ברכת אברהם - ר' אברהם ברוך רוזנברגר

הספר יצא לאור בגמזו בשנת תשל"ט
נושא הספר: שאלות ותשובות
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: טז - כו

תקציר המבוא:

במבוא המחבר מתאר באריכות רבה את קורות חייו.
המחבר מזכיר את החובה לספר על ניסי ההצלה כהודיה על העבר וכבקשה על העתיד.
הוא פותח בהודיה לה' על הצלתו, ומביא רעיון בשם החת"ם סופר כי שמות בני לוי – קהת גרשון ומררי, מרמזים על המצב של עם ישראל במהלך הגלות.
המחבר מתאר את נישואיו, מגוריו בעירה אמסאנא שברומניה ואת עיסוקו בתורה.
בשנת תש"ב ריכזו הגרמנים את הנשים והטף בעיירה, והרגום ביריות לקבר אחים, הוא מזכיר כמה מבני משפחתו שנספו שם.
לאחר מכן כיהן כרב בסוליצא שבמולדבה, לאחר תקופה נכלאו הרבנים. בני הקהילה, ובהם אשתו וילדיו, גורשו לעיר באטשאן. משם נשלח למחנה עבודה בבסרביה. הוא מתאר את שמירת המצוות ותפילות הימים הנוראים במחנה. לאחר תקופה ממושכת שוחרר המחבר והתאחד עם משפחתו בעיר באטשאן, מזכיר את הכיבוש הרוסי של האיזור ואת הפצצות הגרמנים על העיר.
המחבר מביא תפילה מיוחדת שחיבר באותה תקופה, אותה הוא ממשיך לומר עד היום.
בסיום המלחמה היגר להונגריה, בשנת תש"י עלה לא"י והתמנה לרב בגמזו.
בסיום, המחבר מזכיר את פעלה של אמו ואת צאצאיו, ומפרט את תוכן הספר.

המבוא:

ברכת אברהם

(עמוד טז)

אצל הנוער הקלוקל אל ישיבות אף שעדיין לא באחוז גדול כ"כ אין להתיאש כי כבר ישנם סימנים שהגלגל מתחיל להתהפך בחזרה לצד הטוב שלאט לאט מתחילים להתאכזב מתנופות האליל של היצה"ר ותומכיו, ואם יש התעוררות מלמעלה בבחינת קול דודי דופק כמש"כ לעיל בארוכה לחדש חיד"ת ולהו"ל כן יהי' התעוררות בבחינת קול דודי דופק אצל מחפשי דבר ה' אפי' מספרים של מחברי זמנינו ודור דור ודורשיו ועתה נחזור בסי"ד לראשונות.

הנה מה שנתעורר בי לכתוב קטע בחרוזים באופן פיוטי לצייר ולהביע ולהדגיש כלפי בוראי מה שמפעמם בלבי חובה להודות לו על שהצילנו מכל מאורעות הזמן שעברו עלינו בדור הזה שסבל הרבה מכוס התרעלה של חבלי משיח בפרט בימי השואה בחו"ל ובארה"ק ובתוכם גם אני וביתי והדור הזה כפי הסיווג של החת"ס בתורת משה בפ' נשא הם נקראים בני מררי שכל הדורות מזמן יציאת מצרים כלומר מבאי הארץ עד דורנו ועד בכלל מסווגים בדבה"ק בבני לוי שהם גרשון קהת מררי שכ' שם זלש"ק נשא את ראש בני גרשון גם הם מה לשון גם הם ומ"ט לא ישא ראשם כמו בני קהת והנה בבני מררי לא כתיב נשיאות ראש כבר כתבתי במק"א כי שלשה בני לוי, בהם מרומזים כל אשר אירע לישראל כי קהת הוא על זמן קהלת ישראל בארצם ומקדשם וה' עמהם והיינו קהת לשון קהלת לו יקהת עמים ובניו עמרם שהם ברומו של עולם יצהר כצהר צחר וחברון חברותא ודביקות ועוזיאל תקפו וגבורתו של א-ל, אמנם גרשון בזמן שמגורשים ובנים גלו מעל שולחן אביהם בעוה"ר, מלבן עונותיהם במקום קרבן כשהם שומעים לחכמים שביניהם וכו' והיינו בני גרשון לבני ליבון עונותיהם וכו' ושמעי ע"י ששומעים פי' חכמים ואמר נשא בני קהת וכו' לבית אבותם שימשיך ראש נשמתם לבית אבותם וכו' ואבות העולם ואמר נשא ראש בני גרשון אעפ"י שהם מגורשים בגלות וכו' ונשא גם הם לבית אבותם כמו בני קהת אך מררי הם דורו של שמד רח"ל אשר מררו חייהם ביסורין קשים ובניו מחלי כל חולי מכה אשר לא כתובה סבלו ושם השני מושי משו מאהליהם ובחוצות הושלכו לעוף השמים בעו"ה ואין ברי' יכולה לעמוד במחיצתם כמו שאחז"ל וכו' ומה יאמר אליהם נשא ראשם לבית אבותם הלא אבותם טפלים להם והם גדולים מהם כנלע"ד עכל"ק.

כנראה מדבה"ק רוצה לישב מה שהתורה הקדימה לפקוד את בני קהת עיי"ש בדבריו בד"ה הקודם הלא גרשון הי' הבכור והי' להקדימו קודם ובפשטות י"ל לפי שנמסרו להם הדברים המקודשים כגון הארון וכו' אלא שהח"ס דרך אחרת לו שלוי ברוח קדשו קרא שם בניו והם שם בניהם לרמוז עתידות וא"כ לדור המדבר יוצאי מצרים שהיו מיועדים ליכנס לארץ ואף שע"י המרגלים לא נכנסו אלא בניהם אכ"ז הרמז של קהת הי' קודם ששמו מורה על זמן שהיו עם רם וכו' ברום המעלות בפרט בימי דוד ושלמה ובית ראשון שם קהת ושם בניו מרמזים על זמן זה שבאו לארץ בית ראשון ובהפסק קטן גלות בבל מרומז בשם גרשון ובניו ושוב בית שני מרומז שוב בשם קהת כי באמת גרשון הי' הבכור ואח"כ נולד קהת וא"כ גרשון גלות בבל וקהת בית שני ובהוספת נופך משלי י"ל שזה מרומז לפי הסדר שנפקדו בתורה כמו שחלקם החת"ס אבל לוי באמת קרא להבכור גרשון ע"ש שיעבוד מצרים שהיו מגורשים בארץ לא להם במצרים וגרשון לבניו כפי הרמז של החת"ס ואח"כ קהת כשנשתחררו מגלות מצרים וקבלו התורה ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד כברש"י שם ואח"כ נחלו הארץ ובנו הביהמ"ק ואח"כ הגלות המר הזה הארוך אחרי חורבן בית שני עד הדור
הזה שסבל יותר מכל הדורות והם באמת בני מררי דורו של שמד כבח"ס הנ"ל.

ואיך שהם נראים שפלים ונבזים בגשמיות וביותר ברוחניות שנתערבו בגוים ואחרי רדיפות וגזירות איומות ממש כבשני התוכחות לא נפל דבר שלא קוים רח"ל בדור הזה ועי"ז למדו מעשיהם ונתקלקלו אכ"ז מגיע להם שהם יזכו להגאולה השלימה להיות עם סגולה מכל העמים שהתנהגו כלפי עבנ"י שבארצותיהם כחיות טרף ובאכזריות איומה עוד יותר מחיות יער ושאר העמים עמדו מן הצד על דם בנ"י שנשפך כמים ועל גופם שהי' למאכולת אש ואלו שרצו למלט נפשם נסגרו בפניהם כל השערים ואלו שביאושם חרפו נפשם למות על מולדת ואלפים מהם נטרפו כצבאות וכאילות השדה והכריזו על מדינה בלי אמונה הם שילמו יקר והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו ה' הושיעה המלך יענינו ביום קראינו וישלח גואלנו כי עוד לא אלמן ישראל וישנם עוד הרבה בעם בנ"י שמוכנים למסור נפשם למען ה' ותורתו כי המה הדור שמרומז בבני מררי מחלי ומושי מחלי שימחול להם מה שעשו במרירותם וביאושם וימוש מהם מה שנגזר ח"ו עליהם כי הם באמת דורו של שמד כבחת"ס הנ"ל והנשארים בהם שנשארו בחיים וקויים בהם באנו באש ובמים והוציאנו לרוי' מגיע להם לגאלם.

וכבר נשבע הקב"ה שלא יכלה עמינו אחרי שישתו מכוס התרעלה בכוס מלא מרורות כבתוכחה ויקרא כ"ו מ"ד ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם וגו' והיכן נשבע להם כמו שמצינו בבראשית ה' כ"א לא אוסיף לקלל וגו' ולא אסיף עוד להכות וגו' וברש"י שם לא אסיף ולא אסיף כפל הדבר לשבועה הוא שכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח ולא מצינו בה שבועה אלא זו שכפל דבריו הוא שבועה וכן דרשו חכמים במס' שבועות (דף ל"ו) וא"כ גם כאן כפל הדבר לשבועה לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם ושמעתי ע"ז דבר יקר ונחמד לפי מש"כ במלאכי ג' ו' בהפטורת שבה"ג כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם ואף שאין מקרא יוצא מידי פשוטו מ"מ הדרשה תדרוש ולפי הנ"ל פי' הפסוק כך כי אני ה', לא, - מילת לא, - שניתי, כפלתי מילת לא בתוכחה שאמרתי פעמים לא מאסתים ולא געלתים לשבועה ועי"ז אתם בני יעקב לא כליתם כי הרי נשבעתי לכם על כך ועל כן נקוה לה' אחרי כל מה שעבר על עבנ"י לראות מהרה בתפארת עוזו וגו' לתקן עולם במלכות שדי וגו' להפנות אליו כל רשעי הארץ וגו' ויקבלו כולם את עול מלכותו וגו' והי' ה' למלך על כל הארץ וגו'.

שער ו
מצוה על כל או"א לספר לדור אחרון בפרט לבניו ויוצאי חלציו ויוצאי חלציהן מה שעבר עליו ועל ב"ב מיום שעמד על דעתו בפרט בתקופה מסוערת כזו כשל מלחמת העולם השני' האכזרית של היטלר האכזרי ימש"ו שכמעט שאין כדוגמתו בממדי ההרס והחורבן וההרג שפגע בעבנ"י במדינות אירופה המזרחית ורוסיא הגדולה מזמן החורבן הבית השני עד לתקופתינו ומי שזכה לצאת שלם בלי פגע הוא ואנשי ביתו ממערבולת כזו צריך להודות ולברך לה' ולרשום בכתב לזכרון דברים לדורות הבאים ממנו שגם הם יודו לה' חסדו להורים שחיו בתקופת זעם כזו ונצלו ועי"ז גם הם יוצ"ח כאילו נצלו
(עמוד יז)
עמם ולספר נפלאותיו יתב"ש לבנ"א ומכלל ופרט כמו שכתוב על הכלל בתהלים ק"ב י"ט תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה כי השקיף ממרום קדשו וגו' לשמוע אנקת אסיר וגו' בציון שם ה' וגו' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון וכמו כן בפרט, הפסוקים מתאימים גם לנעשה בדורינו בכלל ואתנו בפרט על כן החובה גם עלי לקיים מש"כ תכתב זאת לדור אחרון וגו'. וכן לפי מה שנפסק בשו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ה' מי שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כולם בברכה אחת וכמו בסעיף הקודם גם יוצאי יריכו ג"כ צריכים לברך וא"כ ראוי לרשום ולפרט אם מוציאים ספר לאור כדי שגם יוצאי יריכו כשיעיינו בספרו יודו וישבחו ויפארו שם ה' ע"ז.

