תקציר המבוא:

אודות המחבר

בהקדמה לסדר הסליחות ליום כ' סיון, שנקבע, על ידי הלשכה המרכזית לקהילות היראים בהונגריה, כיום אבל לזכר השואה, ניתן הסבר על סיבת קביעת יום האבל בתאריך זה. בהמשך מובאים: סדר התענית ופרטיה, דיני יארצייט והזכרת נשמות וסדר היום.

המבוא:

הקדמת המסדרים בלב נשבר מדברים.

אחינו בני ישראל היראים והחרדים לדבר השם במדינתו ובראשם הרבנים הגאונים ומנהיגי הקהלות איש איש לפי מהללו הע"י!

לזכרון עולם לאסון הגדול אשר קרה את בית ישראל בהריגת ושריפת אלפים ורבבות מאחבנ"י ובתוכם הרבנים הגאונים הקדושים ומנהלי הקהלות משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד ותש"ה הי"ר ועל חורבן בתי מקדש מעט הם בתי כנסיות ובתי מדרשות ואבדן ספרי תורה ושאר ספרים קדושים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, מוטל עלינו החוב לקבוע תענית צבור. ובחרנו ביום כ' סיון, יען כי בחודש ארעו רוב ההריגות, וגם כבר נקבע ונתפרסם יום זה לתענית צבור במדינת פולין כמבואר בט"ז ומ"א בא"ח סי' תקס"ו ותק"פ וכמ"ק. היום הזה נקבע לכל המדינה להתענות כפי המבואר להלן ולומר סליחות ותפילות כפי המסודר בקונטרס זה בסדר היום.

ונכון לדרוש ביום זה לפני העם ולומר דברים כבושים, דברים היוצאים מן הלב ונכנסים ללב אחבנ"י הי"ו לתקן נפשם לשוב בתשובה שלימה.

ישתדלו שיהא באסיפת כל העם אנשים ונשים וטף לעורר את הלבבות להטיב דרכם אולי ירחם ויחוס עם עני ואביון ומי שאמר לעלמו די יאמר לצרותינו די ונזכה לראות בתקון העולם שומר ישראל ישמור שארית ישראל בקבוץ נדחי ישראל בביאת גואל צדק במהרה בימינו ויתהפך יום זה וכל הצומות לששון ולשמחה אכי"ר.

פעסט בחודש אייר התש"ו.

לשכה המרכזית לקהלות היראים
בשם הרבנים הגאונים שליט"א במדינת הונגריא.

סדר התענית ופרטיה

א) יום כ' סיון נקבע לתענית צבור לבני מדינת הונגריא הן לזכרים הן לנקבות.
ב) מבן חמשה עשר ועד בן חמשה וחמשים שנה ועד בכלל מחויבים להתענות כל היום.
ג) נשים מעוברות או מניקות וכן אנשים או נשים החלשים ומצטערים ע"י התענית אין צריכין להתענות רק עד אחר תפלת מנחה גדולה.
ד) מי שצריך להתענות כל היום ומרגיש חולשה בגופו יעשה שאלת חכם אם צריך להשלים התענית.
ה) חולה וחלש שמרגיש שאינו יכול להתענות אפילו עד אחר תפלת מנחה יעשה שאלת חכם אם צריך להתענות כל עיקר.
ו) מי שאינו יכול להתענות כלל או מי שהוא צעיר לימים או זקן מאלו שנזכרו באות א', או מי שמתענה ואינו משלים התענית יפדה עצמו בצדקה לפי ערך עשרו ולפי שוי מחיר סעודתו כל היום, וכל המוסיף מוסיפין לו, ומהמעות יתקנו את בתי כנסיות החרבים.
ז) כל המתענים צריכים לקבל התענית בי"ט סיון בתפלת מנחה לעת ערב כפי הנדפס בסידורים. מי שמתענה רק עד אחר תפלת המנחה יקבל התענית בפירוש שלא להשלים.
ח) חל יום כ' סיון להיות בערב שבת מתענין ולא משלימין וסדר היום עושין בשחרית, ואז יש לומר הסליחות אחר תפלת שמנה עשרה.

דיני יאהרצייט והזכרת נשמות

א) מי שיודע יום ביאת אביו ואמו ושאר קרוביו לאושויץ ויש אומדנא שהעמידו אותם בין המוכנים ליהרנ יחזיק את יום הזה ליאהרצייט, ואם באו לאושויץ לפנות ערב יחזיק את היאהרצייט ליום שלאחריו בכל הענינים שנוהגים בשאר יאהרצייט.

