תקציר המבוא:

אודות המחבר

המחבר מקדיש חלק זה של ספרו לעילוי נשמת אביו, בנו, חתנו וכל קדושי האניה "מפקורה", שטובעה על ידי הגרמנים בים השחור באב תש"ד.
במבוא המחבר מספר את קורותיה של אניה זו. הוא פותח בתאור רומניה כמקום מפלט ליהודים אחרי שהונגריה נכבשה, מתאר את בריחת היהודים באניות מעפילים, ומרחיב בתאור הטבעתה על ידי הנאצים, האניה "מפקורה", שמ- 430 נוסעי האניה נותרו בחיים רק ארבעה.
בסיום המבוא מזכיר המחבר את שמות האנשים הידועים לו שהיו על האניה.

המבוא:

(עמוד ג)

שיל"ת.
הקדמה
יתברך הבורא וישתבח היוצר כל יצורים כי הביאני עד הלום להוציא לאור בעזה"י ובשטו"מ ספרי הנוכחי "בית אולפנא חלק שני, הנקרא זכור לאברהם". תוכן ספרי הנוכחי הוא המשך ספרי "בית אולפנא חלק ראשון הנקרא ברכה מציון", על סליחות ופיוטים מימי סליחות, ר"ה, יו"כ וסכות.

האומץ והדחיפה ביותר להמשיך הלאה עבודתי זאת בעזה"י, נתן לי ההד שהוציא הופעת ספרי חלק ראשון הנ"ל ב"ה בכל חוגי הרבנים והאדמורי"ם הגאונים והצדיקים שליט"א מטרנסילבניא ואונגרן, ליטא ופולין, ובכל שדרות העם, לומדים ות"ח וסתם יהודים הי"ו. בתחלה חשבתי להביא את חלק גדול ממכתבי תהלה שקבלתי לרגלי הופעת ספרי הנ"ל. אולם אי אפשר לפורטם כי רבים הם. עכ"ז אביא כאן איזו דוגמאות. רב א' כותב: "נפלאתי איך לא קדמו אחרים מלהוציא לאור עד היום ספר כזה?"; "כה"ג הראה לנו כר חדש ונרחב לדרוש על סליחות ופיוטים מימי סליחות, ר"ה, יו"כ וסכות. וממש מקום הניחו לו מן השמים להתגדר בו"; "עמדתי משתומם על האופנים הרבים ובחינות אין מספר לנעוץ התורה מסופה לתחלתה, וכמעט כל האופן הוא כפתור ופרח".

קראתי שם ספר זה בכינוי "זכור לאברהם", כי הקדשתיו לזכרון עולם ולעילוי נשמת אאמו"ר עטרת ראשי, הה"צ וכו' מו"ה אברהם בן מו"ה עוזר דוד זצ"ל (אודותיו כבר כתבתי בספרי "לקורות היהדות בטרנסילבניא ח"א" דף קי"ד-קי"ז); לעי"נ בני אהובי היקר, מחמד עיני ולבי, הב' החריף וירא א' מו"ה אברהם ז"ל הי"ד בן צבי יעקב, (נולד ג' תשרי תרפ"ד, למד ג' שנים רצופים בישיה"ר טאשנאד, ופקיע שמי' בין החריפים ויר"ש, ואח"כ בישיבת דודו הרב יוסף אדלר שליט"א הגאבדק"ק בטורדא. נטבע במצולות ים, בין תכ"ו קדושים, על האני' "מעפקורא" בליל ט"ז מנח"א תש"ד); לעי"נ חתני אהובי היקר, מחמד עיני ולבי, הרב הג' והצ' מו"ה אהרן בן מו"ה נח זבלוצקי זצ"ל (בשם אברהם נמצאים האותיות א' ה' ר', ואם תצרף אל "אברהם" האות ז' מתיבת "זכור" עם הכולל תמצא המספר רנ"ו, הוא אהרן. אודות חתני הרב זצ"ל - לפי עצת והסכמת חבריו הגאונים האברכים שליט"א מכולל "בית התלמוד דמיר" בברוקלין, ובראשם הארי שבחבורה הרב ארי' לייב מאלין שליט"א - הערכה על אישיותו, תמצא מאמר שלם להלן בההקדמה, כתוב מחתני אהובי היקר, הסופר החרדי הדגול והמצוין מו"ה הלל זיידמן שליט"א; תורות אחדות מאתו נמצאות מפוזרין בפנים הספר רשומות ג"כ מגיסו הנ"ל; פלפול מאתו תמצא בההקדמה, רשום מאת חברו ב"בית-התלמוד" הרב הגאון ר' לוי קרופעניא שליט"א. למרות שכפי הודעת חבריו בהכולל הי' חתני זצ"ל "ציס"ע, א' מגדולי הדור הצעירים, שכמעט לא עבר עליו יום בלי איז' חידוש ישר בפשט או איזו סברה עמוקה" לדאבוננו לא הי' כותב חידושיו כלל, ואולי

