תקציר המבוא:

אודות המחבר

כותב המבוא הנו תלמיד מובהק של מחבר הספר.
במבוא הוא מציין שמפאת צניעותו של המחבר הוא לא העלה את חידושיו על הכתב ולכן הוא, כותב המבוא, החליט לעשות זאת. בסוף המבוא הכותב מזכיר את בני משפחתו וקרוביו שנהרגו בשואה בפולין, ומבקש מחילה שאם תימצא טעות בכתביו הרי זה מפני שמחשבותיו הן עם בני משפחתו שנמצאים מאחורי מסך הברזל, ובזמן כתיבת הדברים אין לו קשר אִתם.

המבוא:

שיל"ת

בין ענקי הרוח אשר בדור העבר באירופא, הופיע בזהר אורו, וייף בגדלו, והתרומם בגאונותו הנפלאה, הגאון מרא דתלמודא, מחבר זה הספר. ולולא ספריו הרבים בכמות ובאיכות נפלאה, לא היה איש יודע ממנו, כי דרכו היה תמיד להיות נחבא אל הכלים, ולא היה איש מכיר אותו, רק לפי ספריו אשר הוציא לאור הכירו בו ברוב בקיאותו הנפלאה, וחריפותו העצומה, וכאשר יצא מוניטין שלו בספריו, קראוהו לכהן פאר בחצר ראב"ד דק"ק קראקא המפוארה.

פיו היה תמיד ממלל רברבן, בקיאותו העצומה היתה להפליא, היה סוקר בסקירה אחת כל הש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתות. ולו היה איש לפניו אשר ירשום את כל אשר העלה במו פיו, כי אז נגלו לפנינו תעלומות חכמתו בספרים אין מספר, אנכי זכיתי כמה פעמים לשבת ולשמוע רובי תורתו, ואסלדה בחילה בהעלותי על זכרוני, איך יצאו מפיו כמו מים חיים, העלה פנינים יקרים מים התלמוד.

אמנם כן, יש לי הרבה חידושים עלי סוגיות הש"ס, אשר הגו עשתנותי, בעזהשי"ת, וגם משא ומתן של הלכה אשר היה לי עם גדולי הדור, וגם הרבה תשובות אשר השבתי לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה. עכ"ז לגודל חבת הקודש, ולגודל הערצתי לכבודו של הגאון המחבר זצ"ל נתתי לספרו משפט הקדימה, והנה כי היה ברצוני לספח גם את חידושי לתורתו ולספרו, ואולם נתישבתי כי אין זה מן הנימוס לספח את דברי לדברי ענק הרוח כמוהו, ואני תפלה, יזכני השי"ת להוציא לאור את פרי עשתנותי חידושי אשר חדשתי בש"ס, רמב"ם ופוסקים וגם תשובותי אשר השבתי לשואלים ממני, וגם אשר נשאתי ונתתי עם גאוני וגדולי עולם בספר מיוחד, רבת הכמות ואיכות.

והנה ידי"נ הגאון המובהק וכו' מו"ר אליעזר זילבער שליט"א האבד"ק סינסינטי והגלילות שלח אלי איזה עלים הערות לספרו של הגהמ"ח זצ"ל. ונפשי יודעת מאד, כי עולם הלומדים ישתוקקו לתורתו, ויתענגו וישתעשעו בדבריו, לזאת נתתי לדבריו מקום במפתחות בשמו. ונתתי להם משפט הקדימה להערותי, והגם כי יש לי הרבה להעיר בענינים אשר עליהם דן הגהמ"ח בספרו זה, עכ"ז באשר חזקו עלי תנאי נכדו ה"ה האלוף המרומם מר דוד מארגנשטרן נ"י שהערותי יחד עם המפתחות לא יכילו יותר מחצי ספרו של הגהמ"ח זצ"ל, ולזאת יהיו דברי עתה מעטים.

