תקציר המבוא:

אודות המחבר

מחבר הספר פותח את ההקדמה לספר בדברי תודה לקב"ה שהציל אותו מן הגורל של רוב יהדות אירופה בכלל, ושל יהדות הונגריה בפרט, בשנות השואה.
בהמשך ההקדמה הוא מתאר במקצת את מה שעבר עליו בשנות המלחמה. הוא הגיע להונגריה בשנת תש"ג כי חשב ששם יוכל למצוא מנוחה מהצרות, אך הנאצים הגיעו לבסוף גם לשם ובדרך נס, שאותה אין הוא מתאר, הצליח להינצל. המחבר מזכיר שמות רבים של קרוביו וחבריו שעזרו לו בכתיבת הספר ומצאו את מותם בשנות המלחמה. בסופו של דבר הוא הגיע לזלצבורג שבאוסטריה ושימש שם ברבנות במשך חמש שנים. בהקדמה הוא גם מסביר ללומדים את הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו ולתת לו את השם המיוחד כל כך "כוכבי יצחק".

המבוא:

(עמ' ט')
הקדמה

יתברך הבורא וישתבח היוצר ששם נפשי בחיים ולא נתן למוט רגלי והציל אותי בימי הזעם בפרוע פרעות בישראל, בעת אשר שליש מעמנו בכמות והרוב באיכות עלו על המוקד ונהרגו על קידוש השם ע"י הרשעים הארורים ה' ינקום דמם, וחסדו גבר עלי להיות מן האודים המוצלים מאש, והביאני עד הלום להוציא לאור חלק מחידושי כן יעזור השי"ת גם הלאה בזכות אבותי הקדושים שאזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ולראות דור ישרים ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים אמן כיה"ר.

הנה אם אמרתי אספרה מה שהביאני עד הלום וגלגולי הסבות מעת שהתחלתי לעסוק בספרי הנוכחי עד שזכרתי לראותו בצאתו לאור עולם כלול בהדרו, יכלה המקום והזמן והם לא יכלו, אמנם נודע פתגם העולם שספר בלי הקדמה כגוף בלי נשמה וכבר אמרו אל ישנה אדם מן המנהג, ע"כ באתי בקצירת האומר במקצת דמקצת לכתוב זכרון בספר.

זה שלשים שנה בעת שהורם ממני ומבית ישראל עטרת תפארת אדמו"ר הגה"ק ציס"ע לוחם מלחמת ה' רבן ומאורן של ישראל מרן בעל מנחת אלעזר זי"ע וניתן לי היכולת להשתמש באוצר הספרים שלו שכמעט ל"ה דוגמתו בעולם והיה ברכא דכולא ביה, אז אמרתי בלבי עתה הגיע העת להוציא מכח אל הפועל מחשבתי שעלה בלבי בעת שאדמו"ר נבג"מ התחיל לעסוק בקביעות בתלמוד ירושלמי והציע את ספיקותיו והערותיו מרוב ענותנותו לפני תלמידיו נוכחתי לדעת שחסר ספר שיהיה קובץ על יד בציון כל הספרים שהם מפלפלים בדברי הירושלמי כדמות ספר יד דוד על סדר מועד להגאון ר' דוד זינצהיים ז"ל וכאשר כבר החלו לעשות הגאונים האדירים שרי התורה בעלי מפרשי הים זצ"ל, אולם הם לרוב גדלם וטרדם במילי דשמיא ומילי דעלמא להשיב תשובות להלכה לכל פינות העולם הניחו עוד הרבה מקום להתגדר. והתחלתי במלאכתי מלאכת הקודש לחפש בספרים ויגעתי ומצאתי בעזה"י פנינים יקרים על דברי הירושלמי, גירסאות חדשות, וביאורים עמוקים מפוזרים בספרי ראשונים ואחרונים, ובפרט בספרי הראשונים שיצאו לאור מכת"י בזמן האחרון אשר לא שזפתם עין, ולקטתי אותם והיו לאחדים בידי ציונים
לאלפים על כל תלמוד ירושלמי.