ויש ללמוד ממשרע"ה כשהגיעו לערבות מואב פירט ותיאר את כל המסעות ואת כל המוצאות אותם מעת שיצאו ממצרים עד הגיעם לשם כן אני הקטן מוצא לחובתי להזכיר ולפרט חלק מהדברים שעברו עלי ואח"ז ראיתי שהיתה השגחה פרטית לטובה וכן חלק מהרפתקאי דעדו עלי ועל ב"ב ונצלנו תל"י לפרטם כולם א"א כי רבים הם באלה מסעי שנטלטלנו ממקול"מ וגם בהתשובות וחיד"ת רשמתי המקום שישבתי אז כשכתבתי, עד שהגענו לארה"ק להודות לו יתב"ש על העבר ולבקשו על העתיד שלא נצטרך ח"ו להיטלטל שוב ותהי' ישיבתנו בארה"ק התחנה האחרונה שנזכה בתוך כלל ישראל להגיע אל המנוחה ואל הנחלה כמשמעו ומדרשו להגאוה"ש ע"י ביאגו"צ במהב"י. והנני להזכיר כמה דברים שבלטה מהם ההשגחה בענין זיווגי זוג' הרבנית הצ' אשת חיל מי ימצא שתליט"א מרת הינדא לאה בת חותני הרהגה"צ בנשקו"ג ממיוחסי כהונה מבעלי ההוראה המפורסמים איש צדיק תמים ובעל מדות וכו' כקש"ת מרן נתן דוד הולנדר הכהן זצ"ל הגאבד"ק אמסאנא יצ"ו בשפה הפולנית משאנא דולנא בגליציא המזרחית גבה טורא בינינו כי דיערעש הי' ברומניא והי' קשה לסדר דרכון והשידוך נעשה ע"י הדואר שהם חתמו התנאים שם ואנחנו במקומנו כל צד קיבל מידע ע"י קרוב משפחה שגר במדינה של אותו צד ב' ממילא לא הכרנו ולא ראינו זא"ז עד יום האפריון. השדכן הי' גיסי הרהגה"צ הגאב"ד דאראבן מוה"ר שמואל מאיר הכהן הולנדר ז"ל בעהמ"ח שו"ת שם הכהן שהי' אז דומ"ץ בצרנוביץ והמה - גיסי זצ"ל ואאמו"ר הגה"ק הגאבד"ק דיערעש בעהמ"ח שו"ת תוי"ק הי' בכתובים שגיסי פנה בהרבה ענינים אל אבה"ק ועפ"י סיבה שאמו"ר זי"ע הי' פעם במרחץ בסביבת צרנוביץ, נפגשו ועשו הכירות ומאז נתקשרו בידידות ונודע לגיסי ממני והציע אותי לאחותו זוג' הרבנית תליט"א ושלחתי חדו"ת של כת"י והשדוך נגמר בשטו"מ מבלי שנוכל להתראות כדרך העולם כשהגענו לשם ביום חתונתנו אחזנו מו"ח זי"ע ואמר לי הגמ' אומרת (קידושין מ"א) אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה והוביל אותי עד פתח חדר הנשים לראותה וגם אז לא הסתכלתי וב"ה לכל יוצ"ח אני מאחל שימצאו אשת חיל כזאת שתחי' עמו"ש.

זה יכול להיות לדוגמה ולמוסר השכל בדור הזה שאפי' אצל היראים לא ירצו לשמוע מדבר כזה ובפרט אצל המודרניים אפי' דתיים הם יוצאים יחד לפני החתונה שנה שנתיים ולבסוף ראיתי מקרים שלא יכלו לחיות יחדיו ונתפרדו ונתגרשו וכמו שמפרש הכתב סופר בספרו עה"ת בפ' בראשית דף ה' ב' בד"ה אעשה לו עזר כנגדו על משאחז"ל ביבמות ס"ג א' ואמר ר"א מאי דכתיב אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ועיי"ש עוד וכן בגמ' ברכות ח' א' במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי לי' הכי מצא או מוצא מצא דכתיב (משלי י"ח) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב (קהלת ז') ומוצא אני מר ממות את האשה ופי' הוא ז"ל שאם האדם סומך עצמו על ה' המזווג זיווגים מה שהקב"ה ממציא לו כמו שהכריזו למעלה מ' יום לפני יצירת הולד בת פלוני לפלוני (סנהדרין כ"ב) ועומ"ק בש"ס והיא בעיניו כמציאה שהמציאו לו משמים אז זכה ועזרתו ויפק רצון - ממנה מפני שהיא - מה', משא"כ אם הוא בעצמו המבין ואינו סומך רק על עיניו כבסוטה פ"א מ"ח והוא בוחר בת זוגו בעצמו (ומשו"ה אצל היראים כותבים על כתבי ההזמנה לחתונה עב"ג ר"ת עם בת גילו כלומר בת מזלו כברש"י שהועידו לו מן השמים ואצל המודרניים כותבים עב"ל ר"ת עם בחיר לבם כלומר שבחרו בעצמם זא"ז) וגם שכל מטרתו הוא האשה למלאות תאות לבו אז בדרך כלל סופם מר ולא זכה ואז היא כנגדו ויתפרדו פועלי עון ויתגרשו וזה פי' הפסוק ומוצא אני - כלומר אם אני בעצמי הוא המוצא והבוחר - את האשה - כלומר כל המטרה היא האשה בהא הידיעה לחיי המין רק למלאות התאוה לא לקיום המין לקיים מצות פו"ר לקיום העולם - אז סופם - מר ממות, א"כ כל מאמין בר דעת יקח ללבו כשמחפש בת זוגו אם יראה דברי מה שכתוב כאן כי אין חכם כבר נסיון ויקח לעצמו מוסר השכל.

נחזור לענין. מצאתי את שאהבה נפשי בבית חמי בית חם מתנהג בחסידות ועל גדרי הצניעות פתוח לרוחה להכנס"א באש"ל בית נכון ונשא לשם ולתפארת ולתהלה מכל הבחינות בתורה ויראה וחסידות וכן אצל כל יוצ"ח גיסיי שליט"א וב"ה קהלת אמסאנא היתה ק"ק של בערך מאה ושלשים או מאה וחמשים משפחות בתים מלאים תורה ויראה וחסידות חסידי באבוב שינאווא צאנז רדומסק ועוד בכל העיירה לא נמצאו רק שלשה מגולחים עו"ד רופא ומשכיל א'. בקבלת פנים שלי הופתעתי לראות בלי גוזמא בערך שמונים בחורים בקפטנים של משי כשאמרתי הפשטיל לא שרו רק התפלפלו אתי והוצרכתי לחגור מתני להשיב להם מלחמה שערה אף שהם לא ידעו באיזה סוגיא אדרוש ראיתי ביניהם בחורים שהיו מלאים וגדושים בתורה ובקיאים בסוגיות הש"ס.

ומה שאינני יכול לשכוח שרוב היהודים תושבי אמסאנא התפרנסו ממסחר בירידים בסביבה כמה ימים בשבוע לפנות בוקר כבר שמעתי רעש העגלות שנסעו עמהם מעומסים עם סחורות לירידים ובערך בשעה כזו אחה"צ הגיעו בחזרה הביתה ובמקום לפוש מטורח הדרך והיריד אחרי שסעדו לבם זמן קצר אח"ז כבר מצאו אותם יושבים בביהמ"ד שנים שנים לומדים שיעור בגמ' או שאר שיעורי תורה כאו"א לפי ידיעתו בתורה לא יכולתי להבין את זה מאין שאבו כ"כ כח ומבני אמסנא היקרים המסולאים בפז לא נשארו אחרי גזירת השמדת יהודי פולין רק אחד מהעיר ושנים ממשפחה ובערך בשנת תש"ב ו' אלול רכזו המחבלים הסאדיסטים הגרועים מחיות טרף אנשי צלבי קרס ימש"ו את כל הנשים והטף ואולי גם הגברים הזקנים מאמסאנא דוברא והסביבה וביניהם גם חמותי הצדיקת ומשפחתה שהיתה מיוחסת גדולה נכדת הבעש"ט מגזע הרה"ק ר' ברוכל ממעזבוז מאפט מברדיטשוב מפרימשלן ועוד ועוד וחיסלו אותם כולם בירי-ה ונקברו כולם יחד בקבר אחים השי"ד ונקם ישיב לצריהם וליורשיהם שר"י ואודים המוצלים מאש תופת ומקבר אחים יזכו להיבנות מחדש להתקומם ולהקים שוב
(עמוד יח)
דורות ישרים יבורכו שיהיו לזכר עולם להצדיקים והקדושים והטהורים שחוסלו באופן טרגי באכזריות איומה ולא זכו לבא לקבר ישראל ולא נספדו כהלכה שארית ישראל שנשארו מהם יזכו שיקויים בהם מש"כ ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים - המורדים בה' ובהאנושות ובעם ישראל - כי תולעתם של רשעים אלו יש"ו לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר ולא יוסיפו בני ישראל לדאבה עוד.

מכל בית חמי הגה"צ הגאבד"ק אמסאנא לא נשארו בחיים מכל אלו שחיו בפולין אף נפש חי'. הגיס הראשון שלי מבין אלו שניספו בפולין בשואה הרה"ג בנש"ק נכד הנוע"א מליזנסק זי"ע מו"ה שמואל זנוויל בעער ז"ל הגאבד"ק מאקוב שם בגאליציא שניספו הוא והרבנית הצ' חי' סאשיא בת חמי הגה"צ הגאבד"ק אמסאנא זצ"ל הם ונפשות ביתם וקהל עדתו כולם נהרגו עקדה"ש שם במאקוב השם ינקום דמם ודם זרעותם. גיסי הרה"ג משה וועבר ז"ל שהי' דומ"ץ שם באמסאנא, וגיסי הרה"ג יהושע טייטלבוים ז"ל שהי' ראש ישיבת באבוב שם באמסאנא וגיסי הרה"ג שהי' ממלא מקום חותני זצ"ל ברבנות שהי' אח"כ הגאב"ד אמסאנא הרה"ג אהרן ליב הולנדר ז"ל וגיסי הרה"צ משה גאטליב שהי' בסטניסלאב ז"ל השם ינקום דמם כולם ניספו בפולין בשואה ולא נשאר מהם איש התאריכים והמקומות שם איפוא שהרשעים שר"י חיסלו אותם לא ידועים לי כולם הם ונשיהם ויוצאי חלציהם היו נשמות טהורות וקדושות כואב לי הלב בזמן שאני נזכר בהם ומזכירם כאן בהקדמתי שאם אזכה להו"ל ספרי יהי' זכרונם לטובה לזכרון עולם לכל מי שיעיין בספרי בהקדמתי ויעלה זכרונם לטובה לפני כסא הכבוד שהם באמת היו בתוך כלל אלו מבנ"י שעלו על המוקד עקדה"ש כאו"א מהם קרבן עולה עליהם נאמר היא - בקרי והוא בכתיב - העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה - של הגלות - עד הבוקר וגו' עד שיאמר שומר הקב"ה אתא בוקר בוקרו של הגאוה"ש ועד אז אש תמיד זה תוקד על המזבח לפני הקב"ה לא תכבה שיהיו לזכרון טוב לפניו יתב"ש וימליצו טוב בעד הנשארים בחיים גיסיהם שהיו מחוץ לגבולות פולין הארורה שיזכו שיראו זרע ויאריכו ימים ושנים עד ביאגו"צ ועד ועד בכלל.

שהם גיסי בן חמי זצ"ל הרהגה"צ ר' שמואל מאיר הכהן הולנדר שהי' רב בדארבאן רומניא ואח"כ דומ"ץ בצרנוביץ ולבסוף חי והי' רב בתל-אביב וחיבר ספר שו"ת ש"ם הכהן ומהרש"ם הכהן ע"ס בראשית והעמיד בנים ובני בנים ונכדות שהעמידו ויעמידו ברצו"ה דורות ישרים יבורכו לשם ולתפארת ולתהלה. וגיסי הרהגה"צ מוה"ר יצחק אייזיק רוזנבוים שליט"א מ"מ אביו הגה"צ זצ"ל באדמורות האדמו"ר מנדבורנא בתל-אביב והעמיד ויעמיד ברצו"ה דורות ישרים יבורכו לשם ולתפארת ולתהלה ביניהם ישנם כבר רבנים שליט"א שנוהגים באדמורו"ת לכבוד ולתפארת הם וב"ב עד סוכה"ד. ואני גיסם בעל בת חמי זצ"ל הצעירה שבבנותיו שתל"י העמדנו ונזכה להוסיף ולהעמיד בתים עם זרע ברך ה' בתורה וביראה ובחסידות שבסי"ד יהיו לשם ולתפארת ולתהלה ולכבוד ולתפארת לההורים ולאבוה"ק מכל הצדדים והשם הטוב יתן שם טוב ושארית לאלו הנ"ל הנשארים בתוך שארית ישראל והשומר ישראל ישמרינו בתוך שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל ה' א' ה' אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

זכה חותני הגה"צ הגאבד"ק אמסאנא זצ"ל ונתקיים בו מה שנאמר באאע"ה (בראשית ט"ו ט"ו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלו' וגו' וכפרש"י שם ואתה תבוא ולא תראה כל אלה הוא נסתלק - כשכבר היינו בסוליצא ברומניא - כשכבר הי' בן ע"ד שנים בשנת תרצ"ח בכ' סיון והובא למנוחת עולמים בקברי אבוה"ק בקרקא - שגם אבה"ק הגה"צ חו"ז מרן יוסף הולנדר זצללה"ה מנו"כ שם - לפני שפרצה מלחמת היטלר ימש"ו שר"י על פולין והיינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפי' עד זיבולא בתרייתא שלמא כבברכות ח' א' וברש"י שם שיהא לו שלו' כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו, זי"ע לכה"פ על אלה מיוצ"ח שנשארו בחיים כמו שפרטתי למעלה שימליצו טוב בעדינו אבוה"ק שנזכה להמשיך בחיים נורמליים באריכות ימים ושנים במנוחה שלימה אנו וזרעינו וזרע זרעינו עד סוכה"ד ועד ביאגו"צ במה"בי ועד ועד בכלל כי"ר.

