זכרון יהושע - ר' אהרון מאיר קרויס

הספר יצא לאור במלבורן בשנת תשי"ח
נושא הספר: חידושי תורה באגדה ובהלכה
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: ו - יד

תקציר המבוא:

המבוא לא כולל את קורות המחבר בתקופת השואה.
המחבר היה תלמיד ישיבת "דרכי תשובה" שבמונקץ' לפני המלחמה. לאחר המלחמה נתמנה תחת חמיו לכהן כרב ואב"ד בקהילת שופרון שבהונגריה ובאוסטרליה.
בראשית המבוא המחבר מודה על נס הצלתו בשואה. המחבר מתאר את המניעים שהביאו אותו לכתיבת ספרו, ומציין בעיקר את ירידת ערך התורה בדור האחרון, ואת רצונו להקים שם וזכר לאביו ואימו שנספו בשואה.
בסיום המבוא המחבר מספיד את בני משפחתו שנספו, וכותב תיאור קצר של חייהם.

המבוא:

זכרון יהושע

(עמוד ו)
ואלו יעמדו על הברכה

כבוד דודיי הרה"ג מהו' ארי' הכהן פריעד שליט"א מלפנים דומו"ץ בדעברעצין יע"א כעת באה"ק, מהר"צ פ"מ שליט"א אב"ד בקהל ישרון בנעוויארק ומהרמ"צ שווארץ שליט"א רב בקלעוולאנד, ומשפחתם.
כבוד דודי הרבני המופלג החו"ב ירו"ש וכו' מהו' יודא ווייס נ"י עם זוגתו ובנותיו שיחי' אב"י בקהל "עדת ישראל", בעיר מידלעטון יע"א. באה"ב.
ש"ב הבת' מרת דבורה תחי' ה' ישלח לה רפ"ש בתשחי"א.
כבוד ש"ב הרבני החו"ב איש חמידות, מתנהג בחסידות וכו' מהו' יעקב קרויס נ"י עם משפחתו שיחי' אב"י בכפר אזור באה"ק.
כבוד ש"ב הרבני המופלג החו"ב החסיד ירו"ש פאר המעלות מהו' ישכר דוב יאקובאוויטש נ"י עם משפחתו שיחי' בעואב"י ברוקלין יע"א באה"ב.
כבוד ש"ב הרבני המופלג החסיד היחסן מהו' אברהם פריינד נ"י ומשפחתו שיחי' אב"י בקהל ייטב לב בעואב"י מונטראל יע"א בקנדה.
כבוד ש"ב הרבני המופלג ירו"ש החו"ב מהו' אליעזר שלעזינגער נ"י עם משפחתו אב"י בק"ק נ. באניע יע"א ראמעניע.
כבוד ש"ב גיסי המופלג ר' זאב ציטראן נ"י ומשפחתו בעיר אנטווערפן יע"א (בעלגיע), ואחיו ה"ב המופלג כמר יעקב יוסף נ"י בעיר פעסט יע"א.
כבוד אהובי ידי"נ וידי"ע הרב הגה"צ החוב"ט אוצר בלום וכו' -מה"ו אליעזר ווייזער שליט"א אבד"ק נייפעסט יע"א כעת רב בוויען יע"א. הקב"ה ינחמו על אבידת בתו הילדה חי' טויבא ע"ה ע"י אסון ר"ל, יזכה להרביץ תורה וטהרה, ולעלות מעלה מעלה על במתי תו"י והצלחה, מתוך נחת ורחבה בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר.
אפוריון נמטי' לאהוביי ידידיי הני תרי צנתרי דדהבא הרבני הנגיד החסיד החו"ב וכו' מהו' ישראל ניו נ"י ומשנהו הדומה לו מהו' יוסף ניימאן נ"י מחשובי בע"ב דקהלה נאה "עדת ישראל" דפה, אשר עמדו לי בעזרתי כשהגענו לכאן בארץ נכרי', שאוכל לבא עם משפחתי אל המנוחה ואל הנחלה, וכן כל אשר הי' לי בזה בעזרתי ישלם ה' שכרם, וירום בכבוד קרנם.
שפע ברכות והצלחות לידי"נ איש תם וישר רחים ומוקיר רבנן ר' משה ברוין נ"י מק"ק שאפראן יע"א (כעת באה"ק) שפעל לנו הרבה טובות, חיי אריכא בריות גופא ומזונא רויחא, יהי' לו ולמשפחתו למנה, עמו"ש אמן.