ובעת ההיא שהיה ראשי ולבי שקוע בעבודה זו ובינותי בספרים ציינתי ג"כ דרך אגב מה שמצאתי בספרים וירחונים שמדברים בשאלות החדשות שנתחדשו ע"י המצאות הטכניקה כדי לחברם ולאספם אל מקום אחד, שיהא שוה לכל נפש, לידע את המעשה אשר יעשון, וכבר נלקטו אצלי שאלות כאלו הרבה מאוד, ונתתי להם משפט הבכירה כפסק השו"ע יו"ד סי' רמ"ו מעי' י"ד דקורם לכל נזקקין להלכה ולמעשה, וכבר התחלתי לסדר השאלות על סדר א"ב, וצרפתי לעבודה זו את האברך היקר המופלג בתורה ובחכמה מו"ה משה יעקב פיש ז"ל הי"ד נכד הגאון מסוואליווא זצ"ל מח"ס בית יצחק עמ"ס מגילה שנתקשרנו בעבותות אהבה נאמנה אחר שובו מפולין אחר הסתלקות גיסו ההצה"ק מו"ה יחיאל מיכל זצ"ל
האדמו"ר מסאסוב, וגם תלמידי הישיבה סייעו לי הרבה לסדר הענינים, וברם
(עמ' י')
אזכיר לזכרון עולם האברך הנ"ל שהי' מצוין נפלא איש אשכולות סופר מהיר ת"ח וירא שמים, ופייטן ועניו ומעטים היו בעיר שידעו מכשרונותיו הגדולים, ארץ אל תכסי דמו, ותנצב"ה.

ובזכירה אחת אזכיר לטוב בחורי הישיבה מופלגים בתורה וביראת שמים והיו משימים לילות כימים וקיימו במלא מובן דברי התדב"א שנגזר על ת"ח שילמדו תורה מתוך צער מתוך דוחק מתוך שאין להם מזונות והיו מסייעים לי בעבודתי ובאמונה שלא ע"מ לקב"פ ובדין הוא שאזכיר שמותם לטובה, אמנם לדאבוני רבים מהם כבר נשכחו ממני אבל אזכיר הראשים מנהלי הישיבה שהיו עוסקים בצרכי צבור באמונה ובמסירת נפש ה"ה מו"ה דוד אסטרייכער מקעזמארק ואחיו מ' משה ומ' יצחק אדלער מבערגסאז מחבר קונטרסי סדר שנה האחרונה ומ' שמעון בן מו"ה שלום יוסף קליין ז"ל ממונקאטש, ה' ינקום דמם.

כאשר נודע עבודתי להרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה נטע שלמה שליסעל ז"ל הי"ד דומ"ץ במונקאטש גילה לי שגם הוא עוסק בזה לקבץ את השאלות החדשות ולבררם עפ"י-הלכה והציע לפני לעבוד שכם אחד וכן נגמר בינינו להשתתף יחד כי אז ככר נתקיים בנו דברי חכז"ל את והב בסופה והיינו אוהבים נאמנים נוחים זל"ז בהלכה ומסרתי לו כל החומר שאספתי חוץ איזו קונטרסים קטנים שכבר היו מסודרים אצלי.

וכאשר עלה הכורת על אחינו בנ"י גם במדינת אונגארן והרב רנ"ש ז"ל הובל לגי ההריגה אוישוויץ ועמו נאבד חכמה חידושיו הרבים וגם החומר שלי ולבי כואב עליהם כי זה הי' מעבודות הקשים שבמקדש עבודת כמה שנים אבל עוד יותר דאבה לבי על האי שופרא ר' נטע שלמה שהי' איש אשכולות גאון בתורה ובמדות שמנו חכמים לב טוב אין דוגמתו, ברא כרעיה דאבוה מו"ר הרב הגאון הגדול כש"ת מו"ה דוד שליסעל ז"ל, וכדאי להזכיר את אשר סיפר לי בן אחותו מ' יחזקאל בינעט ע"ה הי"ד מזבארוב בשנת תש"ד שהייתי עמו במחבא בפעסט שלמרות שהיו לו קרובים אמידים הוא היה היחידי שתמך אותו ושלח לו חבילות ושמע שהיה ממשכן ספריו כדי שיוכל לתמכו, כהנה וכהנה יש לי לספר מפרשת גדולתו יהא זכרו ברוך וה' ינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך.