עוד דבר אחד מעניין שעבר עלי בפולין בהיותי סמוך על שולחן חותני שנודע לי אח"כ שגם זו היתה לטובה הציעו לי אז רבנות בריגליץ במחוז טארנא ג"כ ק"ק דוגמת אמסאנא אבל לא היו שם רק בערך ארבעים-חמשים משפחות יראים וחסידים בני תורה בחירי חמד כבאמסאנא ונסע אתי לשם כבוד חמי זצ"ל והזמינו אותי הקהל על שבת והתפללתי ודרשתי והוטב בעיניהם וקבלו אותי באסיפה כללית לרב בריגליץ ונתנו לי קונסות שעוד נמצא אצלי וז"ל אוב"א.

ב"ה.

בהתאסף ראשי עם יחד חברי ישראל דפה דק"ק ריגליץ יצ"ו בשאלת פיהם ואמרו הן נעשה ונגמר בינינו הח"מ איך שהם וכל אנשי הקהלה במוסכם כולם פה אחד מרוצים על האברך החו"ב המופלג בתורה מו"ה אברהם ברוך ראזענבערגער על שיהי' פה רב אב"ד ולהתנהג בכל עניני רבנות בתנאי.

א) שיתאפשר לו עפ"י חוקי נימוסי המדינה לישב פה ולהתנהג ברבנות.

ב) שיבוא לעמק השוה עם אנשי הקהלה על זמן ביאתו שיוכל להשתקע פה. ע"ז באנו על החתום אור ליום שנכפל בו כי טוב לסדר בשלח תרצ"ה לפ"ק פה ריגליץ. חתימת ראשי הקהלה לא ברורים לקרוא.

והחותמת.

דוד פרענקלמאן
בלתי קרוא החתום כאן יעקב שטיין
פייוועל הירשמן ישראל פעניכעל
לוי יצחק בלתי קרוא שלמה מנחם בלתי קרוא
שלמה זלמן שטיינהארן חיים יעקב פעניכעל
לייביש פייגענבלום
מעכעל סאפיר
מרדכי שטראם
ישראל יעקב האבער.

העתקתי כלשונו עם שמות החותמים שאם אזכה להו"ל אולי נשארו בחיים מהחתומים הנ"ל או מיוצ"ח ובמקרה יהי' מי מהם שיעיינו במש"כ וישתדלו שנפגש ברצו"ה יהי' לי סיפוק גדול אם אזכה לזה כי הגורל הי' שלא יכולתי לקבל שם הרבנות כמו שאכתוב להלן לפי חוקי המדינה בפולין אז לא יכלה קהלה לעשות תקציב שנתי לקבל עובדים ולשלם להם
(עמוד יט)
משכורת בלי אישור מהסטרוסטבה שהי' פקיד ראשי בעיר המחוז שישב בטארנאוו שריגליץ הי' במחוז טארנא ראה"ק של ק"ק ריגליץ נסע אתי להסטרוסטבה לטארנא לבקש ממנו בשם הקהל לאשר קבלתי כרבה של ריגליץ ומאחר שהייתי אזרח מדינת רומניא ולא ידעתי שפת מדינת פולין לא רצה לאשר אותי ואמר לו אין לך רק תוצרת חוץ אזרח פולני שיודע שפת המדינה ראוי לאותו איצטלא אינכם מוצאים אינני מאשר קבלתו. נצטערתי מאד ע"ז כי כל הסביבה היתה לשם ולתפארת משרת רבנות בריגליץ אפי' עיירה קטנה בסביבת טארנא המפורסמת לא היתה מן הדברים הקטנים אבל אח"כ ראיתי בזה השגחה פרטיית וחסדי ה' כי לא תמנו עי"ז שלא יכולתי להשתקע שם אחרי שיהדות פולין חוסלה וכל הקהלות נחרבו ואחד מעיר ושנים במשפחה שנשארו אולי בחיים בדרך נס אחרי צרות ותלאות אשר מצאתם בדרך הצלתם.

נזכרתי מהגמ' נדה ל"א א' דרש רב יוסף מאי דכתיב (ישעי' י"ב) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני במה הכתוב מדבר בשני בנ"א שיצאו לסחורה ישב לו קוץ לאחד מהן התחיל מחרף ומגדף לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים התחיל מודה ומשבח לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני והיינו דאמר ר"א מאי דכתיב (תהלים ע"ב) עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם אפי' בעל הנס אינו מכיר בנסו ע"כ. וזה רק בשעת מעשה אבל אח"כ הוא רואה שהיתה בזה השגחה פרטיית שישאר בחיים ומודה ומשבח עיי"ש באגדה מרש"א של זקיני בד"ה מ"ד אודך וגו'.

שער ז'

ואחר שראיתי שבפולין אין לי סיכוים להסתדר והתחלנו לתכנן לחזור לרומניא ושוב גיסי הרהגה"צ בעהמ"ח ס' שם הכהן זצ"ל שהי' השדכן שלנו כנ"ל הי' שדכן גם בדבר הרבנות בסוליצא במולדבה שהמשרה היתה פנוי', מלפנים כיהן שם כרב הגה"צ בנשקו"ג כקש"ת מו"ה ישראל יעקב ישורין רובין זצללה"ה וכשפרצה מלחמת עולם הראשונה עקר דירתו משם והשתקע בסאסרעגען ואחריו כיהן ג"כ שם כרב רב גדול בתורה היו בסוליצא יותר ממאתים משפחות חמשה בתי מדרשים שני שובי"ם יראי ה' מבחינה מספרית הי' סוליצא ארבע פעמים כפול מריגליץ אבל מבחינה רוחנית הי' סוליצא ירודה עשר מעלות אחורנית כלפי ריגליץ דרכי ה' נסתרים, בכל זאת מה שקבלו אותי לרב בסוליצא ע"י הצעתו של גיסי הנ"ל זצ"ל כתחליף לריגליץ הי' כגשר הצלה לנו ע"י ההשגחה הפרטיית לטובה מן השמים.

והנה לפרוט כל הפרטים שעברו עלינו וכשהשגחתי בהם ראיתי בהם השגחה פרטיית בכל פרט ופרט שהיו תואמים זל"ז שהי' אפשר לצרפם כמו טבעת לטבעת לשרשרת אחת אבל כבר הערתי למעלה שא"א לפרטם כי רבים הם ע"כ לא אפרוט רק הדברים הבולטים ביותר שראוי לפרסמם ולכותבם לדור אחרון לדורות הבאים מיוצ"ח כנ"ל בעזית"ב על הצעת גיסי הנ"ל זצ"ל לאנשי קהל סוליצא שיקבלו אותי לרב עליהם הזמינו אותי כשהייתי עוד בבית חמי זצ"ל לבא לסוליצא על הימה"נ בשנת תרצ"ו אנשי קהל סוליצא היו מפולגים לשתי מחנות ע"י מחלוקת ישנה שבין צד הרב לבין צד אחד מהשובי"ם שהרב אסרו והיתה ע"ז ד"ת וכשראיתי שהמחלוקת פילגה את הקהל לשנים מה שאלו רוצים אין אלו רוצים רוט"ה שהיו נבחרי צד אחד ורצו ליתן לי קונסות לא הסכמתי עד שבסי"ד אחרי כמה דרשות ותפילות ימה"נ תל"י ואחרי החג עלתה בידי לעשות שלו' בין הפלגים והקהל הישן התפטר והרכיבו קהל חדש מורכב משני הצדדים והם קבלו אותי לרב אב"ד בסוליצא פה אחד והוסכם על זמן ביאתי לקבל המשרה בשטו"מ על חג הסוכות נסעתי לבית הורי לחוג ביחד את החג אחרי החג חזרתי לסוליצא לחזק את ההסכמים ולהביא סדר בעניני הקהל החדש הנבחר בענין בחירתי כרב אב"ד בסוליצא ותל"י הכל סודר בפ' לך נסעתי בחזרה לאמסנא לפולין לסדר שם ענין נסיעתינו לקבל המשרה בסוליצא וב"ה כבר הי' לנו בת הבכורה יוכבד הענא תחי' ע"ש בת זקיננו הרה"ק הקדושת לוי זצוקללה"ה זי"ע ועל פ' בא תרצ"ו כבר היגענו לשלו' לסוליצא בשטו"מ. ישיבתי בסוליצא היתה ג"כ תל"י תחנת מעבר אחת והפעולות לחיזוק הדת הי' ב"ה פוריות אם לא שבאה מלחמת היטלר ימש"ו ונשתנו סדרי בראשית ואשר טפחתי ורביתי להעמיד תלמידים אויבי כלם.

כבר הארכתי יותר מדי ורוב העולם אין סובלים האריכות ויאמרו כמה ארכן הוא זה ובלא"ה יצאה ההקדמה מגדר הקדמה ונהפכה לסיפור דברים ומקרים שקרו ליחיד ואין זה מענין לרבים אם לא לדורותיו יוצ"ח ואף להם אם מספרים לפרטי פרטיו נעשה משעמם ע"כ מנעתי קצת עטי מלרשום איך עברו ארבע השנים שהיינו בסוליצא ולבסוף כשהאנטישמיות קיבלה עפ"י פקודה מלמעלה רישמיות רכזו את כל היהודים תושבי סוליצא וגם אני בתוכם ברחוב מול ביתי וכאו"א שקו על שכמו ובתוכו טו"ת ודברים הנחוצים ועמדנו עפ"י פקודה מסודרים בשורות בערך כשעה שלימה לא ידענו לאן אנחנו מובלים ולבסוף באה פקודה לשמחת כל שכולם יחזרו לביתם אין לשאר גודל שמחתנו והודינו להשם יתברך שהיו מקומות ששלחו לבוג לטרנסניסטריא ועומ"ק שהיו מעין אושביץ יהי שם ה' מבורך לעולם ועד.

אח"ז הוצא פקודה לרכז את כל הרבנים השובי"ם ורה"ק וטו"ה שבכל העיירות שבמחוז לעיר המחוז וכן עשו במחוז באטאשאן מכל העיירות שטעפנישטי, בוטשאטשעא, סוליצא, ועוד לקחו אותנו בתור ערבים ורכזו אותנו בביהכנ"ס גדול בבאטשאני הרבנים השובי"ם ורה"ק והמרא דאתרא הגאבד"ק באטשאן ג"כ בתוכנו וכעבור כמה ימים גרשו את כל היהודים למשפחותיהם מכל העיירות לעיר המחוז גם הרבנית שלי תליט"א עכיו"ח בתוכם וכל משפחה ומשפחה הסתדרו בדוחק גדול כי הי' קרי"ס למצוא דירה ועל הטוב יזכר ראש השובי"ם בבאטשאן מוה"ר אהרן פיירשטיין ז"ל ועקרת ביתו א"ח מרת בתי' שאלמלא הם היו נפשות ביתי לנות במקום שאין להם מקום והם אספו אותן לתוך חדר קטן שבחצרם כאכסניא בשעהד"ח עד שבמשך הזמן נמצא דירה לשכור במצב כזה ובדוחק כזה שהרבנים היו כלואים כערבים ולא הי' מי שידאג בעד המפונים האומללים והם מעצמם התנדבו עצמם למבצע הצלה זו לאסוף את נפשות ביתי ממקום שלא הי' שום סיכוי שישארו שם לתוך חדר אפי' צר מה שלא עלה על דעת שום אחד מקהלה גדולה כבאטשאן יזכר להם לכל המשפחה הנדיבה והיקרה משפ' השו"ב פיירשטיין לזכרון טוב לדורות עולם אם אמנם כ"ז נעשה בהשתדלות הרה"צ בנש"ק כו' כש"ת מרן ר' ח. העניך זילברפרב (שליט"א) זצ"ל האדמו"ר מבאטשאן קודינוב שיזכרו ג"כ לטוב.

בבוקרסט השתדלו מהרבנות הראשית. רוט"ה לשחרר את הרבנים בכל המדינה והמרא דאתרא הגאבד"ק
(עמוד כ)
באטשאן מו"ה ד. ב. בורשיין ז"ל נשתחרר והשתדל כשכבר הי' בן חורין גם בשבילנו ותל"י אחרי עבור זמן מה נשתחררנו גם אנו מערבות להתאחד עם בני משפחתינו וגם הוא זכור לטוב בעד זה. ובענין סידורם של הקהלות שנעקרו ממקומם והובאו לבאטשאן עם רבניהן ושוביהם וכל עובדי קהל עדתם יש לי תשובה שביררתי בסי"ד בארוכה בספרי זה ברכת אברהם ב' בסי' מ"ט וברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמתו מאתנו המגורשים וישראל קדושים הם ואיך שהוא הסתדרנו כולנו - אם כי בדוחק - מ"מ לא גוע איש מרעב במשך כל זמן המלחמה עד שעבר זעם כי ישראל קדושים הם ואיש אחיו יעזורו זכרה להם א' לטובה.