הספר הזה שונה לגמרי מכל ספרי הגהמ"ח זצ"ל אשר הוציא עד כה, יען כי בכל ספריו באו דבריו ברור בארוכה, והביא כל מקור אשר עליהם השעין יסודותיו, וכמעט לא היה צורך לעיין בשום גמרא או ספר אשר הביא, יען כי הביא כל הצריך לענינו, אשר לא כן בספרו זה, בא בקצרה וסמך א"ע על המעיין, פעמים רבות לא הראה מקורו רק עלי היה לברר דבריו במפתח אשר טיפחתי ורביתי, גם כמעט בכל המקומות לא ציין מקומו בש"ס, ועלי היה להציג מקומו. ומי יוכל לשער גודל יגיעותי בהעתיקי מכתב יד ישן ועתיק עם הרבה מחיקות כאשר הגהמ"ח העיד ע"ז בהקדמתו בכתב ידו, אשר הנני נותן פה לפניכם.
וזאת למודעי, שהקוים ונקודות שבסוף כל משפט ומאמר, לא מהגהמ"ח מוצאם, רק אנכי הוספתים בכדי להקל על הקורא, ולזאת אם ימצא איזה שגיאה יתלה הטעות בי, או על הבחור הזעציר, ואין לחגהמ"ח זצ"ל שום חלק בהם.

כפי הנראה כתב חגהמ"ח ספרו זה טרם כתב ספרו ציונים לתורה, כי ספריו לקח טוב, ואתוון דאוריתא נזכרו פה בספרו זה, וספרו ציונים לתורה לא הוזכר. וגם ישנם איזה ענינים שכבר עמד עליהם על המחקר בספרו ציונים לתורה ולא הזכיר כאן שכבר דן על ענין זה.

הגהמ"ח זצ"ל לא קרא בשם ספרו זה, רק אנכי – כמובן – בהסכמת נכדו הנ"ל קראתיו בשם "חוסן יוסף", יען כי רוב הדברים הם על סדר נשים, שנקרא בדברי חז"ל (שבת ל"א ע"א) חוסן ועל שם מחולל דברי תורה האלו.

ועל הטוב יזכר שם אבותי ה"ה אדוני אבי מו"ר מו"ה זאב וואלף זצ"ל בן מו"ה יוסף מרדכי יהי זכרו ברוך, כל ימיו היה עוסק במסחר, ועכ"ז לא מש מאהלה של תורה, ותמיד קבע עתים ביום ובלילה לתורה ולתעודה, כאשר נסע לפעמים למרחקים על הקרון עסק תמיד בגמרא ורמב"ם אשר תפסו מקום חשוב בחבילתו, ואמי הצנועה הצדיקת מרת חיה רחמה בת מו"ה יואל זצ"ל. זכות הגאון המחבר זצ"ל יגן עליהם, אמן.

אתה ה' אתה ידעת את מר לבי עת העתיקי את הדברים האלו מכתב ידו של הגאון המחבר זצ"ל, בהעלותי על מחשבתי רוע ומר גורלם של יהודי ארץ מולדתי גליציה, פולין הגר ליטא ושאר ארצות אשר עברו בהם הזדים הארורים ימח שמם וזכרם מארץ החיים, וביניהם כל משפחתי מאבי ומאמי, ובפרט אחיותי ובעליהן אשר המה תלמידי חכמים מובהקים, ובניהן וגם עכשו בעת אשר ממשלת הסובטים פרשה כנפיה עליהם עוד לא שמעתי מהם מאומה, ולזאת אחלי מאת הקוראים בספר הנוכחי אם ימצאו איזה שגיאה בדברי, יתלו מסבת שראשי אין עמי, ממצוק ורוע הזמן הבוגד כעת בכל עם ישראל, ואמרתי ארשום את שמותם לזכרון עולם. גיסי אלימלך נוסבוים וזוגתו אחותי שרה וגם בתם פנינה יחד עם בעלה מו"ה אהרן נוסבוים, עם בתם הילדה נשארו בגרודק הסמוך ללבוב, ואם מקום מגורם הוא בדזיקוב, ואולם גורשו מעיר מגורם ובאו לחסות בצל כנפיו של ש"ב היקר מר אביש שוועביל נ"י, ישמרם ה' ויצילם ומכל צער ונזק יחלצם אמן.

בנותיהם חנה עם בעלה מר מנדיל גולדקורן נשארו בקראקא. מקום מגוריהם, יחד עם אחיותיה - בנות גיסי ואחותי הנ"ל - שפרינצא פעסיל ורבקה בתולות מושלמות ועדינות הי"ו אמן.

גיסי מרדכי ליעבער וזוגתו פיגא יחד עם בניהם ובנותיהן נשארו בסטרי, השי"ת ברחמיו העצומים ישמרם ויצילם מכל רע.

גיסי אברהם הורנשטיין וזוגתו היא אחותי שפירנצא פעסיל ובנותיהם נשארו בליסקא אצל סאנוק מקום מגורם, ינצרם ה' וישמרם.