וכאשר עבר המלחמה הנוראה נמצאתי בעיר פעסט שברחתי שמה לבדי בשנת תש"ג כי שמעתי שהמקום ההוא יותר בטוח, וכמה אלפים פלטים מפולין וסלאוואקיא מצאו שם מרגוע ומקום מקלט מחמת המציק, ובחסדי השי"ת נצלתי שם בנסי נסים לא יאומן כי יסופר, אמנם השמועות הנוראות מהחורבן הנורא שעשו העמלקים הארורים הגרמנים בסיוע הרשעים ההגרים שר"י המסו את לבבי ועגמו את נפשי בראותי אבדון בית ישראל ואבדון משפחתי ואמרתי בלבי לעזוב את ארץ הדמים גי ההריגה אולי אמצא מרגוע לנפשי העיפה והשוממה מרוב הצער, ובכן נגמר בדעתי ליסע לא"י מקום מגורי אבותי משנת תרצ"ג, אולם טרם עזבי הארץ ההיא חשבתי ליסע לאונגוואר על קבר אחי הגדול מו"ה מרדכי ז"ל שנפטר שם פתאום בדמי ימיו באמצע המלחמה ולא יכולתי אז לבא על הלוי' שלו ולהספידו מפני חמת המציק וסכנת דרכים בעת ההיא.

והנה במסתרים תבכה נפשי על אחי היקר שהיה ירא ה' מרבים והצנע לכת וא"א לתאר הצרות והרפתקאות דעדו עליו כל ימי חלדו, וכדאי להזכיר מה ששמעתי שע"י שנפטר פתאום רצו לנתח את גופו וע"י נס שלא כדרך הטבע נמלט מזה שלא שלטו ידי זרים בגופו הטהור, יהא זכרו ברוך בג"ע תהא מנוחתו ותנצב"ה. וברם זכור לטוב הרבני המופלג בתויר"ש יוסף פעלדמאן בן מו"ה יעקב אליעזר ז"ל
הי"ד על כל החסד שגמל עמו משך שהותו שם, יהא זכרו ברוך.

(עמ' י"א)
בעזבי את העיר אונגוואר שבור ורצוץ באתי למונקאטש להיות על יומא דהלולא של אדמו"ר בעל מנחת אלעזר זצ"ל ונתעכבתי שם משך שתי חדשים לא יאומן החורבן הנורא שראיתי שם, הוי! עיר מונקאטש המעטירה איך שודדת, אן חסידיך לוייך וכהניך, איך נחרבו מעוניך בתי מקדש מעט שהיו בנבוליך, איה רבבות אלפיך שנהרגו בחרב אשר שולח למחניך, לבי לבי על חללי הקדושים וטהורים שנאספו על קדושת שמו יתברך הי"ד. בלב פצוע וכואב שהיתי שם וגרתי יחד עם חברי וידידי מנוער מעת שלמדנו יחד בישיבת דרכי תשובה שם ה"ה הרבני הגדול בתורה החריף ובקי מו"ה זאב קאליש הי"ו כעת בבני ברק שחזר ממחנה העבודה שכול וגלמוד כמוני, והשתעשנו יחד בד"ת וזה היה נחמתינו, וגם היה דר אתנו הרבני המופלג החסיד וירא ה' מו"ה צבי ארי' האבערמאן ז"ל, ולא אשכח לעולם את יום המר תשעה באב דהאי שת"ה כשלמדנו ביחד את המדרש רבה על מגילת איכה הבכיות והצעקות בקעו רקיעים ועלו עד לב השמים על חורבן הישן והחדש, על בית ישראל ועל עם ה' שנפלו בחרב ונהרגו על קדה"ש הי"ד.