(עמוד ז)
הקדמה

יתברך היוצר וישתבח הבורא אשר ברא את הכל בחסדו בששת ימים ולבסוף ברא את האדם. הנה האדם הזה אף שבכמותו הוא מקטני הברואים ואחריתם בזמן, אבל באיכותו אם יזכה להתדבק בד' ובתו"הק וירוץ לעשות רצונו, הוא ראשית בחשיבות, כי הוא נברא לשמש את קונו בלימוד התורה ובקיום מצותי', שבשביל זה הי' כל הבריאה כמה"כ אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכל כוונת השית"ב הוא לטובתנו כדי שעי"ז יהי' ביכלתנו לקבל השפעת טובו ברוב חסדיו. בעו"הז ובעו"הב כמ"ה ויצונו ד' לעשות את כל החקים האלה לטוב לנו כה"י לחיתנו כהיום הזה. על כל זה נודה את שמו הגדול בפרישת כפים, בכל עת ערב ובקר וצהריים נשתחוה לפניו ארצה אפים. אשר נתן לנו תורת חיים, יקרא היא ומאירת עינים, צרופה כזהב מזוקקת שבעתים,לא גבוה היא בשמים, ולא רחוקה מעבר לים, כי קרובה היא בלב ושפתים, והפקר היא לכל אשר תחת השמים, לגדולים וקטנים, עוללים ועתיקי שדים, להגדיל תורה ולעשות לו אזנים, ובלבד שיכוין לבו לשמים, וכל ההוגה בה זוכה לנחלת פי שנים, ולהיות כעץ שתול נהרים, ולראות בבנין ירושלים, ולהעמדת הכהן לאורים ותומים.
יתפאר המציל ויתרומם המושיע אשר לכבודו בראנו, ומן התועים הבדלנו, חכמה ודעת חוננו ובדרכיו כוננו, ותו"הק הנחלנו, ברוב רחמיו וחסדיו עושה עמנו נפלאות ונסים גלוים, מגיא ההרוגה והשמד ר"ל שם גופנו ונפשנו בחיים, לברך ולהודות לשמו הגדול והקדוש אין אנו מספיקים, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים. ומה אשיב לד' על כל תגמולוהי עלי במה אקדם להשי"ת ומה אכף לאלקי מרום כי הגדיל חסדו עלי, שהייתי כמ"פ בסכ"נ בשנות המלחמה במחנות שונות, ובחמלת ד' עלי נשארתי בחיים, לעבדו בלבב שלם. ועוד הפליא חסדיו המרובים עלי שזכיתי להמלט ולצאת לחרות מארץ מולדתי אשר בעו"הר גזירת השמד שולט בו ונהפך לשממה, והגענו לכאן למקום מנוחה השקט בטח ושלוה, ולישב בד' אמות של הלכה, להגדיל תורה ולהאדירה, בסייעתא דשמיא, וזכיתי לבא עד הלום להפיץ מעינותי חוצה. אין כוחי אלא בפי, לברך לא-ל צורי, ולו אתן תודה וחן לפניו אסלדה, שהחיינו לזמן הזה, והפליא חסדו עמדי אשר זממותי מצאה ידי, הי' הו' ויהי' בעזרתי. להוציא חמדה גנוזה לאור עינים, כדי לרומם להגדיל ולהאדיר כבוד תורת ה' מאירת עינים, ובזכות זה נזכה במהרה לשמוע קול מבשר בראש ההרים.
יתנשא המטיב ויתהדר הבוחן לבות בני אדם, ומבחין רעיוני דורשים, להסיר כל מכשול ומונע מדרכם אשר בחרו להם, להשיג בקט שכלם, תכלית
(עמוד ח)
היותם על האדמה בעולם, ונעשה להם לעוזר ולמושיע, וכמו שלב האדם בוער בלהבת אש לדבק ולקרב אל הקב"ה כמו כן הקב"ה ברוב טובו מקרבו אליו לסעדו לתמכו ולשמרו מכל צרה וצוקה, להביאו אל המנוחה ואל הנחלה, לשקוד על דלתי תורה ויראה, בלי מפריע ובטלה, כאוו"נ העדינה, וחלק מחכמתו ליראיו להציץ ציץ ולהגדיל פרח ושושן בתורה, ולחדש חדושי דאורייתא, הנחמדים מפז ומפנינים יקרה, ולהוציא תעלומותי' בכד"וד חדשים לבקרים החוצה, לרומם דגל התורה והיראה. ע"כ גם אני זעירא דמן חברייא, קטינא חריך שיקא, בראשית בכורי פרי מעשי ומעשי אבותי ז"ל ידי אקרב תודתי, לא-ל הפודה ומציל ומושיע, ששם חלקי מיושבי ביהמ"ד וזכיתי לשאוב מים קדושים ולהיות תלמיד מובהק מאדמו"ר הגאוה"ק מעדעלין זי"ע (בעהמח"ס שו"ת בית ישראל וחתן הה"צ מהר"י מקערעסטור זי"ע) ולהיות תלמיד מישיבה רבתי "דרכי תשובה" ממונקאטש. ובעזרת החונן לאדם דעת לא נשתכחה תוה"ק ממני לגמרי בצוק העתים ורוב התלאות אשר עברו על ראשי כשהייתי בגולה אחר גולה, ולאחר ה' שנים אחר חורבן הנורא, כשהייתי בן עשרים וששה, זכיתי למלאות מקום קדשו של מו"ח הגה"צ הכ"מ, ולישב על כסא רבנות דקה"י שאפראן והגלילות יותר משש שנים רצופים, כולם שוים לטובה, מתוך מנוחה ושלוה שם שנסתי את מתני להגות באמרי שפר, בכל יום תמיד ליל וצפר, ביחיד ובציבור, ואז לקחתי בידי קסת הסופר ורשמתי מקצת מן המקצת מדרשותי ומחדושיי ומפילפול הלכה שהי' לי, ומאלו הנרשמים אנכי נותן לפניכם היום חלק אחד מהם, ואי"ה אם ירחיב ה' גבולי, ברצות ה' אוציא לאור גם שאר חדושיי, שישנם תחת ידי, וגם לרבות אם אמצא דאתא לידי משמע מהמון נסתרות של מו"ה עטרת ראשי, ועד אז אצפה לעזרת צורי וגואלי.