(עמוד ד)
מתוך עניוות); לעי"נ רעי אהובי, הרבני המו"מ החסיד ויר"א, נפש עדינה, מו"ה אברהם בן מו"ה חיים ערנסטער ז"ל הי"ד (כא' הבע"ב היותר מצוינים במדינתנו טרנסילבניא: ביר"ש, בהתמדה בלימוד תוה"ק, במידותיו האצילות, בטוהר לבו ובאופיו. נרצח באור ליום ער"ה תש"ד עם כב"ב בין קל"ו קדושי שארמאש הי"ד. עיין עליהם בספרי "לקורות" דף קצ"ה-קצ"ו, ודף ר"מ). ולעי"נ כל הני ארבע מאות עשרים ושש קדושים, אשר באו באש, - מכדוררי תותח של הנאצים ימ"ש, - במים, - מי ים השחור - על קידוש שמו יתב' עם האני' "מעפקורא" שנטרפה בליל ט"ז מנחם אב תש"ד,הי"ד, ואשר כל אשמם הי' שהיו בני אברהם יצחק ויעקב).

א"מ עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך.

הפרק המעציב דלקמן הוא בעצם זר קטן בשלשלת הארוכה של קידוש השם מדברי הימים שלנו, עכ"ז לא אחדל פרי עטי מלהנציחו, כי קדושים הללו היו כמעט רובם ככולם צעירים ת"ח ולומדים, חסידים ואנשי מעשה, יראי השם ושומרי דת מטרנסילבניא ואונגרן, טשעכיי, גליציא, פולין וליטא, וממש מכל אירופא, שנרצחו בזדון ובאכזריות נוראה, ע"י הנאצים הגרמנים ימ"ש, וירדו למצולות ים השחור עם האני' "מעפקורא" באור ליום ט"ז מנחם אב תש"ד.

אך למותר לתאר לפני הקורא המצב באביב ובקיץ תש"ד, אחרי שהיטלר ימ"ש כבר כבש כמעט כל אירופא. עשרות אלפים נפשות ישראלים נשרפו חיים ימיום בכבשונות באוישוויץ, מאידאנעק, ועוד. יהודי אונגרן כבר הובלו לאוישוויץ בעו"ה, וחרב חדה היתה מונחת גם על יהודי רומניא. עכ"ז מדינת רומניא היתה אז היחידה ששימשה כמקום מקלט לכל פליטי אירופא, אשר נהרו שמה למאות ולאלפים, ועכ"ז בעו"ה רק מתי מספר. והיות כי לא תדע מה יולד יום נתארגנו איזו אניות (שחורות) כדי להציל חלק מהם לא"י. ככה נתארגנו שלש ספינות בשם: "מארינע", "בולבול" ו-"מעפקורא".

עד ראי' א' מתאר לי אופן האסון המחריד: משך כל זמן הירידה על הג' אניות בקונסטנצה עמדה מן הצד אני' גרמנית (מיענענווערפער), אשר כנראה רק חכתה על יהודים המפליגים פליטי חרב, כי הוא זוכר היטב הערותיהם ולעגותיהם אשר עשאו עליהם. האניות ירדו לים בסדר הזה: 1) "מארינע", 2) "מעפקורא", 3) וה-"בולבול" לאחרונה. בינתיים נתקלקלה מכונת ה"מעפקורא" והוכרחה לעמוד זמן מה, עד שה-"בולבול" הקדימה בהשורה. ככה נסעו עד ליל ש"ק, אור ליום ט"ז מנח"א עד שעזבו מימי הרומנים. כחצות הלילה פתאום שמע שמהאני' הגרמנית - ששטה במרחק 10-15 מטר - באה הפקודה להנהלת ה-"מעפקורא" שתפסיק דרכה. ה-"מעפקורא" הקשיבה להפקודה. בעוד איזו רגעים אח"כ הריצו הגרמנים ימ"ש פצצה מכדור-תותח על האני' "מעפקורא", אשר חלקה את האני' לשנים, ונטרפה בעוד איזו רגעים. הקולות האיומות והמחרידות עלו עד לב השמים. רבים התחילו לשוט במים כדי להציל