למחרתו נסעתי משם חזרה לפעסט ע"מ לעלות ארצה אבל לא היו השיירות מצויות והוכרחתי לחכות עד שעת הכושר ואחר החג באתי לאוסטריא וא"א לתאר את התלאות והקשויים שעבר עלינו, רוב הדרך הלכנו רגלי עד שבאתי למחנה שארית הפליטה שהיה בעיר מורדארף באיזור הבריטי ומשם נודדנו ממחנה למחנה עד שבערב פסח באתי לעיר זאלצבורג, ושם אורו עיני וממש לא האמנתי כשראיתי הפלטים דרים בבתים מהודרים וכבר היה שם בית המדרש ומקוה, והיו עומדים הכן לאפות מצות מצוה בבית אופה שהעמידו, וממש ברכתי ברכת יוצר המאורות, והמבדיל בין אור לחושך בערך המצב בשאר המחנות, ובכן חשבתי לפוש בכאן עד שישתדלו אבותי לרכוש עבורי רשיון (מערטיפיקאט) לבא לארץ ישראל, אמנם פתאום הגיעני השמועה לא טובה שאמי מורתי הצנועה והעדינה מרת רבקה ע"ה שבקה לן חיים זה כמה שנים ונפטרה בירושלים בשנת תש"א יו"ד לחדש אייר, משמועה מעציבה הזאת נשברה לבי בקרבי בקרע שאינה מאחה לעולם, וקוננתי עליה נהי וקינה כי נתקיים אצלה דברי החכם מכל אדם רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה, כי היתה אם למופת, אלופה ומסובלת, אלופה במדות ומסובלת ביסורין, ועוד עומד לפני המחזה הנפלאה בראותי אדמו"ר הגדול בעל מנח"א זי"ע הי' עומד לפניה מלא קומתו כשבאתה לביתו נאווה קודש וכשהלכה משם אמרה מרוב ענותנותה שזה הי' בזכותי עבור שאני לומד בהתמדה, ואין לתאר על גליון גודל הזהירות שהיה לה כמצות כיבוד אב שעשרות שנים היתה משמשת במסירות נפש יוצא מן הכלל את אביה א"ז הה"צ החסיד המפורסם מהו"ר נתן ליב טארם ז"ל אחר שזקנתי הצנועה מרת שיינדל ליפשא ע"ה בת הגה"צ מו"ה נפתלי צבי זילבערשטיין ז"ל אב"ד האלשיץ נפטרה בדמי ימיה והרבה יש לי לספר בשבחה ממדותיה החשובות אך אין דרכי בכך, ולמרום אשא עיני נדום לה' ונתחולל לו להיות זוכים ורואים בישועת ה' בשוב ה' שבות עמו והקיצו ורננו שוכני עפר ואז אנחם.

בעת ההוא נתרוקן משרת הרבנות בעיר זאלצבורג והציעו לפני ראשי וטובי העדה שאקבל המשרה על שכמי ונעניתי לבקשתם, ותלי"ת שעבודתי היתה פוריה והצלחתי הן במילי דשמיא בבנין מקואות ובהפצת תורה וטהרה בישראל והן במילי דעלמא בעניני גמילות חסדים והגם שהאנשים שם היו מארצות שונות במנהגים שונים ורבתי בדעות ומכל המפלגות היה לי סייעתא דשמיא שכולם הטו לי אוזן קשבת והיו סרים למשמעתי וממש הייתי רב למופת, ואזכיר כאן הבחורים בעת ההיא המופלגים בתורה ויראה כ"א לפי מהללו יבורך אשר היו עומדים לימיני זריזים מקדימים לעשות פעלים לתורה ולתעודה והכל הי' נעשה לשם שמים שלא
(עמ' י"ב)
ע"מ לק"פ ובראשם המצויין הנפלא איש האשכולות מו"ה שלום מרדכי הכהן שוואדראן הי"ו, נכד הגאון מבראזן ז"ל, ואתו עמו מר מרדכי יואל גרינצווייג הי"ו, ומר פרץ אנפאנג הי"ו, כעת בברוקלין, ומר נתנאל רדזינער הי"ו בבני ברק, ובזמן האחרון מר שבתי איזשאק הי"ו, ומר צבי ראף הי"ו בברוקלין. ישלם ה' שכרם משלם ויצליחו במעשה ידיהם ולראות נחת מיוצאי חלציהם אכי"ר.