ידעתי אחי ידעתי כי אין אני לא מאור גדול ולא מאור קטן ואין בי לא דעת ולא בינה לא חינא ולא חסדא, כי לא זכיתי עדיין להרביץ תורה כדינא, וכעני המהפך בחררה קא בעינא, אברי ועורקי מזדעזעים בי, נפשי ורוחי יתחולל בקרבי, בזכרי שפל מצבי וערכי, כי דל ומך חלקי, צעיר לימים וקטן בדעת אנכי, ואיך ארים ראש להגיש פרי תנובתי, נגדה נא לכל עמי, ולכנוס בגבול החוברים, להיות נמנה בין חוברי חברים, ולדבר מול מלכים, מאן מלכי רבנן, ולא אבוש לחרוט בעטי, דברי פיעוט כמוני. ובפרט כי ידוע דרך אנשי זמנינו (בפרט במדבר הגדול הזה אשר לא שערום כזה תושביהם) כי בוז יבוזו מחברת חדשה, ושופכים את פניו לענה ומרה, והאם תעלה בנפשי לקנות בארץ שם ותהלה? אך הסיבה האמיתי אשר עוררני, כי אני ראיתי בעני עמי, וקול נשמע נהי תמרורים, כי בעוה"ר ירדה מעלת התורה עשר מעלות אחורנית, וכפר החג בכל יום מתמעטין והולכין, אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה,
(עמוד ט)
וגחלי אש התורה עוממות , התורה הארוכה והרחבה מונחת בקרן זוית, ורוב בני אדם בעולם התוהו ישקיעו עצמם במים המרים, זרם המסחר עד למעלה מראשם, ורוח התורה לא תבא בקרבם. אמינא אנא ברי' קלה וצעירא, אזיל ואתקין מילתא זעירא, לרומם דגל התורה, וחגרתי עוז בנפשי, ונתעורר בלבי, חדשים מקרוב באו, להוציא לאור ספרי הקטן "זכרון יהושע" מעט הכמות ומעט האיכות, להיות קיים לדורות, מהחדושים אשר חנן את עבדו יוצר המאורות, כשהייתי מנהל עדתי בעזרת פועל ישועות, אך לגדולי חקרי לב דברי הם למותרות, רק לקטנים כערכי אשר לא ראו מאורות, אולי יהי' להם דברי הדיוט נשמעות. ואקוה שבעזרת גומל חסדים, אולי אצליהם קהל יראים, יתפשטו דברי ישמחו וירננו בו החרדים, ההולכים בתורת ה' ומתמידים, וגם אליכם אישים הנזכרים והאהובים אקרא, ושלא אחליט את דברי לאמר קבלו דעתי, רק את אשר יבחר יקריב אליו, תוכו יאכל והקליפות יזרוק. ואולי ימצא בו דבר שאינו מתוקן לפי דעתו, יענה ויאמר סלחתי, כי שגיאות מי יבין, והדן אותי לכף זכות, ימצא יושר וזכות, ויתברך מן השמים, מה' אוהב שלום.

