תקציר המבוא:

אודות המחבר

מחבר הספר, הרב שלום קרויז, הוציא לאור את ספרו בשנת תשכ"ד, בארה"ב.
במבוא לספר הוא מגולל בקצרה את הנסים הגדולים שקרו לו בשנים תש"ד–תש"ה, תחילה בהונגריה ואחר כך במחנה ברגן בלזן, עד שניצל והגיע לשוויץ.
בתחילה הוא מתאר את הנס שקרה לו בכך שלא נשלח לאושוויץ אלא הגיע לבודפשט בגלל טעות של שוטר ס.ס. בזמן היותו בברגן בלזן הוא היה במחיצת האדמו"ר מסאטמר, הרב יונתן שטייף ורבנים נוספים. הוא מתאר בקצרה את העידוד והכוח שהוא ורבים אחרים שאבו מהשהייה במחיצת האדמו"ר במקום נורא כמו מחנה ברגן בלזן. מן התיאור עולה גם שהם עסקו בעניינים הלכתיים בזמן השהות במחנה.
בסופו של דבר הוא ובני משפחתו ניצלו והם הגיעו לארה"ב.

המבוא:

ה ק ד מ ה

שלום רב לאוהבי התורה, אליכם אישים זכי הרעיון אקרא, לבי יהגה אימה, לבא אל הקודש פנימה, ליטול חלק בין מחברי ספרים, גאונים וגדולים ארזי הלבנון עוקרי הרים, כי יאמרו כוונתי עבור שם להקים, לאמור גדול הוא בענקים, ובאמת יודע אני בעצמי, מכאובי ודאבון לבי, מיעוט ערכי מיעוט שבערכין. אמנם תמכתי יתדותי, בזכות הורי ואבותי, גאוני וצדיקי עולם, העומדים בימינם ובשמאלם, לתמוך ולחזק ידי בניהם ונכדיהם שיקויים בהם לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך ולזרעם אחריהם. ובכן אבוא אל שער הספר אף שלא כדת, ואברך את ה' אשר הנחני בדרך אמת, לדבק בתורת אמת, ושם חלקי בין יושבי אהלים, ולא ח"ו בין יושבי קרנות, והגדיל חסדו עמדי לחדש חידושים בשמעתתא והלכה, וכן על פרשיות התורה, בדרך דרוש ואגדה על פי דרך הסלולה, שדרכו לנו רבותינו הקודמים, ובנויות על יסודות והקדמות מספרי הקדושים, ויעזור השי"ת גם הלאה, שאזכה לישב באהלה של תורה, בהרחבת הדעת דקדושה במדה גדושה, כי זה כל חשקי ומגמתי, שאלתי ובקשתי. וברוך שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה, לראות יוצא לאור עולם כהיום הזה, חלק מפרי עמלי, שעמלתי וטפחתי וריביתי, בעזר צור ישועתי, ואמלא פי תהלתי, ואתן שבח לא-ל בורא עולם, אשר לו האמת והשלום.

לבי יחיל בקרבי, בהעלותי על זכרוני, החורבן הנורא אשר חזו עינינו, אהה כי נפלו עטרת ראשינו, גאוני וצדיקי דורינו, מנהיגי הקהלות, ותופסי הישיבות, אשר עמקו בתורת ה' תמים, בלילות וימים, וכתבו חידושים בפלאים, על כל חלקי התורה ראשונים ואחרונים, ובעוה"ר אבד זכרם וחכמתם, גם חידושי תורתם, ורק מעט מזעיר מיעוט הכמות, אשר זכו להפיץ בחייהם תורתם תורת אמת, מאלה נשאר לנו מגדלותם, ובשבילם גם הם חיים וקיימים, כמ"ש חז"ל עה"פ אגורה באהלך עולמים, ובירוש' שקלים אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונם. מכל זה למדתי ואמרתי אל לבי, חזק ואמץ גם אנכי, אף כי לב יודע מרת נפשי, שפל ונבזה אני בעצמי, מה בצע בכל עמלי, כל ימי הבלי ועודי, והזמן אינו נאמן, גוזר ואינו מקיים, כצל עובר וכציץ נובל, לכן מהרתי בשחריתי, כי מה אייחל לכשלון כח לעת זקנתי, צבא לאנוש כמה יחיה, ובימי עלומיו אל ידמה כי לעולם יהיה, כחיצים ביד הגבור כן ימי הנעורים, ועת האסף בעת רצות הכוסף, נטרתי בדעתי לקיים עצת הפרמ"ג באגרת הראשונה בשם ספר אבק סופרים אשרי האיש מי שמדפיס ספריו בחייו ע"ש. וגם מ"ש הרחיד"א ז"ל בערך נשאל דוד וז"ל גדולי ישראל קצתם היו זהירים שלא להדפיס ספרי חידושיהם בחייהם. ובאמת אמרו מן הזהירות שלא תרבה להזהר כי זה גרם שנאבדו הכתבים חבל על דאבדין עכ"ל. והרי כבר כתב בספר חסידים סי' תק"ל שחוב גמור לכתוב חידושים ולפרסמם כדי שיפוצו מעינותיך חוצה ואם אינו עושה כן כאלו גוזל להקב"ה שגלהו עיי"ש. וכמו שפי' הספה"ק ותן חלקנו בתורתיך שכאו"א יש לו חלקו לחדש בתוה"ק. ולכן אשפוך שיחי לפני יוצרי עושי וקוני שיקובל בעולם ספרי הקטן בדברי שלום.