לא אגזם אם אומר שאותן החמשה שנים שהייתי שוכן שם על מי מנוחות ונהניתי מחיבת העם והערצתם נחשבים אצלי מהשנים היותר טובים שבחיי, וגם עתה אחר עבור זמן רב והקהלה נתפזרה בד' פינות העולם עדיין אהבתם קשורה על לבם ותמיד הם דורשים בשלומי.
וכאן מצאתי מקום להזכיר את הני תרי אנשים יקרים מראשי ופארי העדה אשר לדאבון משפחתם ודאבון כל אנשי הקהילה נטרפה להם השעה ונפטרו באמצע הדרך בימי גלותם בזלצבורג ונקברו באה"ק, ה"ה הרבני המופלג בתורה ובחכמה איש חמודות הנגיד מו"ה אלימלך ב"ר נתנאל ראדזינער ז"ל מחסידי פיאסעצנא משיירי עיר ואם בישראל ק"ק לאדז, והרבני החסיד המפורסם המופלג בתורה ירא וחרד לדבר ה' הנגיד מו"ה מתית' טענענבוים ז"ל מראשי חסידי גור בק"ק רוזאן, פולין. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
בעת ההיא הייתי חוזר על הראשונות והתחלתי שוב לעסוק בספרי על הירושלמי, והגם שבנתיים נודע לי שכבר קדמני אחד מחכמי הספרדים בספריו נחמד למראה על ירושלמי ד' כרכים גדולים, אבל עכ"ז ראיתי שמקום הניחו לי להתגדר, ראשית שרוב הספרים ששזפתם עינו הם מחכמי הספרדים, וברוב מספרי
האשכנזים לא שלטה בהם עינו, ושנית והוא העיקר שספריו נדפסו זה מאה שנה ובזמן האחרון הרבו גדולי ישראל להשתמש בתלמוד ירושלמי, וזה בוודאי מפלאות תמים דעות אשר באחרית הימים תורת ארץ ישראל יוצא מקרן זוית שלו ורוב גדולי ישראל והלומדים התחילו לשתות מימיו, ואפשר שעל זה רמז התנא האלקי
רשב"י בזהר פ' וירא דף קי"ז, דבשית מאה שנין לשיתתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתת ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה עכלה"ק.ולפי"ד הזוהר הדברים מקושרים עם ימות המשיח דבסוף ימים יפתחון תרעי דחכמתא, ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל ואין תורה כתורת ארץ ישראל כמ"ש במד"ר בראשית פט"ז עיי"ש.
ובזה יובן הרמז הנפלא מהגאון הצדיק מרא דארעא דישראל מרנא ר' יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל מובא בהקדמה לס' אבות על בנים ע' כ"ג דציון במשפט תפדה בגימטרי' מכוון "תלמוד ירושלמי", ושביה בצדקה בגימ' "תלמודי בבלי", והיינו בעת ששתי העמודים נפוצו חוצה ויצאו מרשות היחיד לרשות הרבים, וכל בית ישראל ירוו וישתו ממים חיים שיצא מירושלים אז יהיה הגאולה, כמאמר חז"ל בגמרא ב"ב ח' עה"פ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויה"ר שיתקיים במהרה בימינו אמן.

והתחלתי ג"כ לעסוק בשאלות החדשות העולות על הפרק ע"י התחדשות הטכניקה וסדרתי אותם ע"פ א"ב וכעת אני מוציא לאור על שאלות השייכים לאות א' ומתחילה הארכתי בכל שאלה ממקורה בתלמוד ובפוסקים הראשונים עד אחרון שבאחרונים כאשר עיניכם תחזנה בהסימנים הראשונים, אבל ראיתי שבדרך זה יאריכו הדברים מאוד, וגם מאז יצאו לאור ספרי גדולי זמננו שכבר עמדו על הרבה מהשאלות האלו והאריכו בבירורם ע"כ אמרתי לנקוט פעם בארוכה ופעם בקצרה, ובכל מקום הזכרתי מקודם ספרי האחרונים שהיו מן הראשונים להעיר על שאלות האלו ודבריהם נאמרו בספריהם והם יקרי המציאות,ובפרט כשדבריהם נאמרו ונשנו בירחונים וקובצי תורה שאינם בנמצא וכן אתנהג גם הלאה בעזה"י ביתר החלקים.

(עמ' י"ג)
וקראתי שם ספרי "כוכבי יצחק" על שמי ושם משפחתי שהיא משפחה מיוחסת ומפורסמת בישראל כאשר תחזו במגיו"ח, וכן ייעצני הגה"ק מהרי"י האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, והחלק על הירושלמי קראתי גם בשם "זכר דוד" לזכר נשמת אאדמו"ר מוה"ר דוד ז"ל, שחוץ מצות כיבוד אב בדין הוא שיטול שכרו כי יש לו חלק בספרי זה שעזרני הרבה להעתיק לי חד"ת מספרים ישנים יקרי המציאות בנוגע להירושלמי והשקיע בזה עבודה רבה, וזמן רב ישב בספרי' בתל אביב לחפש בספרים להיות לי לעזר למרות הקישויים שעשה לו בזה המנהל הידוע משם, וגם טרח לקנות ולשלוח לי ספרים הנצרכים לי לעבודתי והיה ת"ח וחסיד ואיש אמת, והיה בן בית וחביב אצל אדמו"ר הגה"ק צי"ע רבן של ישראל מרן שמחה ישכר דוב מציעשינוב זצ"ל, יהא זכרו ברוך.