זאת ועוד אחרת אשר הפיח בי רוח התשוקה, לסבול עול משא וקשה, להוציא לאור חמדה גנוזה, בלב מלא רצון ואהבה, להיות ברא מזכא אבא, בן יכבד אב, וכבד את אביך לרבות חמיך, מכבדו בחייו ובמותו לגמול עמו חסד של אמת להקים לו מצבה ומזכרת נצח להדפיס קצת מחידושי תורתו להפיצם ביעקב כמאחז"ל (שקלים ד) אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן זכרונן. וגם כי שעי"ז שפתיהם רוחשות בקבר בעדנו. ובהתפשט ד"ת היקרים והנחמדים זה יהי' לו מצבת נצח וזכר עולם להקרא בשמו עלי אדמות כמאחז"ל על מאמר דהמע"ה אגורה באהליך עולמים וכו'. הנה גם אני אדם מיעוט לעולם, בספר הנוכחי דפסתי מיעוט דפסתי מה שמצאתי חלק קטן מאד מהמון חידושים של אדוני אבי מורי ורבי הגז"ל הי"ד וגם מקצת מן המקצת מתורת א"א זקני הגאון זצ"ל הי"ד וגם לרבות מעט מזעיר מחדושי מו"ח הגה"צ הכ"מ כדי לעשות נחת רוח לנשמתם העדינה, להפיץ מעינותיהם חוצה, ולמען ארחושי יתרחשין שפתיהם הט' בעדי ובעד עמי, לראות כהרף עין קץ משיחי ויסיר ממנו יגון ואנחה, וימציא לעמו רווחה, בקיבוץ שה פזורה הנדחה, לאה"ק.

הנה הבאתי ראשית בכורי פרי מעשי, ואקרב עמו קרבן תודתי, לאבותי היקרים ואהובים אשר זכרונם נצמד בקרב לבבי לברכה עד עולמי עד, ה"ה אאמו"ר הרב הג' החריף עצום סוע"ה וכו' מהו' יהושע ז"ל עבור שטרח ועמל בכל כוחו לגדלני על ברכי תורה, ולנחני בדרך היראה והוסיף אהבת הרב לאהבת האב, ולמרות רב טרדותיו בהמסחר, לא שקט ולא נח מלהאציל מתורתו עלי, עד שעלה למיתיבתא דרקיע ונהרג על קידה"ש ע"י הרוצחים
(עמוד י)
הארורים אונגארן -גרמני' ימ"ש בימי הרציחה והשריפה הי"ד. ואיך אשכח את אמי מורתי אשה יראת ה' טובת לב הצנועה והחסידה מרת לאה מלכה ע"ה אשר ברוחה הטהורה היתה מרחפת עלי לתמכני ולהחזקני בדרכי התורה והיראה האמיתית עד שנשמתה הט' עלתה לשמי שמים, י"ג שבט ביום המנוחה תש"ב לפ"ק. ונשארתי גלמוד ומדוכך ביגוני בימי החורבן הנורא, ואלקי אבתי הי' בעזרי ויצילני מחרב משוד שבר ומחלה, לשוב אל המנוחה ואל הנחלה. וקראתי שם הספר "זכרון יהושע" לעשות מצבת נצח לאאמו"ר ז"ל אשר בעוה"ר לא בא לקבר ישראל ולא נודע לי זמן פטירתו ומקום מנוחת גופו או אפרו... וגם רצוני בזה לעשות זכר למו"ה הג"הצ מו"ה יהושע ציטראן הכ"מ אשר נפטר לפני כמה חדשים בפעסט לא זכיתי להיות על הלוי' שלו, אבל קרוב לעשרה שנים זכיתי לשאוב מים מתורתו הנעימים ומחכמתו הנפלא. יה"ר שימליצו טוב בעדנו לכפר על עונותינו ויחיש זמן שהשיב לב אבות על בנים בביאת גואלנו בבי"א.