ב) מי שאינו יודע יום ביאת אביו ואמו ושאר קרוביו לאושויץ או שמתו או נהרגו אח"כ או שמתו או נהרגו בשאר מקומות ואינו יודע יום מיתתם, יבחור את יום כ' סיון ליאהרצייט ככל הנהוג בשאר יאהרצייט.
ג) הזכרת נשמות יזכירו את כל מי שהובלו הרשעים ימ"ש ולא בא בחזרה עד כעת ולאחר חקירה ודרישה לא נשמע אודותם כלום ככל ההזכרות בשאר המתים שידוע שמתו.
ד) במה דברים אמורים בשאין בנידון הזה שאלת אשה עגונה אבל אם נשארה אשה עגונה ולא קבלה עדיין היתר מהבי"ד המיוחד לתקנת עגונות, אסור לומר אחריו קדיש או להזכיר נשמתו או שאר דברים הנוהגים לעשות על המת עד שיתירוה מכבלי העיגון.
ה) נכון לעשות כל מה שאפשר שיחלקו ששה סדרי משנה וילמדו במשך השנה לעלוי נשמת הקדושים ויעשו הסיום ביום כ' סיון ואם הקהלה קטנה היא אז יצרפו את הקהלות הסמוכות.

סדר היום

א) אור ליום כ' ילמדו פרק משניות ברבים ויאמרו תפלת אנא קדיש דרבנן לעלוי נשמת הקדושים.
ב) ביום כ' שעה ומחצה קודם חצות היום (לפי הזמן הנהוג כעת הוא 11:30) יהא בטול מלאכה ונעילת החנויות עד לאחר תפלת המנחה.
ג) בשעה הנ"ל יתאספו כל הצבור לבית כנסת אחד דוקא בכדי שתהא ההתעוררות ברוב עם ואם אין בית כנסת א' מכילין יתאספו בכמה בתי כנסיות לפי רוב העם ד' יוסיף עליהם, ויאמרו תהלים בצבור לכה"פ חצי שעה במתינות.
ד) אח"כ יתחיל הרב הדורש לומר לפני העם דברי כבושים לעורר את השומעים לתשובה. - אחר הדרשה יאמר הש"ץ א' מלא רחמים בנוסח הנדפס כאן ויאמרו כל הצבור תהלים כ' יענך ד', והרב יאמר הקדיש בנוסח הנדפס פה לפי נוסחא ישנה לעלוי נשמת הקדושים שלא נשאר אחריהס מי שיאמר עבורם קדיש. - אחר הקדיש יאמרו אב הרחמים שאומרים בשבת קודש על הנהרגים על קדוש השם.
ה) לאחר חצות היום יתפללו תפילת מנחה, אשרי חצי קדיש, מוציאין ספר תורה וקוראין ויחל אם יש לכה"פ עשרה המתענים ומשלימים. אין קוראין לתורה רק מי שמתענה ומשלים. - אחר קריאת התורה מחזירין ס"ת למקומו ומתחילין לאמר סליחות על הסדר כפי הנדפס בקונטרס זה, בהתעוררות ובמתינות. - אחר הסליחות אומרים ח"ק ומתפללים שמו"ע וכל מי שקיבל את התענית (אפילו שלא להשלים) והתענה עד כעת אומר עננו ביום צום תעניתנו, והש"ץ יאמר עננו בין גואל לרופא אם יש עשרה המתענים ומשלימים ואם לאו יאמר עננו בשומע תפלה. אחר ש"ע אומרים אבינו מלכנו פסוק בפסוק בנוסח שאומרים בתענית צבור כפי הנדפס בסדורים תחנון שמע ישראל ד' מלך, ד' הוא האלהים, ק"ש ועלינו.
ו) נכון לילך על הקברים ביום זה ומי שלא הלך קודם סדר היום ילך לאחר זה.
ז) לעת ערב יתקבצו כל הקהל ויעשו הסיום על המשניות שלמדו במשך השנה לעילוי נשמות הקדושים ויתפללו תפלת ערבית ויעשו סעודת מצוה.

וה' יגדור פרצת עמו ישראל ברחמים ולא ישמע עוד שוד ושבר
בגבולינו וישלח לנו משיח צרקנו בקרוב אכי"ר.