גם באו לידי הגהות על הירושלמי מהגאון האדיר שר התורה מבערזאן זצ"ל, שהם תח"י נכדו הרב הגאון מוה"ר שלום מרדכי שוואדראן שליט"א, וגם חיבור כ"י על ירושלמי מהגאון הנודע מרנא ורבנא מוה"ר משה בן חביב זצ"ל בעל הכפות תמרים המונח בספריה בירושלים, ותשואות חן לאחי הרב מנחם שליט"א מירושלים בעבור טרחתו שיגיע כת"י האלו לידי.

ואת אחי אנכי אבקש להזכיר לטוב, ובראשונה אחותי היקרה אשת חיל מרת שרה ריזל שתחי' ואת בעלה גיסי היקר החכם השלם מעוז ומגדול מו"ה יעקב שרייבוים הי"ו עם בניהם ובנותיהם שיחי'. ואת אחי הרב הגדול בתורה ובמדות תרומיות רודף צדקה וחסד החסיד וירא ה' כש"ת מוה"ר מנחם שליט"א עם כל משפחתו.

ואת אחי הרב הגדול בתורה איש האשכולות מוה"ר שמחה ישכר דוב הי"ו עם כל משפחתו היקרה שיחי'. ואת אחי הרבני המופלא חו"ש מו"ה פנחס שמעיה הי"ו עם כל משפחתו היקרה שיחי'. ה' יאריך ימיהם ושנותיהם לטוב ויתענגו על רוב שלום ויראו נחת מיו"ח אמן כיה"ר.


וגם אזכיר לטובה את גיסי היקר הרב המופלג בתו"י רודף צדקה וחסד הנגיד החסיד מוה"ר מנחם מאניש קליין הי"ו ממונטריאל עם כל משפחתו היקרה, ואת גיסי היקר הרב המופלג בתורה וביראה עושה ומעשה איש חמודות החסיד מוה"ר ישראל דוב מענדלאוויטש הי"ו שו"ב מומחה בברוקלין יע"א, עם כל משפחתו היקרה, וה' ימלא כל משאלותם לטובה.

ופותחין בכבוד אכסניא אנשי עיר באלטימאר אשר אני שוכן בתוכם ועומדים לימיני יהי נועם ד' עליהם בשפעת הצלחה ורוב ברכות, וביחוד הרב הגאון המפורסם לשבח ולתהילה כש"ת מוה"ר חיים אליעזר סמסון שליט"א הר"מ דישיבת חפץ חיים, ואת הה"ג הנעלה החכם השלם כש"ת מוה"ר נחום דרעזין הי"ו נשיא הישיבה והח"ג רב פעלים לתורה ולתעודה כש"ת מוה"ר אפרים שפירא הי"ו פרינציפעל של הישיבה אשר ברית אהבה וידידות בינינו שורה, יהי ה' עמם ועוד שנים רבות יעמדו על המשמר להרביץ תורה ברוח ישראל סבא עד ביאת גו"צ בב"א.

ובכן יבורך פרנסי וראשי החברה שומרי משמרת הקודש אשר היא היתה הקהילה הראשונה בעירנו להקים אהלי תורה לייסד הישיבות והת"ת תחת הנהלת הרב הגאון הגדול המפורסם לשבח ולתהילה מוה"ר אברהם נחמן שווארץ זצ"ל האב"ד, ועד היום עומדים על המשמר לחזק את מוסדות התורה ולומדי', ובזמן האחרון נשתתפו ונקשרו בקשר עליון דאורייתא עם ישיבתנו שארית הפליטה ותומכין אותה, ובראשו עומר הרבני המופלג החסיד הנגיד מו"ה טובי' מילער הי"ו, השי"ת ישלח לו רפו"ש מן השמים, ומשנהו אשר נושא את המשרה על שכמו הרב המופלג בתורה ובחסידות החו"ב מוה"ר זאב וואלף סילבערבערג הי"ו, יתן ה' שעוד ימים
(עמוד י"ד)
רבים יעמדו על המשמר במשמרת הקודש וינובו בשיבה טובה בבריות גופא ונהורא מעליא אמן.