ואשא רינה ותפילה בעד זוגתי היקרה החשובה אשת חן המיוחסת המלומדת הרבנית מרת לאה שרה טויבא תחי', ובעד בננו היקר ילד שעשועים, יניק וחכים שמואל מרדכי נ"י ובתנו היקרה מלכה תהי' נזכה יחד לגדלם לתורה ולחופה ולמע"ט מתוך רוב נחת והצלחה אמן. ואני תפילתי בעד חמותי האשה החשובה הצנועה והחסידה המפורסמת בכשרון מעשי' הרבנית מרת רחל דרעזא תחי' (בת הג"הק בעל הרי בשמים זי"ע ממשפחת ר"ע איגר, ר"א ברודא,רא"ז מרגליות) תקצר היריעה מהכיל לספר גודל צדקתה ורוב מעשי' הטובים ומידותי' הנחמדת, ומה שהשתדלה לשמור גופו הט' של אבי' הג"הק ואח"כ את בריאת גופו של בעלה הג"הצ כדי שיכלו לישב על תו"ע בהרחבת הדעת. אנא ה' זכרה לה לטובה ותתברכה מה"ש לראות רוב נחת מכל יו"ח אכי"ר.

וכאן אני מזכיר לשבח את אנשי קהלתי מלפנים קה"י שאפראן ואגפי' (טשארנא, קאפאוואר, בעלעד) ובראשם ידי"נ הרבני המופלג ירו"ש - רחים ומוקיר רבנן מהו' אשר האלצער נ"י ראה"ק דשם (כעת באה"ק) אשר עשו נחת רוח לרבם ואותי הצעיר על כסא רבנות של חותני הושיבנו, והחזיקו אותי בכבוד כדי שאוכל לישב שם על התו"ע בנחת והרחבת הדעת לרומם קרן התויר"ש. וכן אני מגיש תודה למנהלי וכל אנשי ביהכ"נ "מאנטעפיארע" אשר סובבים אותי באהבה ומחזיקים אותי בכבוד. כולם יתברכו ממעין הברכות, בעושר ובאושר ורב הצלחות.

ומדי זכור אזכיר לא אוכל אדומה מקהלה נאה וחסידה, אכסניא של תורה קהלה כמות שהוא, כולם אהובים יראים ושלמים ק"ק ה. ביסירמין יע"א אשר
(עמוד יא)
כ"ק מו"ח זצ"ל ישב בתוכם יותר מעשרים שנה (וקודם לכן כ"ק חותנו הגה"ק זי"ע ל' שנה) בכבוד גדול והדרת קודש, באהבה עזה פנימית ונגלית, מתוך שלום ושלוה השקט ומנוחה, והחזיקו אותו ואת בחורי חמד המופלגים צאן קדשים מישיה"ר יותר מכפי יכלתם. רובם עלו על המוקד בשנת הגזירה, נתצבה"ח עד עמדם לתחי' אמן.

וטרם אתן קנצי למילין אליך ה' אשא עיני ודמעתי על לחיי, ידעתי קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדיך, עד הנה עזרונו רחמיך ולאעזבונו חסדיך, אל תטשני ה' לנצח, חזקני ואמצני לשוב בתשובה שלימה, ואזכה להגות בתו"הק יומם ולילה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות מתוך נחת והרחבת הדעת, ויקוים בי מקרא שכ' לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו', ונזכה לשמוע במהרה דידן קול מבשר בראש ההרים, ולראות בהרמת קרן התורה וישראל ובבנין ציון וירושלים, אכי"ר.

הכותב מלב עמוק וביד כהה ביום שנכפל בו כי טוב לס' ואשר הוא עשה - ד' מצליח" שנת ת'ח'י'ש' ישועתנו לפ"ק.
פה מעלבורן יע"א.

אהרן מאיר קרויס
אבד"ק שאפראן והגי' יע"א
כעת רב בביהכנ"ס "מאנטעפיארע" פה הנ"ל.

פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי

קרבן עולה תמימה ממשפחתי שנהרגו על קידה"ש הי"ד

אאמו"ר הרה"ג החוב"ט תפארת הנגידים וכו' מה"ו יהושע קרויס ז"ל מק"ק עדעלין - מישקאלץ יע"א, תלמיד מישיבת סענדרא, סיגעט, ה. מאד, אונסדארף, פרעסבורג ומוסמך להוראה. ולאחר חתונתו גם כי טרדת המסחר יסובבנו, מאהלו של תורת משה לא מש יהושע, קובע עתים לתורה בהתמדה, ומחדש חידושים רבים בחריפות ובאגדה, ומס"נ לגדל צאצאיו על ברכי התורה, נפשו היקרה בידי אכזרים נמסרה, ונהרג על קידה"ש בשנת חמישים לחייו בשנת הגזירה, תש"ד הי"ד.

א"א זקיני מו"ר הרב הגאון הגביר החסיד בנש"ג המפורסם מה"ו מרדכי קרויס זצ"ל מקה"ס מישקאלץ יע"א תלמיד מבעל נהרי אפרסמון, חתן סופר, שבט סופר. ובן ט"ז שנה מוסמך להוראה מהם. בן הר"הג מה"ו אברהם זצ"ל ראבד"ק ש. פאטיק, ונכד להג"הק ציס"ע מה"ו שמואל וואגאשער זי"ע וחתן הג"הצ הגביר מה"ו יעקב ציממערמאן מס. פעטער. וישם
(עמוד יב)
מגמתו לעצת בעל קדיו"ט על דברי חכז"ל טוב תורה עם ד"א, וה' הי' אתו כי גדול והצליח בס"ד בעושר ונכסים עד כי מתאימות יחד תורה וגדולה במקום אחד, ולמרות רוב טרדותיו בהמסחר הי' מתמיד נפלא מאד, שם לילות כימים בתורה, וחפר ומצא באירות מים עד שהי' מפורסם לת"ח גדול עד להפליא, וגדולי ישראל פונים אליו בבירור הלכה ופילפולא חריפתא, הי' חריף עצום ובקי נפלא בש"ס ופוסקים, ומהמון כת"י חדושיו הי' ארגז מלא, וזכי לחיי בני ומזונא, לראות דור ישרים יבורך, בניו חתניו ונכדיו כולם יראים ות"ח, עלה על המוקד מזבח הכבשן של אוישוויץ בשנת ע"ד לחייו יחד עם זוגתו הצדקת מרת שרה רבקה ובנם ר' אברהם ור' שמואל ומשפחתם כ"ו סיון תש"ד הי"ד.

א"א זקיני הרבני החו"ב הנגיד החסיד רחים ומוקיר רבנן מהו' יצחק אייזיק ראזמאן זצ"ל ממנהלי קהילה המפוארה עואב"י מונקאטש יע"א וחתן הה"צ הגביר מה"ו אהרן מאיר ווייס זצ"ל ראה"ק דשם. הי' עסקן גדול בצרכי ציבור ופעל הרבה לטובת הכלל, והי' חסיד מפואר מוקיר רבנן עד להפליא, ובשנים קדמוניות כשהי' גביר אדיר עתיר בנכסין, פיזר אלפים להנות ת"ח ואדמו"רים, הי' מגדולי חסידי בעלז וזידשוב. בניו ולוקחי בנותיו הי' ת"ח ואנשי מעשה. נהרג על קידה"ש יחד עם זוגתו הצדקת מרת רבקה ובנם ר' משה ור' אברהם יונה ומשפחתם בחודש אייר תש"ד הי"ד.
אחי הגדול ומורי החריף עצום ובקי נפלא כמר שמואל ז"ל מראשי ישיבות של עדעלין. פ. דיארמט, נפלאות ספרו מגודל חריפתו וחריצת שכלו, הי' בקי כמעט בכל סוגיות הש"ס עם המפרשים, והי' מחדש חידושים עליהם כמה וכמה פינקסים, צר לי עליך אחי נעמת לי מאד, נפטר במחנה העובדים ברוסלאנד כ"ב שנה לחייו תש"ג הי"ד.
אחותי הגדולה האשה היקרה החשובה החכמת מרת חי' ע"ה ובעלה הרבני הנגיד החו"ב החסיד פאר המעלות מהו' גבריאל משה מעזעי ז"ל מנ. אדאני יע"א וילדיהם אברהם, אהרן מאיר נהרגו יחד על קידה"ש ל"ח לספירה תש"ד הי"ד.
מר דודיי הרהגה"צ בנש"ק מה"ו יחזקאל שרגא ציטראן זצ"ל אבד"ק פ. ענטש יע"א, מהר"י לעבאוויטש זצ"ל אבד"ק רעטיאג יע"א, מהרח"א גינז זצ"ל אבד"ק ב.קערעסטיר יע"א, מהר"י גינז זצ"ל אבד"ק אפץ יע"א ומהרי"ד טייכטאל זצ"ל רבד"ק פישטיאן יע"א הנאהבים גם במותם לא נפרדו, עלו על המוקד עם משפחתם ורוב בני קהילתם תש"ד לפ"ק הי"ד.
דודיי הנגידים החסידים והמופלגים מהו' אלימלך פליישמאנן ז"ל מנ. בערעזנא יע"א, מהו' יוסף יודא היימפעלד ז"ל ממ.טשאט יע"א מהו' חיים דוב יאקאבאוויטש ז"ל ממונקאטש יע"א ומהו' מרדכי האס ז"ל מסעפשי יע"א ומשפחתם הי"ד.


