תקציר המבוא:

אודות המחבר

מחבר המבוא, הרב נתן סגל הורוויץ, מציין כבר בפתיחה למבוא שהספר שלפנינו הוא אוסף חידושיו של סבו, והוא רק עורך ומסדר את הדברים מפני שהוא רואה חובה לעצמו לקיים את רצונו של אביו.
המשפחה גרה בווינה שבאוסטריה לפני המלחמה. לאחר כניסת הנאצים לווינה, בשנת 1938, הם עברו לצרפת. בשנת ת"ש (1940) נאסרו הוא ואביו, יחד עם פליטים רבים, בצרפת. אביו מת בבית הסוהר מפני שלא קיבל טיפול רפואי למחלתו. המחבר מציין שאביו חלם כל חייו לערוך את כתבי הסב, ומאחר שלא זכה, הרי הוא, הנכד, עושה זאת. המחבר מתאר במבוא בהרחבה את תולדות חייהם של סבו ושל משפחתו המסועפת.

המבוא:

הקדמת המעתיק והמסדר
אודה לאלהי קדם ואהלל לשמו בהודאה אשר גמלני והגעני לזמן הזה לשלם את נדרי אשר נדרתי לאדוני אבי מורי ורבי הרב הגדול בתורה צדיק תמים החסיד המפואר ענותן גדול וכו' זצ"ל להעתיק ולסדר ולאדפוסי אדרא את החידושים ופלפולים ושו"ת ששבק לן כ"ק זקני הרב האי גאון בוצינא קדישא ציס"ע שמו נודע בשערים לשם ולתהילה זצוק"ל.
הכתבי יד הי' מונחים זמן רב אצל נכד זקיני הגהמ"ח זצ"ל הרב ר' שכנא מארגעל עד שבא אאמו"ר זצ"ל אשר לגודל יראת ה' שבו הי' אהוב אצל זקיני הגהמ"ח זצ"ל עד לאחת, ולקח הכת"י מידו ומסרם לי להעתיקם ולסדרם על סדר נכון כדי שיהנו מהם לומדי תורה הצמאים לרוות עונג ממגד אמרות של כ"ק זקיני הה"ק זצוק"ל.
ואני בעודני בעיר וינא התחלתי לעסוק במלאכת הקודש, אך לא עלתה בידי לבוא לידי גמר כי בא היום אשר גבר האויב ונתבקע העיר והוכרחנו לתעות מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר, ובכל מקום אשר באנו וחשבנו שנוכל לישב שם בשלו' קפצה עלינו רוגזו של הצר הצורר את יהודים עד שנטרדנו למדינת צרפת. ומאז באנו להתם גברה מלכות הרשעה ונתנו פקודה מכל מדינותם לאסור את כל הבורחים מארצות הדמים בבית הסוהר. וגם אנחנו נשלחנו אל בית האסורים יחד עם אבינו הרב הגה"צ זצ"ל. ושם קראנו שבר גדול איום ונורא כי נשבה שם ארון הקודש הוא אבינו עטרת ראשינו, והסבה היתה כי מרוב צדקתו לא רצה לאכול המאכלים דשם והרעב את עצמו עד שנחלה במחלה איומה ולא היו לנו שום אמצעים לעסוק ברפואות עבורו כי גברה הרשעת שם מאד מאד ולא הניחו לעשות כלום, עד שלאחר שמונה ימים ממחלתו עלתה נשמתו בטהרה השמימה באור ליום הששי עש"ק ביום עשרים לחודש תמוז שנת ת"ש.
ונשארנו שוממין דחופים ומובהלים מנחם אין לנו כי נפלה עטרת ראשנו, רוענו ומנהיגנו עזב אותנו עוד בימי נעורינו. והצרה היתה כפולה כי אבינו מת במדבר ולא ידענו אם אפשר להביא אותו לקבר ישרא' עד שע"י נס נודע לנו שיש עיר הסמוכה לבית האסורים ושמה פערפיגנאן שישראלים דרים בה ויש להם בית עלמין מיוחד. וע"י השתדלות הרבה אצל ממשלת הרשעה הרשו לנו להובילו להתם. ואנחנו בניו הוכרחנו מעצמנו לעסוק בקבורתו של אותו צדיק כי לא הי' שם איש שיהי' ראוי להתעסק בו. והתננו בפני רבים שמיד כשיפול האויב אם ח"ו לא יבוא משיח צדקנו בנתים נפנה את המטה ונוליך אותה אל מקום אבותיו לעיר ריגליץ, ועל תנאי זה העמדנו מצבה ואהל על קברו.