וברכה מיוחדת לאנשי קהילתי כולם אהובים בני תורה והולכים בדרכי אבות ומחנכים את בניהם ובנותיהם על ברכי התורה והיראה, ואמרו רבנן בכפילא להמיסדים שהיו עומדים בראש מקדם בתחילת התיסדה, ולמנהלי דהשתא שעוסקים בצרכי ציבור באמונה ושלא ע"מ לק"פ כ"א לפי מהללו יבורך, ואסדר אותם עפ"י א"ב, מו"ה אליעזר גרוסמאן הי"ו (כעת בברוקלין), מו"ה יוסף ביסטריץ הי"ו, מו"ה חנניה יו"ט ליפא פרידמאן הי"ו, מו"ה משה מארגרשטין הי"ו, מו"ה שמשון יהודה שווארץ הי"ו, מו"ה שמשון זעליג עלענבויגען הי"ו. יהי נועם ד' עליהם ושמחת עולם על ראשם, ועץ חיים להמחזיקים בה ויצליחו בכל מעשה ידיהם עם כל משפחתם עם ביאת גו"צ בב"א.

וגם יזכר לטובה לבחל"ח ה"ה הרבני המופלג בתויר"ש רודף צדקה וחסד מו"ה מרדכי ב"ר יוסף באמבערגער ז"ל אשר עמד לימיני בכל עת, נפטר בדמי ימיו י"ד כסלו תשכ"א תנצב"ה.

וכן יבורך מנהלי הישיבה שארית הפליטה אשר מיוחדים במינם לעבוד עבודת הקודש במסירת נפש שלא ע"מ לק"פ, ובראשם הפרעזידענט הרבני המופלג בתו"י רודף צדקה וחסד מו"ה משה מארגרעטין הי"ו, השי"ת בודאי ישלם שכרם משלם להתברך בכל טוב ונחת דקדושה עם כל יו"ח עד ביאת גו"צ בב"א.

ועתה אני קובע ברכה בפני עצמו להאנשים החשובים העומדים לימיני ותומכין בידי בכל עת ועונה ה"ה הרבני המופלג הגביר מו"ה אפרים קאהן הי"ו, והר' המופלג בתורה רודף צדקה וחסד עושה ומעשה ועומק בצרכי צבור באמונה מו"ה שלמה רובאק הי"ו, והרבני המופלג בתו"י רודף צדקה וחסד ועושה חסד הנגיד המפואר מו"ה יחזקאל שרגא גוטהערער הי"ו, ואחרון חביב הרבני המופלג בתו"י רודף צדקה וחסד הנגיד מו"ה יוסף יהודה מארגרעטין הי"ו המיסד דקהלתנו (כעת בברוקלין), השי"ת ישלם שכרם להם ולכל משפחתם בחיים ארוכים ולהצלחה בכל מעשי ידיהם ולראות נחת מכל יוצ"ח אמן כי"ר.

ועתה אפיל תחינתי לפני אבינו שבשמים בעד זוגתי החשובה מרת רבקה תחי' בת הרבני המופלג החסיד וירא ה' הנגיד מו"ה יהושע זיידענפעלד ז"ל הי"ד מק"ק קערעסטיר אשר היא לי לעזר שאוכל להגות בתורה, ומשכרתה תהי' שלימה מאת ה' בחיים ארוכים ברוב נחת ורחבה, ונזכה יחד לגדל בננו הב' המופלג כמר יהושע נ"י שסייע לי בהגהות הספר, והב' המופלג כמר חיים אלעזר נ"י, והבתולה המהוללה מרת חי' צפורה תחי', והב' מנחם מענדל נ"י, והילד משה העשל נ"י לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן כיה"ר.

ועתה אתן תודה ותהילה לאבינו שבשמים שהביאני עד הלום להוציא לאור חלק מחדושי, ואני תפלה גם על העתיד כי יוסף חסדו עמדי להוציא לאור את יתר החלקים אשר תח"י, וה' הרוב ישים בלבי אהבתו ויראתו לעבדו בלבב שלם ויקויים בי מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך וזרע זרעך, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים במהרה דידן אמן כיה"ר.