(עמוד יג)
אלון בכות

על אמי מורתי עטרת נשים צדקניות טובת לב הצנועה והחסידה מרת לאה מלכה ע"ה. אין בפי מלה להודות לה על אשר השתדלה בכל כחה לגדל אותנו על דרכי התורה והיראה, נודע בשערים בכשרון מעשי' מלכה צדקת הוציאה לחם ויין לעניי עירי', גדול יגוני וצערי שמפני עוה"ר שקעה חמה שלא בעונתה, באבה נקטפה בשנת ארבעים וחמשה לחיי' ואותנו עזבה לאנחות ביום המנוחה. וזה נוסח מצבתה: פ"נ אשת חיל עטרת בעלה בני' ובנותי' האשה החשובה הצנועה והחסידה מרת לאה מלכה ע"ה בת הרבני יצחק אייזיק ראזמאן נ"י אשת הרבני יהושע קרויס נ"י נפטרה בדמי ימי', לדאבון כל קרובי' י"ג שבט שבת לפ"ק. לזכר עולם יוחקו זכיותי' וצדקתי', אשה ישרה חסד וצדקה רדפה ימי', הליכות ביתה צופי' לא נעו מעגלותי', מהרה השלימה ימי' הבשילו אשכלותי', למודי ויראי ה' צאצאי' בחורי חמד בני', כפה פרשה לעני ולאביון שלחה ידי'. הוד והדר פעלה ויהללו בשערים מעשי'. תנצבה"ח.