ואחרי הצרה הגדולה הזאת כבשנו פנינו בקרקע כי או לאותה בושה או לאותה כלימה אין זה כי אם בעונותינו הרבים ואשמתנו גרמה לנו כל זאת הוא הי' מושלם והגיע לתכלית החסידות והפרישות, קרא ושנה והדריך את בניו על דרכי התורה והיראה אהוב לשמים ואהוב לבריות גדר גדרי תורה ומסר נפשו עלי'. ובודאי לא מת בחטאו רק פשעינו הרבים גרמו לנו זאת שנעשינו יתומים בלי אב אבדנו פרנסנו ומנהיגנו ונשארנו כשה אובד. האיך עינינו תדמה ולא תדמע על מיתת אבינו אשר לא השלים שנותיו בעה"ז כי לא הגיע ליותר מחמשים ושלש שנים, כמה שנים הי' יכול לחיות עוד להנהיג את בניו על דרכי התורה ויראה וחסידות, לנו ראוי לבכות ולמיעבד הספידא, אנחנו שראינו את גודל צדקתו ויראתו אשר כל ימיו הי' עיקר מגמתו רק לעבוד את בוראו בשלימות ולגדל את בניו לתורה ליר"ש וחסידות. בכל יום הי' משכים בבקר בעוד ליל ללמוד גמ' תו' ופוסקים וחידש חידושים בפלפול והלכה ומרוב ענותנותו לא רצה להעלותם על הכתב ע"כ לא נשאר לנו ממנו כלום רק פלפול אחד ששמעתי ממנו בסוגיא דחזקי' ור"א הדפסתי אותו בין חידושי בח"ב.
ואפי' הרבה הרפתקאות דעדו עלי' לא יכלו לדחותו מעבודת הקודש שלו. והי' אומר שכל יום שעובר עליו נותן שמחה בלבו שכבר הוא יותר קרוב לש"ק. וכשהגיע השבת השליך מעליו את כל התלאות של כל השבוע והי' מלא שמחה בקדושה וטהרה, וכמעט לא הוציא דבר חול מפיו על שלחנו רק ישב ולמד בספרי יראים וכשראה שם דברי מוסר וכדומה הי' אומרם לבניו והפליא מאד את דברי הצדיקים כדי להכניס רוח של יר"ש וחסידות בלב בניו. גודל ענותו אין לשער והי' מכבד אפי' לקטן הלומד תורה כ"כ הי' תלמוד תורה חשוב בעיניו ושמחה גדולה היתה לו ליתן צדקה לעניים ביד רחבה. וכל זה הוא רק מקצת מן המקצת ממה שאוכל לכתוב מתכונתו הנשגבות של אבי זצ"ל ובאם ארצה לספר את כל מדותיו התרומיות תקצר המצע מהשתרע. או נא לנו כי אבדנו את זאת אין רפואה למכאובינו. ומחמת כי עדיין מוטל עלינו לפנות את המטה ולנשאותה אל מקום אבותיו הקדושים לא תמה אבלנו כמבואר במדרש פרשת ויחי דביעקב אבינו נאמר ויעברו ימי בכיתו ובמשה רבינו נאמר ויתמו ימי בכי אבי משה, משום דבמשה רבינו כבר עשו כל מה שהי' עליהן לעשות ע"כ נאמר בו ויתמו ימי בכי אבל משה, אבל ביעקב אבינו עדייו הי' מוטל עליהם לשאת את המטה למקום אבותיו ע"כ לא תמו עדיין ימי אבלם עד שיעשו את מה שפקד עליהם.