יעזרנו השי"ת על דבר כבוד שמו וישלח לנו את אליהו הנביא ויבשר לנו בשורות טובות ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ, אמן.

הטיבה ה' לטובים הלא המה ש"ב האלופים הנכבדים מו"ה יוסף מרדכי פינק נ"י מסקערטין, פא. ואחיו מו"ה אליהו פינק נ"י מטעילאר, פא. אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם, לעולם לא אשכח חסדם אשר הגדילו עשו עמדי עת בואי לארצות הברית.

ובצאתי אפרוש כפי אל ה' יזכני השי"ת ללמוד ולהגות בתורתו הקדושה מתוך הרחבת הדעת ומתוך עושר ואושר הנפש ויקוים בי מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, אמן.

יואל בלאאמו"ה זאב זצ"ל פינק

תהלה ושבח להשי"ת על חסדו הרב שהציל אותי מכף העריצים והחיני לראות בהפצת הספר הנוכחי של אבי זקני שר התורה הגאון הקדוש רשככה"ג כקש"ת מוהר"ר יוסף ענגיל זצוקללה"ה.
אך לבי מצטער ונפשי מתאבלת על הגורל שנפל בחלקם של אחב"י אשר נשארו בארצות אירופא תחת שלטון הזדים, וביניהם גם אבותי היקרים ואחותי היקרה חיה יוכבד שתחי' עלמה תמה ושלמה במעלות ומדות טובות. ה' יחוס עליהם ועל שארית נחלתו וישמע צעקת דם הקדושים הנשפך כמים ויושיעם ויגאלם ממצרם לאורה ולרווחה וינחם את עמו בבנין ציון וירושלים בב"א.
שאון וסערת הזמן אשר בו אנו חיים משתקפים במדה ברוכה בתולדות הצלת כתב יד של הספר הנוכחי. יום אחד לפני פרוץ המלחמה העולמית השניה מתוך איזה הרגשה פנימית של מאורעות הדמים העתידים לבא, נסעתי מעיר מגורי קראקא בפולין. לא לקחתי אתי מאומה, מלבד כתבי היד של אבי זקני הגה"ק זצ"ל. הצלת הכתבים האלה לא נחשבה בעיני לטורח אלא לזכות גדולה, כי הלא מנעורי היו הם הכי יקרים וקרובים ללבי. תרמילי היה רב הכמות וכבד המשקל, כי הכיל בתוכו יותר ממאה חבורים על כל מקצועות התורה והחכמה, בנגלה ונסתר, כולם בכתב יד קדשו, מסודרים ונכונים לדפוס. חייו ונשמתו היו צפונים בכתבים האלו. זכיתי אני להיות עד ראיה ולראות איך שהפך לילות לימים בעבודתו הקדושה של יצירת הכתבים האלה שאליה היה נאמן במסירות נפש גמורה. צרכי החיים היום יומיים ואף יסורי הגוף היו להבל בעיניו ונפשו השתוקקה אך להפצת תורת אל חי ולברור ולהאיר שבילי התורה לדורות הבאים, לא בית ולא נחלה אלא תורת אמת היתה חלקו ולה מסר את נפשו באהבה כמאמרם ז"ל על הפסוק "יראי ה' ברכו את את ה'" לא נזכר בית ונחלה, כי חלק ה' היא נחלתם.
התחנה הראשונה בדרכי היתה לובלין אבל גלי הזעם עברו על נפשי חיש והייתי מוכרח לעזוב גם את העיר הזאת ולשים פעמי בלי מטרה למזרח לקראת גבול רוסיה. בשברון לב הייתי אז אנוס להפרד מהכתבים הקדושים האלה והשארתים בפייסלאוויצא, בוולאדאווא ובלבוב אצל ידידי הנאמנים שהבטיחו לשמור עליהם כעל בבת עינם, יתן ה' שיהיה בכחם למלא את הבטחתם. והנה טרם שנפרדתי מכתבי-היד הוצאתי מצרור הכתבים ספר אחד בכונה מעט הכמות שהיה קל לקחת בדרך לא ידועה לשמירה בטלטולי הרבים שהיו לפני. אחר נסיונות קשים, בהזנתי נע ונד בארצות תבל השונות עברתי ארץ ליטא, רוסיא, סיביריה, יאפאן, מי האוקינוס הגדול וארץ מקסיקא, הצלחתי לבא לארץ החרות והחופש ארצות הברית אשר בהן מצאתי מנוח לכף רגלי ולא הצלתי מאומה מרכושי רק הכתב יד הזה אשר אני נותן לפניכם היום בספר הנוכחי. לא חכמה ולא תבונה אלא זכות אבותי הקדושים עמדו לימיני להציל אותי ואת ב"ב ובני יוסף שיחי'.
רצוני להביע תודה לחברי הנאמן איש מעשים ומדות ורוח נשגבה מר ראובן שאפירא נ"י מלונדון נכד הרה"ג ר' ארי' ליב שאפירא זצ"ל רב דק"ק קעניגסבערג ואמסטרדם אשר עוד לפני המלחמה עזר
לאחי הרה"ג ר' משה ברוך שליטא לצאת ביחד עם משפחתו מכף הרוצחים הנאצים ימ"ש מוינה לארץ אנגליה והשתדל בכל כחו להיות גם לי לעזר בנדודי מארצות המהפכה לבטח. זכרה לו אלקי לטובה ויברך אותו בכל דרכיו ומעשי ידיו.
קטנתי מלהוציא משפט חרוץ על אישיותו הגאונית והמזהירה של זקני הגה"ק בעהמ"ח זצ"ל, על עזבונו הרוחני המצוין אשר הניח אחריו ברכה לדור דור ועל השפעתו הגדולה בעולם התורה והיהדות הנאמנה, אכן תופסי התורה ומעריצי דרך למודו היחידי במינו, ישמחו לקראת הופעת הספר הזה וידעו להעריך את השי הרוחני הזה שיעשיר עושר רב את ספרות התורה. ידידי הרב הגאון וכו' ר' יואל פינק שליט"א בקש ממני לשום הספר הזה על ידו להדפיסו. נעתרתי לבקשתו בלי שום טובת הנאה וגם נתתי לו זכות ההדפסה לצמיתות, אמונת עבודתו הקדושה וזכות המחבר זצ"ל יגינו עליו ועל כל אשר לו.
יתן השי"ת ששוב נשמע במהרה קול המבשר "יוסף יוסף; הגיע העת שהקב"ה גואל את ישראל" כי גדול השבר ועת להגנה, ואם יזכני השי"ת לראות במפלת צורר היהודים המשועמם ימש"ו ולהגיע לתשועת עמנו אראה לחוב קדוש לעצמי לחזור לאותם המקומות ולהתאמץ בכל מאמצי כחי להשיג את יתר הכתבים ולמסרם לדפוס. מובטחני כי אם יהיה ה' עמדי ואוציא את מחשבתי זו לפועל אזי משנתו הגאונית של אבי זקני הקדוש זצ"ל תאיר את עיני שומרי התורה ולומדיה ותסלל מסלות חדשות בדרישת התורה בנגלה ובנסתר.
דוד מארגנשטערן
נכד הגה"ק בעל המחבר זצוקללה"ה
ונכד חגה"ק אדמו"ר מקוצק זצוקללה"ה