עוד ייזכרו לי לטובה האיש היקר עסקן במצות מו"ה אברהם בוימאוויטש ע"ה שמיום שהכיר אותי נעשה לי לדורש טוב ומסר לרשותי את הביהמ"ד הגדול שנקרא סיווענער שול שהי' שם גבאי כל הזמן בהסכמת כל המתפללים בביהמ"ד ועמד לימיני בכל כחו כל זמן שישבנו בבאטשאן ובנו יחידו שהי' כלי מוכשר חריף בעל סברא ישרה עם זכרון טוב שהי' תלמידי וקיבל ממני מלא חפניו שהי' יכול לגדול לגדול בתו"י אלא שלדאבוני תנאי הסביבה והמקום שלא היו שם ישיבות והזמן הסוער סחפו אותו אל ספסלי האוניברסיטה ונעשה לפקיד ממשלתי מומחה גדול בהנדסה מובן שמצב זה השפיע עליו בכיון הפוך כשלמד אצלי התנהג בתום וביושר כמדקדק במצות שמעתי שנמצא בארץ אבל טרם נפגשתי אתו להשפיע עליו שיחזור. לדהתוה"י.

ואחרון אחרון חביב ברם זכור אותו איש צדיק תמים לטוב שהי' משיירי הכנהסה"ג של צדיקי הדור הישן סב"ק חסו"פ פאר מקדושים מגזע תרשישים הגה"צ וכו' כקש"ת מרן אליעזר זאב מארילוס הגאבד"ק באטשעטשא זצוק"ל שהיתה ביתו וידו פתוחה לרוחה לעזור לנצרכים מתן בסתר שאפי' זה שעזר לו לא ידע כששילשל לו לתוך כיסו היתה צד קירבה בינו לבין בית חמי זצ"ל והייתי מבאי ביתו והשתעשעתי בשעשועין דאור' עם חתנו מ"מ הגאבד"ק בוטשעטשעא גדול בתורה וביראה פה מפיק מרגוליות וכו' מו"ה יעקב שמוקלר שליט"א ולבסוף הי' הגאבד"ק באטשאן וכעת חונה בבני-ברק שהיינו ידידים נאמנים והרבה קרה לי כשביקרתי בביתו של אותו צדיק קראנו אליו וניהל אתי שיחה ונהג בחכמה נפלאה ככה שלא אבחין כלל ששילשל לי סכום מסוים בכיס מעילי וכשבאתי לביתי ושמתי ידי לכיסי מצאתי אפותיקי ולא פעם אחד קרה לי שאילמלא זה לא הי' לנו ממה לעשות ולהכין לשבת קודש מתחלה לא ידעתי מי ואיך הגיע סכום כזה בכיסי ורק אח"כ נודעתי מזה שזה דרכו בקודש זכותו יגן עלינו ויעמוד לנו ולזרעינו ולזרעו אחריו לדורות עולם.

הנני להזכיר עוד חסדי ה' כי לא תמנו כששלחו בבאטשאן קבוצה גדולה של יהודים למחנות עבודה הי' שם קצין גבוה כמדומני בדרגת תת-אלוף רשע ואנטישמי גדול וציוה לשלוח גם את הרבנים הצעירים ביניהם הדיין הצעיר של באטשאן ועוד רב צעיר שו"ב ואני, השיירה היתה צריכה לנסוע בערש"ק לפנות ערב ואנחנו השלשה נשארנו בבית והגישו נגדינו מכתבי אישום כעריקים בשעת חירום מגיע בעד זה עונש חמור ואח"ז שלחו אותנו - עד שינקטו נגדינו צעדים יותר חמורים - למקומות עבודה מחוץ לעיר ולבסוף עד שיצא הפס"ד צירפו אותנו שוב לקבוצה שני' לעבודת כפי' לבסרביא זה הי' כבר לפני ת"ב בערך בשנת תש"א-תש"ב ביום ה' אז כבר נסענו אותי שלחו לבסרביא לפלאדיא למחצבת אבן שם היו כמה מאות יהודים ובסי"ד המלצת היהודים אצל הקצין עבורי הועילה ויט אלי חסד ושמו אותי כשומר הכלים במקום שהי' מתוקן לשינה חפירה באדמה עם גג מלמעלה שהי' משמש לבית דירה לכולנו הקצין הי' בא הרבה פעמים לשוחח אתי וכשהתפללתי התענין על התפילין ומה כתוב בהן והתייחס אלי לא רע קבלתי אוכל יבש לחם שמן ביצים בצלים וכיו"ב ובשבתות התפללנו יחד במנין בערך כמה מאות אנשים ואינה ה' לידי שיהודים שהיו ביעדניץ עיר גדולה בסביבה הביאו לי כמה ספרים ושו"ע או"ח ח"ג והי' לי במה ללמוד בהלכות שהיו אז מענינא וגם שני חציי ספ"ת שהיו תואמים אלא שאחד הי' מספ"ת גדול ואחד מס"ת קטן ואני תפרתי אותם בגידין וקראתי בהם בצבור בלי ברכה שלא הי' כשר לברכה.

בימה"נ קבלו כולם חופש והתפללנו יחד הי' לנו בעל שחרית ואני קראתי בתורה והי' לי שופר והייתי הבע"ת ובעל מוסף וכן ביוה"ק על סוכות עשיתי לי סוכה קטנה ותל"י קיימתי מצות סוכה כדינא אש"ל היהודים פחדו שהקצין יאכל אותי ותל"י לא כעס אדרבא וקרא לרעהו שיראה איך הרב יושב בלול, בשמחת תורה עשינו הקפות אינני זוכר הקפות כ"כ שמחות כאז,
בבוקרסט השתדל הרב הראשי לשחרר את הרבנים וקבלנו פנקסים ושחררו אותנו זה הי' אחרי עבור החג והעיקר מאחר ובעת שדנו את התיק שלי על ההשתמטות שלא בנוכחתי כשעוד הייתי במחנה העבודה הקילו בעונשי וכשהגעתי לשלו' לביתי לבאטשאן שלחו מבית המשפט הצבאי מיאסי פס"ד שעלי לשלם קנס 3000 לע"י מטבע רומנית זה לא הי' סכום גדול וגם שלא הוצרכתי להופיע במשפט להסתכל בפניהם זה היה שוה הרבה ברוך ה' שלא עזב חסדו ואמתו ממני.

ועל כולם עלי להודות לה' על הנס שקרה לנו בליל הסדר בשנת תש"ד בער"פ בבוקר בבית התפילה שמענו הרעשת תותחים שזיעזעה את הבית ועברה השמועה שהרוסים מתקדמים ורודפים את הגרמנים הניסוגים וכן הוה לפניה"צ נכנסו הסובייטים להעיר היו יהודים שנתחבקו עם הרוסים והיו ביניהם יהודים וקצינים יהודים והעיר באטשאן שמחה כי תחת הגרמנים פחדו לצאת לרחוב ועכשיו שמחנו שנוכל בסי"ד לאפות מצות מצוה ותל"י אפינו מצות אבל הי' אלי' וקוץ בה כי הגרמנים הודיעו ברדי'ו כי בלילה יפציצו את העיר וציוו על האפלה בונקר למחסה לא הי' וישבנו בבית כשהכננו עצמינו אל הסדר לבשתי הקיטל והתחלתי ההגדה והנה המפציצים הגרמנים באו והפציצו מכח ההדף נפתחו החלונות קצת כי פחדנו לסגרם שמכח ההדף היו הזכוכיות נשברים והוכרחתי כל פעם לצאת לדחות בחזרה את החלונות שלא יעלילו עלינו שאנו נותנים סימנים להשונא וכן בכל פעם שהפציצו עמדנו ע"י הדלת מלובש בטילפף על הקיטל שהי' קר וילד קטן בזרועי הוא בני הרה"ג מו"ה נתן דוד שליט"א חתנו של האדמו"ר מקאליב בארה"ב שליט"א, וידי השני' אוחזת בידית של הדלת שנהי' מוכנים לצאת החוצה אם ח"ו יפגעו בבית הילדה הבכורה שלנו יוכבד העניא שתחי' שהיתה אז כבת ח' עמדה ע"י וביקשה בקול מרטיט לבבות את המילים האלו רבוש"ע האב רחמנות טהו אונץ מציל זיין פי' הדברים בלשה"ק רבוש"ע תרחם עלינו ותציל אותנו דברי' עוררו עד כדי דמעות מי יודע אם לא בקשת הרחמים של ילדה קטנה שעדיין נקי' מחטא הגינה עלינו ההפצצות התחילו בעשר בלילה בערך ובהפסק של עשר דקות הפציצו שוב ושוב פעם ראשונה במה-נשתנה פעם שני' בוהיא שעמדה ושוב בגאל ישראל, ואח"ז בשעת אכילת האפיקומן
(עמוד כא)
ואח"ז אחר כוס רביעי ככה עד ארבע בבוקר ואחרי שהפסיקו ותל"י נשארנו בחיים ולא פגעו בבית שלנו יצאתי לרחוב לראות מה קרה ונודע לי שהי' אסון גדול ונורא שהיו בערך ארבעים-חמשים קרבנות מהיהודים בליל שימורים זה מהפצצות של האויב האכזרי ואנחנו ניצלנו בנס שבעל הרחמים שמר עלינו והצילנו מכל פגע יהי שם ה' מבורך לעולם ועד.

ביום א' דפסח כשעמדנו באמצע ההלל ביהמ"ד שוב טסו מפציצי האויב מעל העיר וגרמו לפחד ופניקה וזה נמשך כמעט בכל ימי הספירה מפסח עד שבועות ומפחד המפציצים חפשו האנשים מקום מסתור, הי' כזה אצל האדמו"ר מבאטשאן הרה"צ בנש"ק מרן ח' העניך זילברפרב (שליט"א) זצ"ל שהי' להם בית גדול עם מרתף גדול מתחת הבנין לשמה הלכו הרבה אנשים להיסתר וגם אנחנו אף כי גרנו לא כ"כ קרוב למרתף ששימש כבונקר מקום מיסתור מפני ההפצצות מ"מ הפחד שנכנס בלב כולנו דחף אותנו ללכת כמעט כל יום להחבא כי הם הפחידו את הציבור כל יום ואצלינו זה נמשך ככה עד פסח שני כי הגיע עת לדתה של הרבנית תליט"א ולא הי' ברירה רק לחזור ולשבת בבית בל"א לספירה ילדה בשטו"מ את בננו שקראתי שמו יהושע הי' לנו דוד אחי אמי שנקרא כן ע"ש סבו מצד האם אבל אף שהי' ת"ת גדול וירא וחרד את ה' מאד מאחר שנאסף באושוויץ התכונתי עם השם להרב הגה"ק מרן יהושע זצ"ל זי"ע האדמו"ר הצדיק מבעלז, ונכנס לבריתו שאאע"ה בזמנו הסנדק הי' האדמו"ר מבאטשאן-קוידינוב ואני הייתי המוהל הוא בננו הרה"ג ר' יהושע רוזנברגר אחד ממורי הוראה הידועים של העדה בירושלם שליט"א חתנו של מחו' הרה"צ האדמו"ר מספינקא בירושת"ו ב"ה לא קרה לנו דבר אף שהיינו בבית כל הזמן ואדרבא הי' לנו ישועה שמא גרם והמצב נרגע כי בתוך כך נסוגו הגרמנים יותר ויותר כי גורשו ע"י הרוסים.