וכערך שני שנים אחרי הסתלקות אבי זצ"ל באנו לכאן והייתי יושב ודואג כל היום על גודל צרותינו נודד הלכתי וממעודי ירדתי עד שבא היום שאמרתי בלבי הלא אמרו רבותינו ברא מזכה אבא בקבר ואנוכי ידעתי מיעוט ערכי צעיר אנכי בימים נבער מדעת ובאפס מזמה מעשים אין בידי ואיך אוכל לזכות את אבי זצ"ל להעלותו מעלה מעלה, עד שנפלה עצה בלבי אקח נא את הכתבי יד של זקיני הגה"ק זצ"ל אשר אבי זצ"ל הי' משתוקק מאד להוציאם לאורה ואעתיקם ואסדרם למען הקים שם לאבי זצ"ל אשר לו מגיע להחזיק טיבותא על שזכינו לשתות ממימיו של זקיני הגה"ק זצ"ל. כי הרבה פעמים בעת שהיינו טועים בדרך בורחים מן הצוררים הי' עיקר דאגתו להחזיק בהכתבים האלו שלא יאבדו וכמעט מסר נפשו עליהם. ואולי בזאת אמצא נחמה. ומיד התחלתי במלאכת הקודש להעתיק מקודם הכתי"ק ככתבו וכלשונו ואח"כ לחברם אחד לאחד ולעשות ממנו ספר נחמד. והעבודה היתה קשה כי זקיני הגה"ק זצ"ל לרוב ענותנותו מעולם לא עלה על לבו לכתוב חידושיו לשם ספר ולא כתבן רק לזכרון דברים בעלמא בקיצור נמרץ, וגם ברבות הימים נמחה ונטשטש הכתב כמעט לגמרי.
בגלל כן הי"ל עבודה רבה לסדר את הפלפולים על סדר נכון והרבה פעמים הוצרכתי להוסיף מטעמים משלי כדי שיהי' דברי זקיני הגהמ"ח זצ"ל נוחים להבין בעיני הקוראים ולא עשיתי שום סימן על מה שהוספתי משלי כדי שלא להכביד על הקורא הנעים כי הציונים שעושים באמצע הספר מבלבלים ומבדרים דעת המעיינים בספרים ובגלל כן עשיתי ג"כ מקום מיוחד להמראה מקומות שציינתי על דברי זקיני הגהמ"ח זצ"ל. ובסוף הספר חלקתי חלק מיוחד להחדושים אשר חנני ה' בשכלי הדל, וגם זאת לא עשיתי כי אם למען כבוד אבי זצ"ל כי כל מה שלמדתי מעודי הי' רק בזכות אבי זצ"ל אשר הורני מדרכיו ללכת באורחותיו לשמור את הדרך דרך עץ החיים. והדפסתי עד אות נ"ג נגד מספר שנותיו של אבי זצ"ל וגם הדפסתי מחידושי על התורה ע"ד הפלפול על סדרי בראשית ושמות, ועוד אתי בכתובים על שאר חומשי תורה רק מחמת גודל הוצאות הדפוס הוכרחתי לחלק אותם לחלקים.

