תקציר המבוא:

אודות המחבר

במבוא המחבר מתאר בקצרה את סבלו בזמן המלחמה.
הוא מספר על מות אשתו מלכה ומות בנו היחיד שנולד לאחר עשר שנות ציפייה, יהודה הי"ד, ועל הנדר שנדר בעת ששהה בבית חולים בזמן המלחמה שכאשר יצא בחיים מהתופת יוציא לאור ספרים לא ידועים על מנת להפיץ קידוש ה'.

המבוא:

(עמוד 13)
דבר אל הקורא
ראשית דברי אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, על כל החסדים אשר גמלני עד כה, כמאמר דוד המלך ע"ה אודך כי עניתני... זהו דרך איש הישראלי, להודות ולברך על הטובה ואף כי תוגה עמה. הנה כאשר נתבונן בתפלת נשמת כל חי, אשר עפ"י רוב אנו חוטפים אותה מבלי שים לב אל תוכנה - אנו מוצאים שם כל ההודיות, על נוסחא זאת. אנו מודים ממצרים גאלתנו וכו' הכי שכחנו את גורלנו המר במצרים, האיננו זוכרים אשר השליכו את בנינו היאורה, וכי תשכח מזכרוננו לנצח יללת הילדים אשר מתו בין שורות הבנין, בחטאת אבותיהם אשר לא השלימו את חוקם - ועַל כל זאת נודה ה' כי הוא נעלה בדינים, ועליו אנו משליכים יהבים. כך אנו פליטי חרץ, נמלטנו לנפשינו כאוד מוצל מאש, מארץ הדמים - ובכל זאת אנו מהללים ומודים לשמו יתברך.
ואני בעוונותי הרבים דנני אלק' ומתו עִלי שם אשתי החשובה מרת מלכה בת מוה"ר מאיר אייזענשטעדטער, נכדת הרב הגאון הגדול בעל אמרי אש ז"ל, ובני יהודה במיתה אכזרית ע"י הרשעים הארורים ימ"ש - וכי לא המו מעי לבן יקירי אשר אחרי עצירות עשר שנים עליו הודיתי את ה' ועליו לא אתנחם, עד כי ארד אל בני ... וגם פה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז - וקראני אסון, בעבור עלי מכונה כבדה, וסבלתי שבר רגל ופצעים גדולים, עד כי זמן רב שכבתי על ערש דוי בבית החולים בין המתים ובין החיים ר"ל, ואף כי שבר אל שבר ידבקו, עוד רשומו ניכר - אבל אודך ה' בכל לבב על כל החסד אשר עשית ואשר אתה עתיד לעשות עמדי - ועכשיו כי הצלתני ולמות לא נתתני, אנא ה' שמעה בקולי (אמנו רחל כאשר קראה בן בלהה בשם דן, אמרה דנני אלק' וגם שמע בקולי - וכל פסיקא דלא פסקי' משה לא פסקינן) ותן לי גם כח ושכל טוב לתקן עותתי ולהשלים את ימי חלדי בדרך התורה והיראה.
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ... בפרוע פרעות בישראל תחת ממשלת היטלער הרשע ימ"ש, ראיתי כבלע את הקודש ומתו צדיקים ישרים ותמימים, זקנים ונערים, וכולם אחרי נדונו בשרפה החמורה, היו כדומן על פני האדמה ... וכאשר חמת המלך שככה, ונשארנו זעיר
(עמוד 14)
שם - זעיר שם, שטנו בארץ לקבץ נדחינו ... שמאל וימין פנינו, אבל היקר לנו לא מצאנו, יחד - זה אומר בכה וזה אומר בכה - לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע ... שכול וגלמוד שבנו אל בתינו אשר התרחקנו מהם, ושם ראינו את מהפכת זרים, מקומות המקודשים נהרסים ונשרפים, ספרי קדשינו באשפה הם נרמסים ואותיות פורחות באויר... מי לא שמע בעת הזאת בת-קול יוצאת מעמק הלב ורועשת זכור את אשר עשה לך עמלק! זכור את קדושיך הנשרפים וזכרם לא יסוף! ויהי כאשר התעו אותי אלק' מבית אבי אל ארץ אחרת, אמרתי וקבלתי בלבי להיות נאמן לדרך אשר הדריכו אותי בה הורי ומורי ולעשות ציון לתקופה המפוארה, אשר נאבדה כמו רגע. ואם חלפה ועברה מלפנינו באופן גשמי, חיה היא אתנו ברוחני, וחיה תחיה.
בהגיעני הנה לשלום, שמחתי בראותי יום יום מופיעים ספרים, המחזירים את העטרה ליושנה, מוציאים לאור מחדש ספרי קדמונים, ראשונים ואחרונים, אשר מפיהם אנו חיים. - ועוד בימי עניי ומרודי, בבית החולים גמרתי בלבי לקדש את כוחותי הפעוטים לטובת הרבים - והיא טובתי. ואלקט בין האמרים, ומצאתי ספרים קטנים, עזובים ונשכחים, ואם קטנים הם בכמותם, גדולים הם בערכם ואיכותם, ובחרתי בהם ובמשנתם, ועל במתי הדפוס להעלותם, והם יעלו לזכרון לנשמות השרופים - אשר לא חטאו בנפשותם, ויהיו לאות לבני ישראל.
והנני נותן לפניכם היום ספר, ובו שני ספרים הבאים כאחד -‏ ומלמדים, הלא המה שירי מצות, כולל תרי"ג מצוות לפי סדר הרמב"ם ז"ל בספר המצוות, על דרך השיר מהגאון האדיר מוה"ר יונתן אייבשיץ ז"ל וספחתי לשניה לו ספר שירה לחיים על תרי"ג מצוות לפי סדר החינוך, על דרך נוטריקון ע"פ שיטת הגר"א ז"ל. - ולהיות כי הספרים האלו ספו תמו, ונמצאים רק לאחד בעיר ולשנים במשפחה, ורבים אף תופשי תורה אשר לא ידעום, אמרתי טוב אעשה בעמי, אם אחלקם ביעקב. והנני מקוה כי רבים ינהרו לאורו, ויברכוני בעהי"ת בגללו.
עכשיו אליכם אשים - מופלא הסמוך לאיש - אקרא, והריני מוסר מודעה לפניכם, כי חלילה לי ליעצכם, כי תלמדו התרי"ג מצוות מתוך השירה - ואולי גם על זה אמרו "גמרא גמור זמורתא תהא" (ביצה כ"ד א') אלא תלמדו אותם מתוך הספרים היעודים לזה, אבל תרויחו הרבה אם גם אל השירה הזאת תתנו עיניכם ולבכם, וכי היא סגולה לעורר הזכרון. הביטו וראו וקחו מוסר - רבנו המחבר ז"ל