מזכרת נצח

לכ"ק אדוני חמי מורי ורבי הרב הגאון הצדיק בנש"ק פאר החכמים דרשן מפואר מהו' יהושע ציטראן זצ"ל הכ"מ בן הרהגה"צ מהו' זאב זצ"ל, אב"ד ה. דאראג מ"ו שנים, בעהמח"ס אגדות מהרז"צ, נכד להג"הק איש אלקים מהו' שמואל קאמאדער זי"ע וחתן הגה"ק המקובל מהו' יעקב יוסף גינז זצ"ל אב"ד ה. טשאבא, ה. ביסירמין יותר מארבעים שנה, ובעהמח"ס הרי בשמים. הי' תלמיד מובהק מגדולי הדור בעל מהרש"ג, לבושי מרדכי, קרן לדוד, ובאר שמואל ומוסמך מהם. בן כ"ט שנה ממלא מקום קדשו של חותנו זצ"ל והי' אב"ד שם כ"ג שנה רצופים, ואח"כ ד' שנים בשאפראן והגלילות, ושבע שנים ראש בי"ד מקודש דעואב"י קה"י פעסט וראש בוועד הרבנים ארט. דמדינה. הי' גאון עצום בש"ס ופוסקים, ראשונים אחרונים ומדרשים, בפיו הפיק מרגליות, ארשו" ארש זבת חלב ודבש ונפת צופים. כולו ממתקים וכולו מחמדים. אמת מה נהדר הי' בשעה שהחכם דורש, וכל העם שומעים קולם הנעים, הלפידים המעוררים, געו כולם בבכי ובאו המים המאירים המעוררים, בלב השומעים. הי' משירי אנשי כנה"ג. חד מדרי קדמאי, בנש"ק, אילים ותרשישים. הוצק חן בשפתיו לכל אשר אליו פנה לעצתו ולחכמתו, רועה נאמן ואב יקר הי' לבני קהילתיו ולתלמידיו, ע"כ גדול ועזה הי' אהבתם אליו. ולפני מלכים התייצב, כי חכמתו וחריצתו גרם לו שהקול נשמע אצל שרי המלוכה, ומלכותא שים
(עמוד יד)
טעם לגדלו לנשאו ולעמדו "ממנהלי ישראל דהמדינה" וגם אצליהם מצא חן תמיד, ופעל הרבה בצוק העתים בעד טובת הכלל, בענין שמירת ש"ק, ותמיכת ישיבות, ת"ת, רבנים, שובי"ם דהמדינה. בשנים אחרונים הי' חלה במחלת הלב ר"ל וגם כשהי' ה"פ מוטל על ערש דוי הי' משתדל ועסק בכל הפרטים של צרכי יחיד ורבים דהמדינה. ויהי היום אינו אלה צרה יום חושך ואפילה, אראלים ומצוקים אחזו בארון נלקו המאורות ונלקח יהושע עבד ה' בן ס"ב שנה ומת בנשיקה יום ח' אדר שני תשי"ז לפ"ק ונקבר באותו יום בפעסט בכבוד גדול. וזה נוסח מצבתו: פ"נ כ"ת הרהגה"צ המפורסם בנש"ק פאר החכמים כש"ת מוה"ר יהושע ציטראן זצ"ל בן הגה"צ מו"ה זאב זצ"ל אבד"ק ה. דאראג ונכד להגה"ק רבי שמואל קאמאדער זי"ע כ"ב שנים הי' ממלא מקום חותנו בעל הרי בשמים בק"ק ה. ביסירמין ד' שנים אבד"ק שאפראן ושבע שנים יו"ר בוועד הרבנים ארטה. דמדינתנו של"ח ביום ח' אדר שני שנת תשי"ז לפ"ק ש"א לאה ע"ה. ישב על מדין ובצדק הורה הלכות, הוצק חן בשפתיו ופיו הפיק מרגליות, ותיקות זרחה בהדריך עמו לאל, שקד על מעיני התורה יומם וליל, ערב קולו בדביקות לפני בוראו בתפילתו, צורנו יחונן טהרת רוחו אצילות נשמתו. תנצב"ה

לזכרון עולם

כ"ק מר דודי הגאוה"צ מזה בן מזה פאה"ח המאיר לארץ ולדרים וכו' מהו"ר אברהם אליעזר ציטראן זצ"ל, ממלא מקום אביו הגה"ק בה.דאדאג יותר מעשרים שנה, אח"כ דומו"ץ בקה"י פעסט, רב"ד בוויען והמדינה, ולסוף ימיו אבד"ק "מחזיקי הדת" בסאנפאלוי יע"א בראזיל, ונפטר בשנת תשט"ז לפ"ק


מזמור לתודה
ברכות רבות יחולו על ראש ידי"נ הרבני הנגיד המופלג ירו"ש איש חמידות וכו' מהו' יודא צבי ווייס נ"י (ממנהלי ביהכ"נ שלנו) ושותפו ר' משה יאקובאוויטש נ"י המדפיסים שעסקו במלאכת ה' באמונה יתירה בהדפסת הספר, הקב"ה ישלם שכרם, וירום בכבוד קרנם.

וכן אני מודה לידידי הרבני המופלג בתורה ובמדע וכו' מהו' יוסף שאכטר נ"י, (מאנשי ביהכ"נ שלנו) שטרח להגי' הספר הדק היטב, ישלם ה' פעלו וישא ברכה מאת ה' כי"ר.ומחזיקנא טיבותא, במדה גדישא לאיש נכבד ונעלה, לו עשר ידות בחכמה ובמדע וכו' מר יצחק רובינשטיין ואחיו נ"י מפה שעשו לי טובה בעניני הדפסת הספר. יתברכו בכל מאדם, ויהי' מקורם ברוך, זה יהי' זמן ארוך.