ועתה למען כבוד אבי הרב הגה"צ זצ"ל אשר יקר עלי מאד אחיל לכתוב כאן את כל סדר יחוסו למען הקים שמו לדור דורים. אבי זצ"ל נולד בעיר ריגלין הסמוכה לטארנא לאביו הרב הצדיק תמים במעשיו וחסיד בדרכיו מוהר"ר אברהם אבא זצ"ל שהי' אב"ד דעיר הנ"ל והיתה לו הרבנות בחזקה מאביו הרב הגאון הקדוש ציס"ע בוצינא קדישא מקובל אלקי כקש"ת מוהר"ר נחום צבי זצוק"ל אשר ירש את הרבנות דעיר הנ"ל מחותנו הרב הצדיק הקדוש נזר ישרא' ותפארתו כקש"ת מוהר"ר טובי' גוטמאנן זצוק"ל שהי' מתלמידי מרן החוזה מלובלין זי"ע ועכ"י. הרב הצדיק ר' טובי' הנ"ל הי' גאון מופלג בנגלה ובנסתר אליו נסעו אנשים מכל הסביבה והוא פעל ישועות עבורם והי"ל הרבה חסידים על שבתים ויו"ט והי' אומר חדו"ת על שלחנו בנגלה ובנסתר ולדאבוננו לא העלה שום דבר על הכתב רק שיש תח"י אחד מנכדי תשובה אחת שכתב בעניני נדה והיא מלאה חריפות ובקיאות. גם חתנו הרה"ק ר' נחום צבי הי' גאון מופלג בנגלה ובנסתר והי' עוסק הרבה בספרי קבלה וכל סדר תפילתו הי' לפי נוסח האר"י והרבה חסידים שקדו על פתחו שיפעול ישועות עבורם וסיפרו הרבה מופתים נפלאים משמו.ושמעתי מאבי זצ"ל שפעם אחת כשהי' רוצה להשיא את בתו והוצרך לממון על הוצאות החתונה נסע למרן הגה"ק מצאנז זי"ע וביקש ממנו כתב מליצה כדי שיוכל לנסוע בעיירות ויחזיקו אותו. והשיב לו הגה"ק מצאנז שלאדם כמותו אינו לפי כבודו לנסוע מעיר לעיר רק החסידים צריכים לבוא אליו. וכן הוי כשנסע לביתו ראה הרבה עגלות עם חסידים נוסעים ושאל אותם אי' הם נוסעם והשיבו לו אל הרבי מריגליץ.
הוא הי' נין ונכד של בעל הכתר כהונה שהי' בן בתו של בעל הש"ך. דרכו היה' לומר בכל ש"ק חדו"ת על שלחנו ומרוב ענותנותו לא הי' חשובים בעיניו לכתבם על הנייר. וזקיני הרב הגה"צ מוהר"ר אברהם אבא זצ"ל הי' ת"ח גדול ועובד ה' בתמימות, כל ימיו לא פסק פומי' מגירסא. אם אבי זצ"ל היתה הצדיקת המפורסמת בחכמתה ובחסידותה מרת רחל לאה ע"ה בת הרב הגה"ק מהור"ר יעקב יצחק זצוק"ל אבד"ק יבוניטש בנו של הרב הגה"ק מהור"ר ישרא' בן מרן הגה"ק נר ישרא' הרבי רבי מסטאבניטץ בעל האור לשמים זי"ע ועכ"י. הרב הגה"ק מהור"ר יעקב יצחק זצוק"ל הי' חתן הגה"ק הרבי רבי מנשה בן מרן הגה"ק הרבי רבי אשר'ל חתנו של מרן הגה"ק הרבי רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע ועכ"י. אבי הרב הצדיק זצ"ל בעודו בימי נעורו הי' מפורסם לעילוי וכשהי' בן שש עשרה שנה בחר בו זקיני הרב האי גאון רבן של ישרא' מאור עיני הגולה מהור"ר חיים יצחק ירוחם זצוק"ל עבור בתו היא אמי היקרה הרבנית הצדיקת מרת חנה אידל תחי' לאויט"א והי' אהוב אצלו וגם אצל זקיני הגהמ"ח זצ"ל עד לאחת וכשבחרו אנשי עיר אלטשטאדט את זקיני הרב הגה"ק זצ"ל לרב ומנהיג בעירם, הניח את אבי זצ"ל אצל זקיני הגהמ"ח זצ"ל לעזור אותו להנהיג את הרבנות בעיר לימאנוב כי זקיני הגהמ"ח זצ"ל הי' אז כבר זקן וסגי נהור. והגם שהי' אז צעיר לימים בן כ"א שנים כבר הי' מוסמך להוראה מהרב הגאון המפורסם שמו נודע בכל קצוי ארץ מהור"ר יהושע פנחס באמבאך אבד"ק אשפצין בעהמ"ח ספר שו"ת אהל יהושע ב' חלקים וכתב עליו בזה"ל. הן בא לגבולי כבוד מוכ"ז האברך הרב הגדול החריף ובקי היוחסין בנש"ק מהור"ר יעקב יצחק בן הרב המאה"ג אבד"ק ריגליץ וביקש מעמדי לתהות על קנקנו בעניני הוראת או"ה. והנה הרבה דברתי עמו בענינים שונים וביותר בעניני או"ה השייכים ליו"ד וראיתי כי למד ושנה הרבה ולו יד ושם בהוראה ובספרי הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים וגם שמעתי כי נפשו חשקה בתורה שוקד הוא על שערי' לכבוד ולגדולה מזו הוא מתוקן. וכו'.