אלו החבורים אשר השארתי באירופה עוד בכתובים:

36 כרכים אנציקלופדיה תלמודית מסודרים על סדר אלפא ביתא כמו בית האוצר ב' חלקים שהופיעו כבר.
11 כרכים חידושים ופלפולים מימי חרפו על סוגיות הש"ס. ופירוש ודרש על תנ"ך.
9 כרכים על הלכות שבת ועירובין, ועל ל"ט מלאכות.
3 כרכים הגהות הש"ס על סדר קדשים וטהרות כמו שהופיעו על זמנ"ן עד כה.
2 כרכים חידושים על ש"ע יו"ד.
5 כרכים שו"ת אשר השיב לשואליו בהלכה, כמו ספרי בן פורת אשר כבר יצאו לאור.
8 כרכים דרשות אשר דרש כמו ספרי אוצרות יוסף אשר כבר יצאו לאור ב' כרכים.
30 כרכים בחכמת הקבלה, דרוש ורמז בתנ"ך וש"ס בבלי וירושלמי עפ"י יסודי הקבלה. והגהות על כל הש"ס בבלי וירושלמי.

מודעת זאת כי כל שם עכו"ם ב"נ וכדומה הנמצא בספרים הכונה בזה על העמים הקדומים אשר
לצבא השמים היו עובדים ואת ה' לא ידעו, לא כן העמים אשר אנו יושבים בצלם, עובדים לבורא אחד,
ונותנים כבוד לתורתו, חלילה לנו לדבר עליהם שום גנאי.