דרך אגב הנני לציין שבעת ההפצצות שהכניסו פחד בלבבות והלכנו למרתף-לבונקר להיסתר חיברתי וסדרתי לי במחשבתי תפילה מה שבא במחשבתי ובפי כדלהלן והכנסתי בקשתי זו בשמו"ע בתוך ברכת שומע תפילה מיני אז והלאה עד היום הזה אם כי לא נדרתי ע"ז אף שאיתא במ"ר ויצא פרשה ע' מובא בתוס' חולין ב' ב' בסוד"ה אבל שכ' דבשעת צרה שרי כדאמרינן בבראשית רבה וידר נדר לאמר לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה ועיין בתו"ת ויצא אות כ' בשם חידושי הרשב"א לנדרים ט' א' וכו' דביעקב לא הי' נדר ממש רק נדבה והודאה עי"ש מה שהקשה ע"ז והניח בצ"ע דבעת צרה שאני וגם מדייקים עמש"כ התוס' הנ"ל דשרי דהרי מבר"ר הנ"ל מוכח דמצוה הוי לא רק שרי, איך שיהי' לבקש בודאי צריכין ואם כי יודע האדם בנפשו שאינו ראוי שתפילתו תהי' מקובלת ומי אנכי שאזכה להתפלל לפני מלמלה"מ אבל בגמ' וברש"י מוע"ק ח"י ב' גבי הא דרבא שמעי' לההוא גברא דבעי רחמי וכו' א"ל לא תיבעי רחמי הכי וכו' ואי לא כפרת בה' וכו' פירש"י כפרת בה' באמנה דקאמר לא מסייע צלותא כלום וכו' עיי"ש משמע דצריך להתפלל ואסור לומר לא מסייע צלותא כלום ועיין בשו"ע או"ח סימן ק"ז לענין תפילת נדבה שצריך לחדש בה דבר ושם בסעי"ד שאם אינו יכול לכוין יפה לא נכון לעשות כן עיי"ש מ"מ זה דוקא להתפלל כל השמו"ע בתורת נדבה אבל אם אינו משנה כלל ממטבע רק מכניס בקשותיו המיוחדות בתוך ברכת שמע קולנו עיין באו"ח סי' קי"ט סעי"א שכ' שם המחבר ובשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשות ואם נכון לעשות בקביעות לפי"ד הטו"ז קכ"ב ס"ק ב' נדבר מזה להלן בסי"ד.
ואם כי תחינתי איננה מלוטשת ובסדר יפה ונכון לפי לשה"ק אעפי"כ מה שבא אז במחשבתי ובפי בעת צרה דברים וענינים מלוקחים מפה ומפה נטבעו ונחרתו הדברים בזכרוני וככה התרגלתי לבקש מאז ועד עתה וזה לשון ונוסח תחינתי שחברתי אז כפי שעלה לי במחשבה ונחרתה בזכרוני עד שנעשתה שגורה בפי כמו שהתחננתי אז לפני הקב"ה השומע תפילות ואולי עזרה לי קצת כי תפלה עושה מחצה לכה"פ וזל"ש התחנה שהתחננתי אז בעת צרה כפי הדברים שבאו במחשבתי ויצא מפי, אבינו מלכנו חמול עלינו ועל עוללינו וטפינו ושמרינו והצילינו מכל רע אותי ואת אשתי ואת כל זרעי ואת הורי ואת ביתם ואת כל זרעם ואת אחינו בני ישראל אנשי המקום הזה ואת שארית הפליטה מעמך ישראל שלא יארע להם ולנו שום דבר רע ושננצל מכל מקרים רעים ומכל מיני חולאים רעים ומכל מיני פרעניות המתרגשות ובאות לעולם ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך והגן בעדינו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפך תסתירנו כי א-ל שומרינו ומצילנו אתה כי א-ל מלך חנון ורחום אתה ושמור צאתינו ובואינו לחיים ולשלו' וזכינו להכניס כל בנינו לתורה לחופה ולמעש"ט ואת בנותינו לבעלי תורה ולחופה ולמעש"ט ונזכה לגדל את כל יוצאי חלצינו על דרכי התורה והיראה מתוך נחת והרחבת הדעת ונהי' אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ונזכה לעבדך באמת ובלבב שלם בשמחה ובטוב לבב מרוב כל בלי טרדות ופניות הזמן כדי להודות ולהלל לשמך הגדול. ע"כ כל זה אני אומר מיני אז בתוך ברכת שמע קולנו לפני כי אתה שומע תפילת כל פה ואח"ז אני מסיים וממשיך עד כי אתה שומע וכו' והשומע כל קול תפילת עמו ישראל ברחמים יקבל תפילותינו לרצון.

שער ח'

בירור הלכה בנידון אם מותר להכניס תחינה בקביעות בשומע תפילה.

תשובה : ועתה בענין מה שהעירותי לעיל מדברי הטו"ז באו"ח סי' קכ"ב סק"ב שכ' שם בד"ה אבל וכו' וקשה הא איתא בגמ' וכו' עיי"ש ואע"ג דגם בברכות י"ח יכול להוסיף וכו' ובש"ת אפי' כל מאי דבעי מ"מ היינו דוקא לפי שעה וכו' אבל לעשות קביעות ולהוסיף בכל ברכה בכל יום אין לנו ראי' להתיר בזה דהא לא אמרינן בגמ' אלא אם בא להוסיף בכל ברכה והיינו דרך ארעי לא שיקבע לו מטבע אחר יותר ממה שטבעו חכמים וכן מ"ש שואל אדם צרכיו בש"ת היינו מה שיצטרך לו לפי שעה אבל לא לעשות לו בקביעות נוסח אחר מוסיף על תקנת חכמים וכו' עיי"ש הרי לפי"ד הטו"ז לא נכון לעשות כן בתמידות והי' לבי נוקפי תמיד וחשבתי אולי הי' כדאי להוסיף תחינתי אחרי יהי לרצון לפני א' נצור אלא שמצד שני חשבתי אז בשעת הסכנה שאולי יותר מועיל לבקש ולהתחנן בתוך ברכת ש"ת כלומר בתפילה עצמה ועיין עוד בטו"ז סימן קי"ט סק"ב ובמג"א שם סק"ב והטו"ז מביא בשם רבינו יונה ד' חילוקים הא' שבברכת ש"ת יכול לשאול צרכיו בכל ענין וכו' ולכך ניתקנה וכו' והדין הב' וכו' בסוף כל ברכה מעין כל ברכה אסור לאומרו בלשון יחיד דאז הוי הפסקה עיי"ש והדין הג' ששואל צרכיו ממש כגון בברכת רפאנו עיי"ש והדין הד' בסוף התפילה וכו' עיי"ש שמחלק ב' חילוקים בין ברכת שמ"ת ובין אחרי י"ח ובחילוק הב' מחלק דבש"ת יכול לומר כל מה
(עמוד כב)
שחפץ רק שלא יאריך אבל אחר י"ח יכול להאריך ומה שמאריכים בברכת סלח לנו בסליחות ציבור שאני כ"כ בשם הב"י עיי"ש וא"כ יש כאן עוד חשש שתחינתי ארוכה ומש"כ דבציבור שאני זה מדהתוס' בע"ז ח' א' בד"ה אם עיי"ש.

והנה החשש הא' שאסור להוסיף דברים בקביעות כבטו"ז הנ"ל אפי' בברכת ש"ת הברכ"י בסימן קכ"ב באות ב' בסופו כ' אך מ"ש רב ט"ז על עיקר המנהג ולחלק יצא בין מוסיף בברכה דרך ארעי לתוספות קבוע אינו מחוור א"כ בזה חולק עליו אף שלא נימק הדבר אבל החילוק הב' שלא יאריך בזה שניהם מתנבאים בסגנון אחד שבסי' קי"ט באות ג' בד"ה ובברכת ש"ת בא"ד כתב הברכ"י ולי ההדיוט אינו הכרע דהאיכא בין ברכת ש"ת לסוף התפילה וכו' דש"ת לא יאריך בשאלותיו אלא יקצר וכו' אבל בסוף תפילתו יכול להאריך וכמש"כ בש"ס וכו'.

אמנם בכפה"ח סימן קי"ט באות ג' מביא לענין הוידוי בברכת ש"ת בשם שער הכוונות שיאמר הוידוי בקצרה ואם ירצה יתודה באורך בפרטות וכו' ובסידור הרש"ש יש נוסף וידוי ארוך מובא שם אלא שמזה אין ראיה' להאריך ששם באות ט"ו כ' ולא אריך למעבד הכי וכ"כ מורי האר"י זצ"ל דבש"ת יתודה בקיצור ברכ"י וכו' ומש"כ וכו' דאם ירצה יתודה באורך וכו' אבל לא כ"כ באורך שיהי' כמו הפסק בתפלה וע"כ מה שמסודר עניינו בארוכה וכו' יש לאומרו אחר התפלה בא' נצור וכו' כדי לצאת מחשש הפסק בתפלה וכו' דבכ"מ שאמרו תתקבל תפלתו רק שיכוין לשמים, הרי דעתו דבש"ת אין להאריך בתחנה בפרט למי שיש חשש שעי"ז יתבטל מלענות קדושה יותר טוב לקבוע תפילות הצריכים לו קודם יהי לרצון (ח"א כלל כ"ד אות י"ט) בכפה"ח שם אות י"ב ולענין אם מותר לומר בקביעות מביא שם הכה"ח באות ה' דברי הטו"ז הנ"ל דרק באופן ארעי מותר להוסיף לא בקביעות שיקבע לו מטבע אחר יותר ממה שטבעו חכמים וכ' עליו מיהו הברכ"י שם באות ב' כתב על דברי הט"ז הנ"ל דאינו מחוור יעו"ש נראה דמסכים עם הברכ"י וג"כ לא נתן טעם לדבר.

ולפענ"ד נראה לתת טעם לדבריו לפימש"כ בשתי תשובות בספרי זה בסי' ז' ובסי' כ"ב לפימש"כ הכ"מ לתרץ דברי הרמב"ם שלכאור' נראה סתירה בדבריו שבהל' ברכות כתב שאם שינה ממטבע שטבעו חכמים יצא ובהל' קר"ש כ' לא יצא וצריך לחזור וחילק הכ"מ בין אם שינה בנוסח הברכה בפתיחה ובחתימה לא יצא אפי' בדיעבד וצריך לחזור ובזה מיירי בהל' קר"ש ואם לא שינה בנוסח הברכה רק שהוסיף תיבות באמצע לא הוי כ"כ משנה ממטבע שהרי השאיר הנוסח כמו שתקנו אשכנה"ג רק שבאמצע הכניס עוד דברים כמו הפיוטים וכיו"ב אין צריך לחזור ובזה מיירי הרמב"ם בהל' ברכות משו"ה פ' אעפ"י ששינה קצת באמצע יצא בדיעבד וכשיש צורך בדבר התירו באשכנז אפי' לכתחלה ואפי' בקביעות ואפי' בג' ראשונות כמו בפיוטים ואף דהטו"ז הטעים דבצבור שאני משא"כ בנידוני י"ל אדרבא שם בג' ראשונות שלא נתקנו להוסיף בהם אבל אמצעיות ומכש"כ ברכת ש"ת שהיא ברכה כוללת לשאלת צרכיו של אדם ונתקנה לשם כך ולא שינה בנוסח הברכה כלום רק הוסיף בסוף לפני הסיום של כי אתה שומע תפילה והנהגתי לעצמי לאומרה בעת צרה וסכנה והזכרתי בה כל הצרכים שלנו שיש להם שייכות לברכת ש"ת עוד שייכות יותר מהוידוי וסיימתי בה שאני מבקש מהקב"ה שיעזרינו כדי שנוכל להודות ולהלל לשמו הגדול מסתבר שאינה נראית כהפסקה וכמשנה ממטבע אפי' כשאומרה בקביעות ואפי' כשארוכה קצת ואפי' לכתחלה.

ובתשובותי הנ"ל חילקתי, בין ברכה ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך אם אינו משנה מהנוסח רק מוסיף באמצעה בדברים שהם מעין הברכה יש להם קשר עם סיום הברכה וכמו שהטעמתי לעיל וגם אחרי ברכת שומע תפלה באה ברכת ההודאה יש טעם לסיום תחינתי כדי להודות ולהלל לה' מסתבר לומר שאין כ"כ חשש - לחששות הנ"ל ולפענ"ד עוד יותר קל בלחש כששופך שיחו להקב"ה היודע מחשבות אין קפידה כ"כ מכשהוא אומר בקול בצבור דברים שלא תקנו אכנה"ג בנוסח הברכה בולט השינוי אז מסתבר שיותר יש לחוש אז מטעם משנה ממטבע ומשום הפסקה ומכש"כ בברכה קצרה כברכת המצות שכל מה שמוסיף בה נראה כמשנה ממטבע וכהפסקה וכמו שבררתי בסי"ד בסי' כ"ב לענין מי שכופל תיבת שהחיינו ג"פ בברכת שהחיינו בקול בציבור וא"כ מסתבר טעמו של הברכ"י שכ' שאינו מחוור לאסור בקביעות ואפשר כאן שגם הטו"ז יודה שבנידונן אין לאסור מהנימוקים הנ"ל אפי' בקביעות ואף שארוכה קצת שכל מה שנזכר בה הוי בכלל שאלת צרכיו של אדם ולשון המחבר בסי' קי"ט סעיף א' ובשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשות וכו' כבברכת שומע תפלה וכן בסוף התפלה וכו' יכול לשאול בין בלשון יחיד בין בלשון רבים בין צרכיו ממש בין צרכי רבים עכ"ל ויש לי קצת ראי' דאין איסור להאריך בש"ת דבע"ז ז' ב' דתניא וכו' שואל אדם צרכיו בשומע תפלה פרש"י שם מאריך בה ושואל צרכיו הרי דאומר בפי' דמאריך בה וגם מה שמשמע בשע"ת קי"ט אות א' דאין להרבות שאלות רק אחת כוללת וכן בכפה"ח שם אות ה' בשם ברכ"י אות ד' ל"ז להבין דלשון המחבר ובש"ת יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשות לא משמע כן וכן בגמ' ע"ז ז' ב' וח' א' שואל אדם צרכיו בש"ת משמע אפי' הרבה צרכים דצרכיו הוא לשון רבים דאל"כ הי' לומר שואל אדם צורכו.