ומונח תח"י מכתב מהרב הגאון המפורסם רבן של ישרא' מהור"ר ארי' ליבוש הורוויץ אבד"ק סטאניסלאב בעהמ"ח ספר שו"ת הרי בשמים ב' חלקים שכתב לאנשי עיר לימאנוב על אבי זצ"ל בזה"ל. היות זה חמשים שנה עבודת אב"ד עליו (כונתו על זקיני הגהמ"ח זצ"ל) מכתף ישא משמש בכהונת רבנותו ושומר משמרתו באמונה בתוככי עירכם מנהל עדתו במקל נועם ובתבונת כפיו ינחה על מבועי התורה והמוסר והמישרים ולפני שנות מספר אחרי אשר עיניו כבדו מזוקן ותש כוחו לקח לו את חתנו הרה"ג נ"י לעזר ולהועיל, ועתה כי נקרא חתנו לרב לעיר ישן ויט אהלו שמה עוזר על ידו נכדו שכפי השמועה הגיע להוראה ומוכשר לאותה איצטלא וכו'. אחרי פטירת אביו הה"צ זצ"ל בחרו אותו אנשי ריגלין למנהיגיהם הרוחני אבל לא רצה ליסע לשם עם ב"ב כי היא עיר קטנה ע"כ נסע הוא עצמו לשם על ימ"כ ושאר יו"ט. ובכן אסיים בתפלה אל אבינו שבשמים שיסתירהו בצל כנפיו ויצרור את נשמתו הטהורה בצרור החיים עד כי יבא משיח צדקינו ויחיו מתים לעדי עד במהרה בימינו אמן.

והנה מצד המנהג הי' ראוי ונכון להאריך כאן בגדולת זקיני הרב הגהמ"ח זצ"ל לספר ולהלל את יקר תפארת גדולתו ומדותיו התרומיות, תקפו וגבורתו בתורה ביראה וחסידות, אך יודע אני בנפשי שנעדרה ידיעתי מלהשיג את גודל קדושת זקיני הגהמ"ח זצ"ל ולהעלותו על הכתב, וירא אנכי אולי ח"ו אקצר במקום שצריך להאריך ונמצא סיימתי לשבחא דמר זקיני הגהמ"ח זצ"ל, ע"כ אמרתי אשים קנצי למילין ואעלה לזיכרון רק עיקרי ושרשי מעלותיו הנשגבות. זקיני הרב הגהמ"ח זצ"ל נולד בעיר גארליץ לאביו הרב הגאון הגדול צדיק תמים וכו' מהור"ר חיים זצ"ל ראב"ד צעיר הנ"ל ובעודו כבן שש כבן שבע לקח אותו אביו אתו למרן הקדוש הרבי רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע ולאחר פטירת מרן הגה"ק מראפשיץ נסע הוא בעצמו אל חתנו מרן הגה"ק הרבי רבי אשר'ל מראפשיץ זצוק"ל זי"ע והי' שם לערך שנה אחת ישב ולמד ועסק באורייתא. וסיפר שפעם אחת בתענית אסתר שאל אותו מרן הגה"ק הנ"ל מפני מה פניך לבנים הנראה שאתה מתענה, ואח"כ שאל אותו אם הוא יודע מדברי הרבינו אפרים דמיום שקם רבה ושחטו לר"ז בטלו הא דחייב אדם לבשומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ודבר אז עמו הרבה בדברי תורה ע"ד הפלפול ואמר זקיני הגהמ"ח זצ"ל שמיום שהי"ל שיחה זו עם הקדוש מראפשיץ זי"ע הי"ל הצלחה גדול בלימוד ולמד אז בימי החורף כל חלקי הרי"ף עם הר"ן וכל ידיעה שיש לו בלימוד הוא מן החורף הזה.
