם אל עם, וממדינה למדינה, ואין תומך, ואין מרחם עלינו.

ולאשר הנהוג כי שני אוהבים כל אחד יתאונן רק על זולתו, ולא על עצמו, לכן ראוי לנו לדאוג על כבוד שמים ית"ש המחולל בעמים והקב"ה ידאג עלינו מה שחסרנו בעניני הגוף.

אולם אנחנו לא נדאג כלל על גלות השכינה, והשפלת כבוד התורה, לזה אמרו ישראל שכחה מצויה בנו, ושכחנו לדאוג על כבוד שמים, ועל שמו המחולל, אבל אף כי אנחנו לא נדאג על כבוד השם יתברך, זהו לא בפשע ורשע, כי לא בגדנו בצורנו, ולא שקרנו באהבתו יתברך, ורק כי שכחה מצויה בנו אשר זה טבע שלנו.
אבל הקב"ה אין שכחה לפני כסא כבודו ידאג ויחוש על מה שהגיע ההיזק אלינו, אשר השפלנו עד מאד עד שאול תחתיות. וזה זכור ד' מה הי' לנו, אם כי אנחנו לא נזכור מה היה לך, ושם קדשך המחולל, אבל אתה זכור מההיזק שלנו.


בעת כותבי הדברים הללו עלו ברעיוני את ההיזק הגדול שסבלו בימים הללו עם ישראל כולה ע"י הצורר הרשע ימ"ש וזכרו וכל הנלוים אליו, ששחטו והרגו במיתות משונות יותר מששה מיליון ממבחר של עם ישראל, ובתוך עם ישראל אנכי יושב, כי גם אותי קרה המקרה הרע הזה, כי ביום ז' אדר השני שנת תש"ג הרגו הרשעים הארורים את משפחתי היינו אשתי ובני, ובתי הצעירה, שהחביאו את עצמם במחבוא (באנקער).

אוי לי שכך קרה לי, נתקיים בי מאמרז"ל בש"ס בבא בתרא כל מי שאינו מניח בן ליורשו, הקב"ה נתמלא עליו עברה, ומאז ועד עתה השי"ת יודע ועד שאיני יכול למצוא לי מקום מנוחה, ובפרט מנוחת הנפש, ע"כ אמרתי בנפשי להעמיד מצבה על קבורתם בכדי שלא ימוש זכרונם הטוב ממני ומצאצאי שניצולו בעזרת השם, אולם איזה מצבה אוכל לעמוד הלא אינני יודע אפילו את מקום קבורתם, ואיך אוכל להעמיד אבן שיהי' חקוק שמותם לזכרון נצח, לכן אמרתי בנפשי, אתן שם ושארית לנפשותם במה שאביע ברבים את מה שלמדתי ולדפוס ספרים שיהיו על שמותם לזכרון.