ואף דאפשר לדחוק ולומר דהכונה הוי רק על שאלה אחת ואעפי"כ אמר בלשון רבים צרכיו דבש"ת יכול לכלול כל בקשה שיש לו דש"ת הוי ברכה כוללת ובכל פעם יכול לכלול בה שאלה אחרת לא כולם בפעם אחת לאפוקי בשאר ברכות האמצעיות אינו יכול לכלול רק בקשה מעין אותה ברכה כברש"י שם ח' ד"ה מעין כל ברכה וברכה אם הי' משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת אם בעל תשובה הוא מאריך ברוצה בתשובה וכן כולן ע"כ וכן במחבר קי"ט סעיף א' אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית וכו' כיצד הי' לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו הי' צריך פרנסה מבקש עלי' בברכת השנים רק מעין אותה ברכה משו"ה קאמר דבש"ת דהיא ברכה כוללת יכול לשאול בה כל צרכיו כלומר כל פעם אחת מצרכיו אבל זה דוחק כי הלשון כל צרכיו משמע שיכול לכלול בה כל צרכיו שיש לו בפע"א ואפי' אם עי"ז צריך להאריך קצת כברש"י הנ"ל שכ' מאריך בה ואפי' בקביעות בפרט בתפילה בלחש אם יודע לחבר תחינתו בשפה ברורה ומתאימה לברכת ש"ת לפי הזמן והמקום ובפרט אם יודע לחדש בה דבר בכל פעם ופעם ומ"מ מי שחושש להנ"ל ורוצה לצאת ידי כל הדעות יכול להוסיף תחינתו אחרי יהי לרצון וכו' לפני א' נצור.

סוף דבר הכל נשמע לפי האמור יש ללמד זכות אם אומר תחינה שחיבר בתוך ברכת שומע
(עמוד כג)
תפילה אפי' בקביעות ואפי' ארוכה קצת אם מבקש צרכיו שיש להם שייכות בשומע תפילה ואינו משנה נוסח הברכה רק מוסיף בה ותיקנה בשעת סכנה י"ל דלא הי' הפסק ולא איסור בדבר ואולי גם הטו"ז יסכים בכגון זה.

שער ט'

נחזור להמשיך בענין כל זמן שהיינו תחת כיבוש הנאצים הגרמנים אף שליהודים אין יוצא ואין בא ממקולמ"ק בלי רשיון מיוחד וכן בטארדא מקום שכ"ק אאמו"ר אמי מורתי וכב"ב וכל קהל דיערעש הובאו לשם כלומר פונו לשם וגם שם אין יוצא ואין בא ליהודים אבל הדואר פעלה ויכולנו עכ"פ להתקשר בדואר אבל מער"פ שעברנו מכיבוש נאצי לכיבוש סובייטי ושם בטארדא נשארו עד החרף תחת כיבוש נאצי אונגרי כבר לא יכולנו להתקשר אפי' בדואר ולא ידענו מה קרה אתם פעם נתעוררתי עם פסוק בפי שחברתי עליו לחן וזכרתי גם את הניגון על פסוק הפכת מספדי למחול לי וגו' אני זוכר את הנגינה עד היום ודבר זה עורר בי מחשבות נוגות וזמן קצר אח"ז שגם שם כבשו הרוסים ונסוגו הנאצים וכבר יכלו לכתוב משם לבאטשאן קבלתי מכתב שאחי חתני הרב מנשה שליט"א שאז הי' עוד רווק הודיענו בשורה מרה מפטירת כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע שנסתלק באופן טרגי שכבר הזכרתי מזה לעיל בי"ז אלול תש"ד ונפתחה הארץ לפנינו והי' אפשר לנסוע ממקולמ"ק הם כולם והבעה"ב חזרו לדיערעש ואף שטרם הי' מהדברים הקלים נסיעה מבאטשאן לדיערעש כבר תיכננתי לעבור לשם ובפרט להשתטח על הציון של כ"ק אבה"ק זצ"ל זי"ע ולשפוך שיחי שמה ואם לא זכיתי להיות בשעת פטירתו מן העולם לזכות להיות על קברו ביום השנה על היא"צ.

ובזמן שנעשתה ההזדמנות הראשונה להוציא מחשבתי מכח אל הפועל עברנו בסי"ד עם כל ב"ב שיחיו מבאטשאן לדיערעש אם אמנם לא כל אנשי קהל דיערעש חזרו חלק מהם נתפזרו לקלוזבורג ועוד מקומות וגם נשארו מהם בטארדא כבר לא היתה בדיערעש קהלה שיכולה לפרנס רב עם משפחתו וגם אמי מורתי עם כל בני' ובנותי' אלמנה אומללה ויתומים שצריך לדאוג להם להשיאם אם כל זה עברתי לשם כתחנה ראשונה כי רציתי בכל מחיר לצאת מרומניא הישנה שלא היתה שמה אוירה מתאימה ומסוגלת לחנך את הילדים לתורה וליראה ולחסידות ובפרט אחרי אוירה של מלחמת היטלר ואח"כ כיבוש הסובייטים והחלטתי להימלט משם בכל מחיר ותל"י שעלתה בידי לחזור למקום אבותי ששם היתה אוירה אחרת לגמרי.

ובענין הפרנסה ראיתי השגחה פרטיית והזן ומפרנס מקרני ראמים וכו' פתח לנו מקור חדש ממקום שאפי' לא עלתה על דעתינו ודבר זה החזיק עד שנזדמן לנו מקור מפרנס אחר מידי הקב"ה והיינו בדיערעש משנת תש"ה עד סוף תש"ז שאז עברנו לקלוזנבורג קלוז' שנתקבלתי שם לרב בביהמ"ד עם בית מגורים והרבנים וראב"ד ודומצ'ים נתחלפו שם מידי שנה כי כולם זאח"ז עזבו את הארץ מי לארה"ב ומי לארה"ק והקהל החליטו למנותי כדומ"ץ וראב"ד אלא שכשהשמאליים לקחו בידם את רסן השלטון מינו גם על הקהלות היהודיות הנהלה שמאלית והטש.ד. (טש.ד. ר"ת של שם ההנהלה השמאלנית הקומוניסטית של היהודים השמאליים ברומניא בזמן ששלטו הקומוניסטים) והם החליפו באופן שרירותי את הקהלות שנבחרו ומינו במקומם ועד ממונה מאנשי שלומם והם ביטלו כל ההחלטות של הקהלות שקדמו להם וממילא ביטלו גם את מינויי ומינו רב אחר במקומי וכשגם זה עזב את המדינה ועלה לארה"ק כשקיבל רשיון הגירה קבלו אותי עפ"י דרישת הציבור החרדי לדומ"ץ וראב"ד בקלוזנבורג וכשקבלנו גם אנו רשיון הגירה לארה"ק בסוף תש"י עלינו ארצה בסי"ד באני' טרנסילוניא וב"ה שעלה בידי לקחת עמי רוב הספרים אף שלא הירשו אז לשאר הנוסעים וגם את כל הקונטריסים וכתבי היד של כ"ק אאמו"ר זצ"ל זי"ע והכת"י שלי והגענו לשלו' לחוף מבטחים לחיפה בהפלגה טובה בפחות משלשה ימים והיינו בעין שמר בערך שנה ובר"ח אלול תשי"א הגענו בשטו"מ לגמזו בתור רב אב"ד בגמזו שיהי' גמזו לטובה עד ביאגו"צ במהבי"א.

שער י'

ועתה אחרי שהזכרתי שבחו של מקום ב"ה שבח המגיע לכתפים ולמעלה מעל לראשינו בכל הרפתקי דעדו עלי ועל אנשי ביתי בזכות אבוה"ק עד שהגענו עד הלום בעזרתו יתב"ש כמו שפרטתי החל משער ו' עד שער י' אני מוצא לחובתי לתת שבח והודי' לה' העונה אותי ואת אנשי ביתי ביום צרותינו ולא עזב חסדו ואמתו מעם אמי מורתי הרבנית הצדיקת אשת חיל מי ימצא שהיתה מסורה בכל לבה ונפשה לשמור על בריאותו הלקוי' של כ"ק בעלה הצוה"ק אאמו"ר הגה"ק זצ"ל זי"ע כל ימי חייו לדאוג לכל צרכיו בכל המצבים שיוכל לעסוק בתורה ולעבוד עבודת הבורא באין מפריע בכל מקום ובכל זמן בטח בה לב בעלה אבה"ק וכמש"כ בספה"ק שו"ת תוי"ק מהד"ק דף נ"ב ע"א בד"ה ומנשים באוהל תבורך שכל חפצה והשתדלותה הי' להמציא לו מנוחה שיוכל לשבת עהתו"ע באין מפריע אף שגם היא חיתה חיי צער זה הי' כל מגמתה עיי"ש בדבה"ק וגם אח"כ אחרי הסתלקותו כל העת וגם עתה אדיר כל חפצה להו"ל כל כתי"ק כי היא בת גדולים וקדושים בת זקני הגה"צ קדו"ע מרן ר' מנשה גולדברגר זצ"ל מסטרופקוב בן הגה"ק מרן ר' ברוך מנאנאש זצ"ל בן הרב הגה"ק מרן ר' זאב וואלף גולדברגר הרב אב"ד הראשון של ק"ק ראצפערט זצ"ל שהי' נכד רביה"ק המהרש"א ז"ל.

הג' אחים הקדושים זקיני הגה"ק מרן ר' מנשה זי"ע הנ"ל והגה"ק מרן ר' יצחק נאנאשער זצ"ל זי"ע והגה"ק מרן ר' זאב וואלף זי"ע שהי' הגאבד"ק הוניאד שהי' זקנו מצד אמו של הגה"צ חסו"פ מוה"ר משה ארי' פריינד שליט"א חבר הביד"צ של העדה החרדית בירושת"ו ג' האחים הק' הנ"ל היו בני הגה"ק מרן ר' ברוך גולדברגר זי"ע הנ"ל ובני הרבנית הצדיקת מרת הינדא ז"ל בתו של הצדיק והקדוש ר' מיכאל נאנאשער זצ"ל המפורסם אם אחיו הק' ר' יוזפא זצ"ל נכדי הש"ך הק' ילידי האלישוי מגזע רבוה"ק הרמ"א זי"ע זצ"ל והגה"ק מרן ר' נפתלי הכהן מפוזנא בעל סמיכת חכמים זצ"ל והמהר"ל מפראג הגאון האלקי ולמעלה בקודש עד רש"י אלא שאין לי ספר יוחסין לפרוט את סדר היחס אלא שזכות כל השלשלת הגדולה וזכותו של אבה"ק זי"ע וזכות עצמה של אמי מורתי הצדיקת עמדה לה שניצלה מעמק העכור ע"י בריחה שגם לי הי' חלק בסידור הדבר וגם כל אחיי ואחיותי שיחיו ניצלו כולם ע"י בריחה זה בכה וזה בכה ואף שהרבה הרפתקי עדו עליהם עד שבעזי"ת בסופו של דבר נזדמנו לפונדק אחד לחוף מובטחים לארה"ב שהוא מלכות של חסד בסביבה שהיא תחת השראתו והשפעתו של רבה"ק מרן הגה"ק הגאבד"ק
(עמוד כד)
סאטמאר שליט"א השם יאריך ימיו ושנותיו שנזכה כולנו יחד שינהלנו במהב"י בקרוב לקבל פני משיח צדקנו.

שם בסביבה זו זכתה אמנו הצדיקת עכיו"ח אחי הגאבד"ק דיערעש מוה"ר חיים רוזנברגר שליט"א ואחי הגאבד"ק אייכנשטאט מוה"ר חנני' יו"ט ליפא שליט"א ואחי הגאו' בתו"י מוה"ר פרץ רז"ב שליט"א ואחי חתני הרה"ג מו"ה מנשה שליט"א להשפיע תורוי"ש כאו"א בסביבתו ולהעמיד דורות ישרים יבורכו לשם ולתפארת ולתהלה וכן כל אחיותי נשים צדקניות הרבנית הינדא לייפער ובעלה הרה"צ ר' מרדכי לייפר ז"ל והרבנית פעסיל רובין ובעלה הרה"ג בנש"ק מו"ה משה רובין שליט"א והרבנית אסתר גודינגר ובעלה הרב אלטר גודינגר שליט"א והרבנית בילא פילאף ובעלה הרה"ג מו"ה יונה פילאף שליט"א והרבנית פינק ובעלה הרה"ג מו"ה חיים ברוך פינק שליט"א זכו כולם להשפיע ולהעמיד דורות ישרים יבורכו לשם ולתפארת ולתהלה. אצל כל בני' ובנותי' הנ"ל שיחיו לאוי"ט ואצל יוצאי חלציהם מפכים מימי התורה"ק והיראה והחסידות העולים על גדותיהם ושמה הטוב של משפחת הגה"צ הגאבד"ק דיערעש הולך למרחוק וריחה נודף כאפרסמון אם רק מזכירים את השם כבר מספיק להביא שם זה כספר יוחסין. זכרה לה א' לטוב לאמי מורתי הצדיקה מרת חנטשה שפרסה כנפי' על כל יוצ"ח כנשר שיפרוס כנפיו על גוזליו וישאם על אברתו כך שמרה היא על כל יוצ"ח מכל פגע ונגע בגו"ר וזכותה עמדה לה בסי"ד שתזכה לקבל פני משיח צדקנו במהב"י בראש כל יוצ"ח שכולם חוסים בצילה בארה"ב בסביבת מרן רבה"ק מסאטמאר שליט"א [לדאבון לבינו לא זכינו שאמנו הצדיקת תברך על המוגמר על ספרו של כ"ק אאברבה"ק זי"ע כי נלקחה לבי"ע בכ"א אד"א תשל"ח בויליאמסבורג זי"ע ותמליץ טוב בעדינו]. וגם רבה"ק הגה"ק מסאטמאר הכ"מ זי"ע עלה למרום בתוך כך במאנרו בכ"ו מנ"א תשל"ט שימליץ טוב בעדינו ובעד כלל ישראל שנזכה לביגו"צ לתחה"מ ורבה"ק בראש.