כ"כ היתה אמונת צדיקים גדולה אצלו. והיתה מרגלא בפומי' לומר שהיתה לו זכי' גדולה שכל הצדיקים שהי' בימיו ראה אותם ויש מהם שזכה להיות אצלם סמוך לימי הסתלקותם. הוא הי' תלמידו החביב של הגה"ק מקאמינקא זצוק"ל זיע"א ולמד אצלו בנגלה ובנסתר, ומרוב אהבתו של הגה"ק מקאמינקא אליו לקחו עמו כשנסע להשר שלו' מבעלז זיע"א והי' דרכו לספר הרבה מעשיות מנסיעות האלו. לאחר פטירת הגה"ק מקאמינקא דבק עצמו בלב ונפש אל מרן הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצוק"ל זיע"א וגם אצלו הי' אהוב מאוד עד שפעם אחת אמר לו שהוא אוהב אותו ואת בניו כנפשו. והגה"ק מצאנז הושיב אותו על כסא הרבנות בעיר לימאנוב הסמוכה לצאנז ושם נהג את עדתו לערך ששים שנה וקבע ישיבה והאיר באור תורתו לכל בני הגולה והרבה תלמידים נאספו אליו ללמוד תורה מפי מרב הדומה למלאך ה' צבאות, והרבה מתלמידיו ישבו על כסא הוראה. ובלמדו עם התלמידים האריך הרבה בפלפולים חריפים ונפלאים ותלמידיו העלו אותם על הכתב, ומרוב ענותנותו לא הי' חדו"ת שלו חשובים בעיניו והניחם אצל תלמידיו כ"כ לא נשאר לנו מחידו"ת של זקיני הגהמ"ח זצ"ל אלא מעט מזער. גודל חשקו והתלהבותו בתורה אין לשער כל ימיו ישב ועסק באורייתא ושם לילות כימים וכשבא לימי הזקנה וכבדו עיניו מלראות אמרו עליו שנעשה לו כן מחמת שהטריח את עיניו בלימוד יותר מדי וכשלא הי' יכול ללמוד מתוך הכתב למד כל מה שביכלתו בע"פ וסיפר מעשיות נפלאות מן הצדיקים שהי' בימיו. ואמר לי אבי הרב הגה"צ זצ"ל שהי' תענוג רוחני לשמוע ממנו הן דברי תורה והן סיפורי מעשיות מן הצדיקים.
זקיני הגהמ"ח זצ"ל זכה ליקח עבור בתו היא זקינתי הרבנית הצדיקת המפורסמת בחכמתה ובחסידותה מרת רחל דינה ע"ה את זקיני הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ רשכבה"ג מרן הגה"ק מהור"ר חיים יצחק ירוחם אבד"ק אלטשטאדט זצוק"ל אשר שמו נודע ומפורסם לכל בני הגולה שהי' עטרת תפארת בני עמנו האיר עיני הגולה באור תורתו והשקה לישרא' ממי בארו באר מים חיים, זיע"א. בר"ח אב שנת תרס"ט נתבקש זקיני הגהמ"ח זצ"ל בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים בן שמונים ושמונה שנים, ומנו"כ בעיר לימאנוב יצ"ו. זכותו יעמוד לנו שנזכה ללכת בדרכיו ולא ימוש ספר התורה מפינו ונזכה לראות בגאולת ופדות נפשינו בב"א.

והנני מבקש מכל הקוראים ומעיינים בספר הזה שבאם ימצאו בו איזה דבר הנראה בעיניהם לטעות ח"ו, אל יתלו השגיאות אלא בי שבודאי לא ירדתי לעומק דברי זקיני הגהמ"ח זצ"ל. ואל ידונו אותי לכף חוב כי רבו עלי התלאות והרפתקאות אשר מנעו אותי הרבה פעמים לעיין בכל דבר הדק היטב כדבעי. ואני תפילתי לנורא עלילה שיעמוד לעזרת ויצילני מכל מכשול וטעות ויורנו דרכיו להבין ולהשכיל בתורתו ואזכה ללמוד תורה לשמה מתוך הרחבת הדעת.

דברי הכותב בלב נשבר ונדכה
הק' נתן סג"ל הורוויץ