(עמוד ה)
את נפשם. אולם הרוצחים האכזרים ימ"ש הגירו עליהם כלבי-הים שעל אניתם, וחוץ מזה ירו בחצים על אומללים האלה. ה-"מארינע" ניצולה ע"י מרחקה הרב, אבל מפליגי ה-"בולבול" ניצולו רק ע"י חשכת הלילה; רב-החובל כבה מיד את הנרות ונתן צו שלא לזוז, ועי"ז לא הרהיבו אף להציל; הרוצחים היו מטופלים בהאומללים. ממפליגי ה-"מעפקורא" לא ניצולו כ"א ארבע נפשות.

כדאי להדגיש שהתאמצתי בכל האמצעים ואפשריות להנציח כל שמות הקדושים הללו ובין הפעולות שונות בקשתי וקבלתי מה-"סוכנות העברית" שבירושלים העתקה מרשימת מפליגי "מעפקורא". אבל נודעתי שבקוסטנציה נתבלבלו הרשימות, וכאו"א נצטרף לרעיו ולקרוביו; הסוכנות העברית כותבת לי, שעל האני' היו לא ש"ז מפליגים, - כפי הרשימה - רק ת"ל נפשות לערך; רבים החליפו שמותיהם לשמות נוצרים. ועל הקול קורא'ס, ועל קריאותי אין מספר דרך הטלפון לא זכיתי להעלות לדאבוני רק הרשימה דלקמן.

ואלו הם שמות הקדושים: הב' אברהם בן צבי יעקב אבראהאם, טורדא; מו"ה אברהם אבא אבראמטשיק, רעיתו ובתו, סאסנאווצע; מו"ה שמואל ברוין ובנו, טאמשוור; הב' נח ברוין - סאטמאר; הב' יעקב בלום - טמששוואר; הבת' חוה ברודער - לוגאש; ר' פ. ברגמן, רעייתו ושני ילדיו, ועוד שתי ילדים קרוביו - טמשוור; מו"ה גנטיק ורעיתו - לאדז; הב' חיים בצלאל גולדשטיין - לודאש: הב' אפרים גולדשטיין - טמשור; מו"ה מנחם גולדרינג, רעיתו וג' יו"ח - גרוו"ד; הב' ק. גראס, אדאד; הרבנית הצ' מרת העניעלע הגר מבאיאן; הב' אברהם אלטר הרטשיק - ווישאווא; הב' פנחס הס; הב' וארשאוויאק - ורשה; הב' זאב מאיר וכסלר - אראד; הבת' חי' טרעפער - אראד; הב' משה חיים - בוקרסט; הב' חיים צבי יאנאס - פטרושני; הב' יוסף חושנה - בוקרסט; הב' אברהם יאקאב - טמשור; מו"ה שלמה יעקב לאנדא ושתי בנותיו - ביליטץ; הב' מרת ניילאנדער - אראד; הב' נוססען - פטרושני; ד"ר נייפעלד, רעיתו וילדה - קראקא; הב' חי"ל איינהארן - בודפסט; הב' עוזר פלדמן - טמשור; הב' פאללאק - פטרושני; הב' נ. פריש - אראד; הב' י. פולקוביץ - מדיאש; הב' חי' קרנגוט -- בריגל; הב' חוה קאוועש - אראד; הב' יעקב צבי רענדל - עגערעש; הב' ביילא רענדל - טורדא; מרת מ. רעני ושני בני' - אראד; הב' יצחק רוטשילד -- גורהונץ; הרב בן ציון שאכטער; הב' יצחק בן מו"ה אברהם הכהן שאהנברונן, הרה"ק - טמשור; מו"ה משה שטוסל, רעיתו ובנו--סיביו; מו"ה יוסף שטערן, זוגתו, בתו ובנו - סיגעט; הב' צבי סאבא - פאקשאן; הב' ב. סאבא - סיגעט; הב' ישראל שטוסל - אראד; שתי ילדי מו"ה דוד שלייפער אראד-נויארק; הב' יוסף שווארץ - טמשור; הב' שנעעווייס - פטרושני; הב' סימא שיף - בריגל; הב' דבורה שאלפעטער - אראד; הילדים מטרנסניסטריא.
השם ינקום דמם! ויעלו לזכרון לפני ד' תמיד, כעולת הבוקר אשר לעולת התמיד!

ברוקלין, ער"ה לשנת ה'תשי"ד. המחבר