ותלי"ת עלתה בידי בשנת תש"י להדפיס את חיבורי "שו"ת נחמת יוסף" כולל שו"ת וחידושים וביאורים על ש"ס ופוסקים, אולם לא אוכל ליתן מרגוע לנפשי הצמאה, אמרתי כעת לדפוס את ספר "מותיב ומפרק" לחידוד תלמידי הישיבה לתרץ כמה מאות קושיות העולם, מהם מה שאמרתי בעזה"י לתרץ, מהם מה שראיתי בספרים, ומהם מה ששמעתי, ואקוה שתלמידי הישיבות, ותלמידי חכמים, שיש להם חפץ בעוקר הרים היינו לפלפל ולסלסל בדברי הראשונים והאחרונים, ימצאו בספרי זה את אשר עם לבבם, כי עוד בטל ילדותי בעת שלמדתי בעיר זאלישטשיק (בפוילין) אצל דודי מו"ר הגאון האדיר ר' זאב תאומים האב"ד דשם זצ"ל גם אצל הדיין ומו"ץ דשם הרב הגאון ר' ליבלי בערנפעלד ז"ל ואצל הרה"ג ר' אפרים באלחוור ז"ל דיין, ובפרט אצל הגאון הבקי נפלא בכל מקצועות התורה ר' פישל אריק, שדר אז אצל חותנו הגביר ר' יהודה בער זיידמאן ע"ה בזאלישטשיק, ולמדתי אצלם, ונסמכתי מהם בסמיכות חכמים להורות ולדון. ולערך חמשה שנים אחרי כן נסמכתי מאת הגאון האדיר ר' חיים געלערנטער אבד"ק קיטוב בעהמח"ס הרבה ז"ל ג"כ להורות ולדון. ומלבד מה שלמדתי אצלם חלקי הש"ע, גם נמצא אצלי מאז מה שכתבתי קיצור שלחן ערוך על חלק הראשון של יו"ד ליקוטי תשובות, פסקי הלכות, אשר אקוה אי"ה להוציאם בעזה"י לאורה. ואף גם זאת היתה תאוותי לפלפל ולסלסל, והתחלתי אז לכתוב חיבור הנוכחי שהנני מוציא לאורה בשם "מותיב ומפרק" על "קושיות העולם". הידועים בעולם בשם "מקשים העולם". גם הרבה קושיות מה ששמעתי בשם איזה גאון מפורסם, והרבה טרחות הי' לי, לא נחתי, לא שלותי, לא שקטתי עד שעלה בידי בעזה"י לראות ספר שלם. וסדרתי את הקושיות והתירוצים לפי סדר המסכת, ואקוה להשי"ת שספרי זה ימצא חן בעיני הלומדים, ולא יתנו דופי עלי מדוע קבלתי על עצמי להיות חובר חיבורים, ד' יודע האמת שלא בגאות ובגאוה הנני עושה זאת, רק שאמצא נוחם לנפשי על השבר שקרה לי במות עלי כמעט כל משפחתי ומכל בית אבי הרה"ג ר' זידא תאומים מרביץ תורה ברבים בליביטשוב ומלפנים ממלא מקום אביו הגאון זצ"ל לערך ששה שנים והי' אבד"ק זאלישטשיק, וזאת תהי' נחמתי בימי עניי.

ומאת המעינים בספרי זה אבקש, אלי ימצאו בספרי את מה שראו באיזה ספר, אל ידונו אותי לכף חובה, יען שבאמצע החיים שלי מוכרח הייתי להפסיק מלימודי, והרבה נשכחתי ממה שלמדתי לא במעל ובזדון לא רשמתי את שמות הספרים, אך מחמת שכחה מצויה בי, ואתם הסליחה.

על הטוב אזכיר בראש ספרי את בתי המלומדת הרבנית לאה תחי' לאורך ימים טובים, שהצילה את עצמה זמן קצר קודם שהגיעו ימי הרעה, ותלי"ת השאתי אותה לבעלה הרב הגאון החריף ובקי החסיד הירא בנש"ק ר' יצחק יואל ראבינוביץ שליט"א אדמו"ר ממאנאסטרישטש ואב"ד דקהל נחלת יהושע בברוקלין וכבר יש לי ב"ה נחת גדול מצאצאיהם היינו בנם הבכור בן י"ד שנים, שהוא בעל כשרון גדול, למדן חריף ובקי, עדיו לגאון כמר גדליהו אהרן שי', ובתם הנחמדה מרת בריינדל תחי', ובתם הילדה הנחמדה מרת רבקה פעריל תחי', יהי רצון מן קדם שמיא שאזכה לראות אצלם רב רב נחת מתוך הרחבה הגדולה.

גם לא אמנע את עטי מלהזכיר את זוגתי (בזיווג שני) הרבנית הצדקת מרת חי' יוכבד תליט"א, בת הגאון מאור הגולה מרן חיים יצחק ירוחם האבד"ק אלטשטאדט זצ"ל.

על הטוב אזכיר בפה את אנשי הקהלה הנכבדה אנשי קלבשוב יחיו כל אחד בשמו יבורך שהם מחזיקים אותי זה ח"י שנים בכבוד גדול, ישלם ד' שכרם ונזכו לעלות לציון וירושלים.

ה"ק יוסף תאומים, המחבר