אמנם רואה אני בזה שמן השמים סייעו בידינו - מאחר ואנחנו כבר היינו תל"י משפחה מטופלת בילדים קטנים שלא היתה שום מציאות לצאת ע"י בריחה - שנפתחו שערי רומני' הסגורים לעולים לארה"ק שגם תורינו הגיע לעלות בסי"ד בעלי' מסודרת באני' טרנסילוני' כל המשפחה ביחד בפחות משלשה ימים הגענו לשלו' לנמל חיפה עם כמעט כל הספרים וכל כתבי היד של כב"ק אבה"ק זצ"ל וכתבה"י שלי שבדרך הבריחה לא הי' שום סיכוי ושום מציאות להצילם כמו שכבר ציינתי למעלה זכות אבה"ק סייע בידי בזה ואני מקוה שזכותו יסייע בידי שאזכה לברך על המוגמר על הדפסת ספרו שו"ת תורת יקותיאל מהד"ת וזכתה בזה אמנו שיהי' לה שורש וענף מיוצ"ח מבנה בכורה בארה"ק ג"כ ומכלתה זוג' האה"צ אשת חיל מי ימצא מרת הינדא לאה תליטא המיוחסת עד הבעש"ט הק' נכדת הרבי ר' ברוכל ממעזבוז זצוק"ל מה"ק מאפט זצוק"ל, מהקדושת לוי זצוק"ל מהרבי ר' מאירל מפרימישל זצוק"ל ועוד בת מיוחסי כהונה כאשר מפורט לעיל ולמעלה בקודש אשר ילדה לי בסי"ד זרע ברך ה' מושלמים ה' יחיים ויגן עליהם ויהי בעוזרם מעו"ע.

ואלה שמותם בתנו הבכורה א"ח מרת יוכבד הענא תליט"א עם הרה"ח מו"ה נטע הירש בעלה שליט"א וכיו"ח בתנו א"ח מרת חי' בילא תליט"א עם בעלה אחי חתני הרה"ג ירא"צ וכו' מנשה רוזנברגר שליט"א עכיוצ"ח בתנו א"ח מרת שרה מירל תליט"א עם בעלה חתננו הרהחו"ב טובא וכו' בנש"ק יוקל הורוביץ שליט"א בן הגה"צ האדמו"ר מסטריזוב זצ"ל וכיוצ"ח. בננו הרה"ג מו"ה נתן דוד שליט"א חתן הרהגה"צ זצ"ל מקאלוב (שליט"א) זצ"ל עכיוצ"ח. בננו הרה"ג מו"ה יהושע שליט"א חתן הרה"צ האדמו"ר מספינקא מירושלם (שליט"א) זצ"ל וכיוצ"ח. בתנו א"ח מרת אדל תליט"א עם בעלה הרהחו"ב מו"ה אהרן זעליג לופאוויטש שליט"א בן הרה"צ מו"ה משה יצחק לופאוויטש שליט"א עכיוצ"ח. בננו האברך הרהחו"ב טובא וכו' מו"ה יקותיאל יהוד' שליט"א חתן הגאבדק"ק וולקאן הרה"ג מוה"ר יחיאל אויש שליט"א עכיוצ"ח בתנו א"ח מרת אסתר תליט"א עם בעלה האברך הרהחו"ב טובא סוע"ה וכו' מו"ה משה צבי זוברמן שליט"א בן הגאבד"ק יורדנוב ז"ל. בננו הרהחו"ב טובא וכו' מו"ה אהרן שליט"א חתן הרהגה"צ בנש"ק האדמו"ר מסטראפקוב בירושלם שליט"א עכיוצ"ח בתנו א"ח מרת פעסיל תליט"א עם בעלה האברך הרה"ח וכו' מו"ה חיים מיכאל ויזל שליט"א יה"ר שנזכה יחד לראות מכולם זרע ברך ה' דורות ישרים יבורכו לשם ולתפארת ולתהלה ולאמנו זי"ע זצ"ל ולנו ההורים שאנו מקווים שבעזי"ת לא נבוש ולא נכלם בהם לדורותם מעו"ע כיה"ר.

שער י"א
כעין מפתח לתשובות

כתיב בתהילים צ"ז אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו עיין ברכות ה' א' מפסוק זה מוכח שכל מה שגבר עושה ילמדנו מן התורה כלומר יקח לו משם ראי' איך להתנהג ומפרט וכלל הוא כפרט יכול לקחת לעצמו דוגמא מהכלל ואם רואה אדם שיסורים עברו עליו בתוך הכלל ויש בפרט מה שהי' בכלל וכמו שמצינו במסעות בנ"י במדבר מרע"ה פירט את המסעות ואת המאורעות שאירעו במסעות אלו לבנ"י כמרומז בשמות המסעות בפ' ואלה מסעי בנ"י ובמספרן שהי' מ"ב מסעות ובשבע מסעות שחזרו מבארות בני יעקן מוסרה עיין ברש"י פ' חקת במדבר כ"א ד' ובפ' במדבר כ"ו י"ג ברש"י וכתבתי בילדותי לכ"ק אאמו"ר שלפענ"ד דילדותא אפשר יש בזה רמז שידוע שגלות מכפרת וכשיצאו ממצרים היו משוקעים שם במ"ט שערי טומאה כמוזכר בהרמק"ו וע"כ כשעשו מ"ט מסעות מ"ב ושבע ס"ה מ"ט כל מסע הי' כפרה על שער טומאה וזה ויסעו ויחנו שאחרי מסע א' נחו משער טומאה א' ובזה פרשתי שם כפל הלשון ויכתוב משה וגו' את מוצאיהם למסעיהם וגו' איננו כאן המקום לפרט ורציתי להציע רעיוני הנ"ל לכ"ק אבא רבה"ק שהי' אז באיזה מרחץ לשם רפואה.

וכמו אז בכלל ישראל יוצאי מצרים דור המדבר נכתבו המסעות והמאורעות להורות על כל הנ"ל כבמדתנ"ח בפ' מסעי אות ג' במשל המובא ברש"י מסעי ג"כ התחיל אביו מונה כל המסעות ואומר כאן ישננו כאן הוקרנו וכו' כך אמר לי הקב"ה משה מנה להם כל המקומות וכו' וכמו בכלל כן בפרט מתורתך תלמדנו בדורנו דור אושוויץ עבר על כל פרט ופרט משפחה ומשפחה מאורעות איומות וסבל מגזרות שונות יש שסבלו יותר ויש שסבלו פחות בחסד וברחמים בבחינת עמו אנכי בצרה כבר פרטתי למעלה פרטים ממה שעבר עלינו בתקופה איומה זו ממנה יצאנו תל"י בשלד ועצמות שלימות מבחינה גשמיית ועלינו לשבח ע"ז לאדון הכל ועתה הנני מוצא לחובתי לפרט גם מבחינה רוחנית מה שחנני ה' לחדש בדבר
(עמוד כה)
ה' זו הלכה או חיד"ת בפלפולא דאור' בכמה סוגיות הש"ס כמה הערות הגדות על פ' השבוע אם כי הכל הוא לא הרבה בכמות ומעט הערך בשבע המסעות שעשינו בכל מקום ומקום כשהי' הקול דופק כנ"ל לחדש משהו בתורה ולרשום ולא הכל רשמתי כי להעלות על הנייר כל דבר חידוש הוא מעבודות הקשות ואף שיש דפיקה קול האומר תרשום שישאר לזכרון ולא תהי' בכלל שוכח דבר א' ממשנתו כמש"כ לעיל מזה בארוכה מס"ח מהחיד"א ועוד יש נגד זה לפעמים מונע האומר מי אתה למה תרשום בשביל מי תרשום יש לך עתה לעשות דברים יותר נחוצים ואם ב"א שומע ומציית לקול זה ומתעצל לרשום בעוד הוא זוכר מה שעלה במחשבתו לחדש הוא שוכח הדבר והלך לאיבוד.

ובכל זאת בכל מקום ומקום שהיינו ישנם דברים שרשמתי בסי"ד מה שאני מו"ל בעזיתב"ש בספרי זה אשר קראתי שמו ברכת אברהם ב' כמו שהנמקתי לעיל, ואפשר שבחלק א' יובאו בתחלה השו"ת ואם יזכינו השם להו"ל גם חלק שני יובאו בו שאר הדברים כי טרם סדרתי הכל לדפוס וגם הכיס ריק ואין בו כדי לכסות את הוצאות ההו"ל המרובים לב' החלקים וכדי להביע בזה תודתי לבורא עולם על כל מה שחנני בכל מקום ומקום ומסע ומסע לחדש הנני לרשום כאן מה שרשמתי בכל מקום שישבתי שם א') כשהייתי בבית הורי בדיערעש בילדותי בבחרותי כתבתי בשנת תרפ"ה ג' עקב שאלה א' עם בירור הלכה בענין מי ששכח בר"ח הכל איך להתנהג, אל כ"ק אדאמו"ר הגה"צ זי"ע הגאבד"ק דיערעש תשובה זו סימן א' בספרי הנ"ל שאלה ב' ג"כ עם בירור הל' בענין שיריים של שבת במוצש"ק חזון ששאלתי ג"כ את כ"ק אבא זצ"ל בתאריך ובמקום הנ"ל תשובה זו היא בספרי הנ"ל סי' ב' שאלה אל כ"ק אבא הגה"ק זצ"ל עם בירור הלכה בענין ביטול רשות אם שכחו לערב ג"כ בדיערעש בשנת תרפ"ז ה' ואתחנן סימן ג' בספרי הנ"ל.

תשובה בענין חושאב"ס ליתן לו חלב שנחלב בשבת שהשבתי לדעש בשנת תרפ"ח א' אחרי סימן ד' בספרי הנ"ל ג"כ בדיערעש בבחרותי.

בפי' דברי התוס' מגילה י"ג בד"ה קדלי דחזירי ששלחתי לכ"ק אאמו"ר זי"ע בשנת תרפ"ג לשאול חוו"ד דילדותי בדיערעש בספרי בין התשובות ההשמטות בסימן נ"א.

מה שהקשיתי בפי' דברי הטו"ז ביו"ד ס' ל"ג ס"ק י"ח ד"ה וכן נהגו ועל פירוש דברי הש"ך שם בסי' ל"ג על תי' בס"ק כ"א ד"ה ויש מכשירין ששאלתי ושלחתי לכ"ק אאמו"ר הגה"ק בילדותי בשנת תרפ"ה בספרי נדפס בסי' ל"ב בחיו"ד כל זה מילדותי בדיערעש בחלק השו"ת גם מה שהשבתי להב' ברוך דוידאוויטש בדיערעש בשנת תרפ"ח בימי חורפי בפי' דברי התוס' חולין כ"ח ד"ה אמאי בספרי סימן ל"ד. ועכשיו אני רושם מה שחדשתי בסי"ד בילדותי ג"כ בדיערעש מה שיוכנס אי"ה בחלק ב' עיונים ופלפולים בכמה ענינים ובסוגיות כדלקמן.

א) בסוגי' דנודרת גיטין ל"ו בתוס' שם ד"ה אמר אמימר וזקני המהרש"א שם ע"ד התוס' דילדותי מיום ג' וישלח תרפ"ח בדיערעש.

ב) כמה הערות על הב"י הלכות מקואות סי' ר"א ביו"ד דילדותא בלמדי מקואות בדיערעש בשנת תרצ"א.

ג) בירור ופלפול ארוך ומקיף בסי"ד בסוגי' דשבת זמן ולאזמ"ת עירובין ד"ה וכו' ושאר מקומות בש"ס מסתעף מסוגי' זו לכמה ענינים בכמה סוגיות בש"ס מצ"כ בע"ת נס"ר ישוב סתירת רש"י בענין בע"ת דנשים במצ"ע שהזמ"ג לגבי תפילין ותקיע"ש מעירובין צ"ו א' ד"ה ולא מיחו בה חכמים שכ' שם דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצעשהז"ג ובר"ה ל"ג א' ד"ה הא נשים מעכבים כ' רש"י דפטורות לגמרי דמצ"ע שהז"ג הוא וכ' תקעי איכא בע"ת והשאג"א בסי' ק"ה דחא לגמרי פרש"י ובישוב סתירה זו יש ישוב על כל קושיות השאג"א על רש"י זה ג"כ בבחרותי בדיערעש בשנת תרצ"ב ד' שמות בסי"ד ובגמזו בשנת תשט"ו לבר מצות בני הרב נתן דוד שליט"א עשיתי קיצור מזה בהוספת מעט נופך כי אין ביהמ"ד בלא חידוש בסי"ד.

