תקציר המבוא:

אודות המחבר

הרב יוסף בן שלמה מפוזנא כתב את ספרו "יסוד יוסף" בשנת תל"ט (1679). מחבר הביאור "טהרת יו"ט" על ספר "יסוד יוסף", הרב דייטש, עבר בשנות השואה ת"ש–תש"ד (1940-1944) תקופה קשה מאוד באירופה אך אין הוא מפרט עליה דבר, מלבד העובדה שבדרך נס ניצל מן התופת. בזמן המלחמה הוא נדר נדר שאם יינצל יוציא לאור את הספר "יסוד יוסף". הוא מציין שפעולה זו של הודאה לקב"ה באמצעות הפצה מחדש של הספר קיבל מסב סבו, הרב יעקב יהושע פולק, בעל ה"פני יהושע". גם הוא עבר אירוע קשה בעיר לבוב בשנת ה'תס"ג (1702), כאשר אמו, אשתו ובתו מתו בזמן שפרצה שרפה גדולה בעיר, ואילו הוא ניצל. אז נדר שיוציא לאור שוב את ספרו, וכך עשה. ואכן גם המחבר, שהוא מצאצאיו, הוציא שוב את הספר בארה"ב לאחר המלחמה.

המבוא:

(עמ' י"ז)
בעהי"ת

הקדמת המחבר

יטהרו המטהרים ויתקדשו המתקדשים אל דברים נוראים יוצאים מפי נותן התורה ית"ש תורה חתומה, תורת אמת אלפים לבריאה קדומה, קושטא שמיה וקושטא מילוליה סמא דחיי לעוסקים בה בעוז ותעצומה. מילדותי בערה בי אש התשוקה בדחילא ורחימא, עבר עלי רוח טהרה לדרוש רשימא, לבוא אל ספר הקדוש יסוד יוסף פנימה, נכסוף נכספתי להוציא לאור תעלומה, לזכות את הרבים בעניני תיקון אות ברית קודש שהיא מהגופא סיומא. ואם אמנם ידעתי מך ערכי נבער מדעת ואפס מזימה, לא הגעתי לפלגות אבל הנני מלא בושה וכלימה, באתר זקוקין דנורא מאן מעייל בר נפחא לתמן וכש"כ אני הפעוט עפר ואפר רימה, קים לי בגוואי דלא ידענא לכווני אימרא פרשה זו סתומה, רק אלך ואנקוט בשיפולא דגלימא, של מר זקיני (זקן אאמ"ו הי"ד) הגאון הקדוש רבינו בעל פני יהושע זי"ע טוביינא דחכימא, וזל"ק בהקדמתו הקדושה על מסכת ברכות :

"נקיטנא נפשאי בקצירת האומר בראשי שורות שהאומר שכנגדו מוכיח סופו על תחילתו, על התגלגלות הדברים בענין חיבור הלזה, ואחת שהיא הנה קבלתי עלי לחובה ונדרתי בדבר הנדו"ד בעת צרתי ביום חרון אף ה' וכו'. שלו הייתי בביתי ורענן בהיכלי,עם חברים ותלמידים המקשיבים לקולי, ופתע פתאום היתה מעיר לגל הפוכה כמו רגע וכו', ומראה אש הגדולה המתלקחת אשר עלה בארמנותינו ובחלונינו על ידי כמה חביות גדולות ונוראות מלאים פולוויר, שהיה לשריפת אש, עד שנהרסו הבתים וכו', וגם אנכי הייתי מן הנפילים מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וכו'. אמנם בחמלת ה' עלי לא נתנני אלקים להרע עמדי כו'. סוף דבר יצאתי מכלל ודאי סכנות נפשות לידי ספק, אז אמרתי עודנו בתוך הגל אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום כו',לא אמנע עצמי מכתלי בית המדרש כו'. אני טרם אכלה לדבר הדברים אל לבי, שמע ה' בקול עניי ונתן לי מהלכים בין העמודים כמין שביל ממש נעשה לי ויצאתי בשלום בלי פגע וחבל לא היה בי, אז ידעתי נאמנה כי מה' היה הדבר ממש במקום שאין מצילין, ומאז והלאה שמתי הדברים על לבי" וכו', עכלה"ק זי"ע.

כן גם אני נכדו הצעיר אשלם נדרי שקבלתי עלי בשעת השואה האיומה, בשנות ת"ש-תש"ד כשנחרבה אירופה ונעשית לקבר גדול
(עמ' י"ח)
ר"ל ומדם אדומה, שאם יגזור הבורא יתברך שמו ויתהלל לי ולמשפחתי למלט אותנו לחיים ולסלק מאתנו הזעימה, אז אתחיל בס"ד לקשור בעניני טהרת וקדושת היסוד חבל בחבל ונימא בנימא, כי זאת ירושת פליטת עמו בית ישראל והיא נשארת לנו מכל מחמדינו אשר היה לנו מימים ימימה, ועל ידי התאמצותינו להרבות טהרה בישראל יוסיף ה' שנית ידו לגאלינו מהרה גאולה תמימה. ושמע ה' בקולי החלש ומאת ה' היתה לנו תקומה, כי בדרך גם הפלא ופלא נחלצתי מצרה וממהומה. ומאז לא נתתי שינה לעיני ולעפעפי תנומה, עד שמצאתי את שאהבת נפשי להדפיס מחדש ספה"'ק יסוד יוסף מרגניתא דלית לה טימא, ואני לא חדשתי כאן מאומה, רק הבאתי תרומה, אשך הונף ואשר הורם מרבותינו הגאונים והקדושים שליט"א הני מילי מעליותא דנפקי מנהר דינו"ר מלבא-לפומא, מבארות עמוקים חפרוה שרים בעומקא ורומה, לשמח נפש עגומה, רוחא לבסימא, כולם מתאימה, אין בהם מומה, ומעט מזעיר שהוספתי בעניי ובחסדיו המרובים ית"ש פרפראות כל שהוא פתותי לחם דקה צנומה, וברוך ד' אלקי ישראל על כל נשימה ונשימה, אשר הביאני עד הלום לראות חלק התשיעי יוצא בהינומא, ואקוה שהיא משנה שצריכה ולא ח"ו כתולה אר"ש על בלימה. אמור מעתה והי' העקום דופן עקומה, לעמוד המישור ובלי פגימה, וכלוי אחוי קידה לפני שרי צבאות ישראל וקולי ארימה, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל בפיהם שימה, כי בזכות מדת יסוד יוסף הצדיק נוטר הברית נזכה להגאל ולשמוע קול מבשר קל"א נאה ונעימה, יחודש ההיכל וירושלים החרימה.

נגמר בס"ד ביום א' לסדר והנה פרח מטה אהר"ן, שנת "מקוה ישראל הוי"ה" לפ"ק, פה קליוולאנד יצ"ו.

המחבר