ד) אחרי חתונתי מסע ראשון מדיערעש ברומניא לאמסאנא בפולין כשהייתי סמוך על שולחן חותני הגה"צ אבד"ק אמסאנא זצ"ל בישוב קושית בן גיסי הגאבד"ק מאקוב בגליציא על קושית המכריע על החינוך על מש"כ שהלאו דתמורה אינו ניתוק לעשה מפני שהלאו כולל יותר כתבתי בסי"ד בירור ארוך ומקיף בדין ל"ת דתמורה בצבור ושותפין, לאו הכולל, ולאהנתל"ע, ובסוף כמה הערות בחילוק שיש בין לאנתל"ע לעשה דוחה ל"ת כתבתי באמסאנא מיום ה' ד' דעשי"ת תרצ"ה כל זה במדור העיון והפלפול שיודפס בסי"ד אם יעזרנו להו"ל בחלק ב'.

והואיל שלא יכולתי לקבל משרת הרבנות בריגליץ כנ"ל וחסדי ה' שלא נשארנו בפולין ונתקבלתי לרבאב"ד בסוליצא ברומניא חזרתי מפולין לרומניא לקבל משרת הרבנות בסוליצא כנ"ל, בפ' בא תרצ"ו הגענו לשלו"ם לשם בשטו"מ הרי זה כבר מסע שני וכמו שכתבתי למעלה שכמו שבפ' מסעי פירט משרבע"ה את המסעות והמאורעות שקרו בכל מסע ומסע כן אני מוצא לחובתי לפרט ולתת שבח והודי' להקב"ה על כל מסע ומסע שיצאנו ממנו לשלו' ובכל מקום הנני מביע בזה תודתי במה שזכיתי לחדש שם חידושי תורה בפלפול ובהלכה יש מקום שזכיתי לחדש יותר ויש מקום שלא זכיתי לחדש הרבה התשובה ששלחתי להגאבד"ק הארלוי בענין ביטול שידוך באם לא פרעו הנדן בזמן אם מגיע קנס להחתן המבטל השידוך כתבתי בסוליצא באדר"ח אדר בשנת ה.ת"ש תשובה זו היא סי' מ"ו בספרי זה חחו"מ, סימן מ"ז בספרי היא הערת הגראב"ד של העדה החרדית בירושלם הוא הגאון האדיר מרן ר' פנחס אפשטיין זצ"ל ששלח אלי בשנת תש"ך בארה"ק על סימן מ"ו תשובתי אליו בנדון להעמיד דברי בראיות ברורות כתבתי בכ"ה שבט תש"ך בגמזו ת"ו בארה"ק ג"כ בספרי זה סי' מ"ח.

השנים האלו כבר לא היו שקטים האנטישמיים הרימו ראש והתגברו משנה לשנה עד שידו הארוכה של היטלר שר"י ימש"ו הגיע גם לרומניא וכבר לא היתה הדעת צלולה כי הרשעים הכבידו ידם על היהודים והצרו את חופש התנועה ליהודים בכל המקומות שהשתלטו עליהם בערך בשנת תש"א פינו את כל היהודים עפ"י צו מרושע מכל העירות הקטנות שבסביבה לעיר הפלך ואותנו פינו לבאטשאן זה נמשך ככה בערך ארבע שנים עד תש"ד הענין הנדון בסימן מ"ט בספרי זה בנדון הרבנים והשובי"ם המגורשים בחחו"מ, התחיל בבאטשאן אבל החבית לא היתה צלולה ולא נגמרה התשובה רק כשהגענו לארה"ק לגמזו שנזכיר זה בסי"ד בעוד כמה מסעות שעשינו מאז. זה כבר מסע שלישי ששתינו מכוס
(עמוד כו)
התרעלה ע"כ מעטים היו חיד"ת כי שמעתתא בעי צילותא ע"כ לא נגמרה התשובה עד שתל"י נצלנו והגענו בעזית"ב לחוף מבטחים לארה"ק.

בשנת תש"ה מסע רביעי הגענו לדיערעש ברומנית קומפיא טורזי' מקום אבותי אבל כבר לא זכיתי למצוא בחיים את כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע זצ"ל לדאבוננו רק אמי מורתי ע"ה ואת אחי ואחיותי שיחיו לאוי"ט מצאנו תל"י ונשארנו בדיערעש כתחנת מעבר עד שנמצא מקום מפלט יותר מפרנס והיינו בדיערעש עד שנת תש"ח שם כתבתי בו' ניסן תש"ד תשובה בענין אם להאכיל חמץ לתינוקת ע"י נכרית בפסח לר' משה דויד נדפסה בספרי סימן כ"ז ובדיערעש כתבתי התשובה לגיסי הגה"צ אבד"ק דארבאן ועומ"ק ובאחרונה בת.א. באה"ק בעהמ"ח שם הכהן ומהרש"ם הכהן זצ"ל בנידון מי שבא לפנינו ואמר שקידש אשה ע"י כפוי' לפנים ורוצה לישא אשה אם צריך להשליש גט התשובה היא בירור ארוך ומקיף בכמה ענינים עניני מיגו, חופת נדה, אם בכגון זה שייך לחשוש לחדר"ג, אם יש לחשוד באיש שהוא משקר או להאמינו, ועוד בירורים בסי"ד נכתבה ע"י בדיערעש בכ"ח טבת תש"ז התשובה היא בספרי חאבהע"ז סי' מ"ג.

בסוף שנת תש"ז מסע חמישי לקלוזנבורג (קלוז') מדיערעש שקבלו אותי שם לרב בביהמ"ד אחר שנמסר לי עם בית דירה ותל"י נפתחו לנו קצת שערי פרנסה וגם שערי תורה כי אף שהי' אחרי אוישביץ נתקבצו לשם קיבוץ גלויות של יהודים שומרי תורה ומצות והרבה מאודים המוצלים מאש התופת של ההיטלריסטים ימש"ו שר"י והיתה שם קהלה נאה וחסודה היו לי שיעורי תורה שם כתבתי תשובה ברורה להשו"ב החו"ב מדעש הרב ר' מ. מ. גרין ז"ל בענין עוף שנמצא בתוכו כיס עם גרעיני חיטה וכבר היו הושט הקנה והדקין מושלכין, והתשובה נדפסה בספרי בסי' ל"א חיו"ד, זה הי' בתאריך טו"ב לספירה אייר התש"ח בקלוז', בתש"ט קבלו אותי הקהל לדומ"ץ וראבד"ק קלויזנבורג ועברתי לדירת הקהל וכל מה שיכולתי לתקן ולחזק בצרכי הציבור והדת בסי"ד עשיתי אבל לא ארכו הימים של ישיבתנו בקלוזנבורג כי בסי"ד מאחר וגם אנו בתוך שאר אחבנ"י היראים הגשנו בקשות לאישור לעלי' לארה"ק ותל"י בתש"י קבלנו דרכון לעלי' לאר"י ומי הוא שקיבל ולא עלה.

ותל"י בתחלת חודש מנ"א תש"י הגיעה בשטו"מ זמן ההפלגה באני' טרנסילוני' והפלגנו לשלו' מקונסטנצא רומניא והגענו לשלו' בנסיעה טובה עם האני' טרנסילוניא בפחות מג' ימים לנמל חיפה משם לשער העלי' ומשם לבית עולים עין שמר שם היינו בערך קצת יותר משנה תיתי לי שבסי"ד ובעזרת עולים שומרי תורה אמיתיים וביניהם כמה רבנים עולים חדשים ועל הטוב יזכר ידידי ר' פנחס ליבר ני"ו סופר סתם ממאקובא הונגריא שהי' בראש העוזרים לי שהלך אתי במסונ"פ לבטל חילול שבת בפרהסיא במחנה עין שמר שתל"י עלתה בידינו כל זמן שהיינו שם ופעלנו שבאופן רשמי הוכרה מנוחת השבת בתוך המחנה בעין שמר וזה הי' המסע הששי שלנו מחו"ל לארה"ק ואין ביהמ"ד בלא חידוש שם כתבתי תשובה להרב א. קלמן שו"ב ומו"ץ במשמר השבעה שליט"א שכיהן אח"ז כרב בקרית עמל וכעת רב בחו"ל בענין תיקונים במקוה דשם התשובה נדפסה בספרי בחיו"ד סי' ל"ו בשנת תשי"א.

בסוף שנת תשי"א בר"ח אלול באנו מעין שמר לגמזו ת"ו לקבל משרת הרבנות גמזו לטובה זהו כבר מסע שביעי
למקום שהוקם ע"י תנועת פא"י ע"י עולים צעירים חרדים חברי פא"י שומרי תורה ומצות וזה לי כאן כבר עשרים וחמש שנים רוב התשובות וחידו"ת שבספרי הם כבר מתורת אר"י שרשמתי בגמזו שכפי שראיתי בספר ישן מקובל שהמקום הוקם על אדמת קודש שכאן חי נחום איש גמזו ור"ע תלמידו ומי יודע מי מקדושי וגדולי התנאים בקרו אצלו ודרכו על אדמת גמזו וע"י גמזו של היום הי' כפר ערבי גדול שנקרא ג'ימזו ובספר הנ"ל מזכיר שזהו הוא גמזו המוזכר בד"ה ב' כ"ח פסוק י"ח גמזו ובנותי' עיי"ש.

והנה כאן בסי"ד אתחיל לפרט אחת לאחת לפי התאריכים את התשובות שבספרי שרשמתי כאן בגמזו מתי רשמתי ובאיזה סימן בספרי הם נדפסים וכן שאר חיד"ת באיזה תאריך רשמתי וזה החלי בסי"ד לפי הסדר הנ"ל.

א') בסי"ד בגמזו טבת תשי"ב הסבר בדברי זקיני המהרש"א ז"ל על הגמ'. שבת קי"ט לא חרבה ירושלם וכו' עיי"ש לדודי הרב הגאון המפו' הרב ח. מ. ברוין שליט"א בעהמ"ח ספר תולדות חיים עה"ת וסוגיות הש"ס וכמה תשובות להלכה נדפס בספרי (סימן יח) חאו"ח.

ב') בגמזו כ"ה ניסן תשי"ב בענין אם הוי הפסק אם כופל תיבת שהחיינו ג"פ בברכת שהחיינו להרב יצחק רייזמן ז"ל בכפר אתא מחו"ל מבעטלאן נדפס (בסימן כ"ב) חאו"ח.

ג') בגמזו בר"ח ניסן תשי"ג תשובה לגיסי הרה"ג מוה"ר יונה פילאפף שליט"א בארה"ב בויליאמסבורג על כמה הערות א' מגמ' קידושין ח' מר"כ דשקיל סודרא בפדה"ב ואמר לדידי שווי ה' סלעים אלמא אזלינן בתר המקבל וצ"ע על המנ"ח במצוה שצ"ב שמסופק בזה. ב' מה שהקשה על בעל תוה"ש קפ"ז אות י"ד שהקשה על המרדכי עיי"ש נדפס בספרי זה (בסימן לז) חיו"ד.

ד') באדר תשט"ו בגמזו תשובה להרב יצחק רייזמן ז"ל מכפר אתא הנ"ל על הערותיו א' למה נזכר רק מי שנפל למשכב ועמד מחוליו לענין חיוב קרבן בזמה"ב ובברכת הגומל בזמה"ז לא אצל חולה שהולך על רגליו. ב' מדוע לא נזכר הקרבן בקרא רק במי שעמד מחוליו לא אצל כל הד' שצריכין להודות המוזכרים בתהילים קפיטל ק"ז אם כולם חייבים בקרבן נדפסה (בסימן כח) חאו"ח.

ה') כ"ה טבת תשט"ז בגמזו תשובה לגיסי הרה"ג וכו' מו"ה יונה פילאפף שליט"א הנ"ל בארה"ב בויליאמסבורג בענין אם ליקח בת אחותו למרות מש"כ בס"ח נדפס (בסימן מד) באבהע"ז.

ו') באלול תשט"ז בגמזו תשובה שלא נגמרה מכ"ק אאמו"ר הגה"ק בעהמ"ח שו"ת תורת יקותיאל זצ"ל זי"ע אבד"ק דיערעש בענין אוכלין ומשקין שהיו תחת המטה ואני גמרתי' ובסי"ד הוספתי בה נופך משלי כמה חילוקי דינים בד"ז ומאחר שתורתי הוא מתורתו הכנסתי התשובה בספרי ונדפסה (בסימן ה) חאו"ח.

ז') בכ"ד בשבט תשי"ז בגמזו תשובה להשו"ב ר' יהושע וסנר שליט"א - אז במגדיאל בענין אם יש חיוב שיום השנה היא"צ שלו הוא ביומו בשבת ויש חיוב שיום השנה