ועתה ישראל, ראה אנכי נותן לפניכם היום, החלק הראשון שאלות ותשובות, אשר נשאל נשאלתי לחוו"ד העני' והפעוטה, והשבתי להם כיד ה' הטובה עלי, בבירור גדול כל ענין וענין ממקורם הערה מן הראשונים עד האחרונים ובתוך התשובות המצא תמצא הרבה ענינים שונים בפלפול והלכה. אולם רק להלכה ולא שיסמכו עלי למעשה, כי דבר זה הנחתי לגדולי הדור ועל פיהם נצא ונבוא להלכה ולמעשה. ודרך זה ראיתי ולמדתי במשך שבועות אחדות שזכיתי לשאוב מהנהר הגדול ממעיני החכמה של כ"ק חותני הגאון מעדעלין זצ"ל, עת היותינו בצל קורתו מידי שנה בשנה לחוג ביחד חג הפסח ונשתהינו שם עד ג' אייר יומא דהילולא של כ"ק זקנינו הצה"ק ר' ישעי'לי קערעסטירער זי"ע, כנראה מספרו הגדול שו"ת בית ישראל שנתקבל באהבה בכל תפוצות ישראל. אבל בעוה"ר לא ארכו לנו הימים כי עוד בשנה תש"ב ביום י"ב שבט נשבה ארון הקודש ונתקיים בו כי מפני הרעה נאסף הצדיק זה חותני הגאון הצדיק ז"ל זיע"א. - וחלק שני חידושים בדרך אגדה דרוש וחידוד על סדר פרשיות התורה ועל המועדים והרי הם חלק קטן ממה שיש עוד אתי בכתובים חידושים על סוגיות הש"ס והגהות על כמה מסכתות וגם חיבור על פרקי אבות וכמה מהדורות על כל התורה וכו'. אבל זה המעט לקטתי מבין הכתבים זעיר שם זעיר שם כדי שיהא שוה לכל נפש לרבנים שתורתם אומנתם וגם לבעלי בתים הטרודים על המחיה ועל הכלכלה שיוכלו ללמוד בו בלי עיון רב. ורובם ככולם ממה שדרשתי ואמרתי בתוככי קהלתי קהל עדת ישראל משך זמן שבעה ועשרים שנה מאת שזכיתי בזכות אבותה"ק זי"ע למלא מקום אבי מו"ר הרב הגאון הצדיק המפורסם זצ"ל בק"ק אודווארי והגליל, בשנת תרצ"ז כ"ה לחודש חשון. ובזמן ההוא כבר הייתי מוסמך להוראה מגאוני וצדיקי אונגארן ה"ה אדמו"ר הגאון האמיתי אב"ד ה'-מאד בעהמח"ס קצה המטה וש"ס זי"ע, הגאון הצדיק ר' מנחם בראדי אב"ד קאלוב זי"ע, הגאון מאויוואראש בעמ"ח תורת יפה זצ"ל, הגאון הישיש מטשענגער הי"ד ומהראב"ד הגאון הישיש ר' זאב רוזנבערג זצ"ל מדעברעצין אשר שימשתי אצלו בהוראה משך כמה שבועות.
ומני אז ועד עתה תלי"ת לא משתי מאהלה של תורה לשרת בקודש קהל עדת ישראל הן בעניני הוראה והן בשאר ענינים. גם אחר הגירושין כשנדדתי גולה אחר גולה ממחנה בערגען בעלזען למדינת שווייץ בהמחנות ק"א, שאמב"י, קלארענ"ס, עמדתי על המשמר בכל עניני כשרות והוראה ב"ה ואמרתי ודרשתי לפניהם בפרט במחנה האחרונה מידי שבת בשבתו לחזק ברכים כושלות להחזירן למקור מחצבתן מקור מים חיים של התוה"ק, עד היום הזה כאן בברוקלין בתוככי בית מדרשי בית ישעי' הי"ו, ומכל אלה לקטתי ובררתי ובניתי את ספרי דברי שלום.

מה מאוד דוה לבי וזלגו עיני דמעות, מאין הפוגות בעברי פרשתא דא ולא אוכל להתאפק מלשפוך מר שיחי על האי שופרא דשופרא כ"ק אדוני אבי מורי ורבי עטרת ראשינו האי חסיד האי ענו אשר עזב אותנו במבחר שנותיו, הגאון הצדיק ר' שמואל דוד זללה"ה (בהגה"צ מו"ה שלום ז"ל אבדק"ק לעגעגיעמיהאלי, חתן הגה"ק מו"ה יהושע ברוך רייניץ ז"ל אבד"ק טשעטשאוויץ בעל המכתבים, בהגה"ק ר' נתן פייטל אבד"ק ה'-מאַד זצ"ל וחתן הגה"ק מופת הדור מו"ה אשר אנשיל הלוי יונגרייז אבד"ק טשענגער זי"ע בעמ"ס מנוחת אשר ולמעלה בקודש), אשר עוד בימי בחרותו שבחוהו רבנן לדשמוא"ל כי הוא בקי בכל הש"מ ולמד על הדף, ועוד נוסף עולה על זכרוני קול תפלתו כשאגת ארי הבוקעת שחקים ויורדת לחדרי בטן, בפרט בימים הנוראים, ופתאום שקעה השמש בצהרים ונתקיים בו מאמר הרמב"ם ז"ל אשרי מי שחתמו ימיו במהרה, הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות, יתומים נשארנו ואין אב, וגם מבני ישיבתו הוסרה העטרה, כבוד גדול עשו לו בעת ההלווי' ובאו מכל הסביבות רבנים וב"ב כל מקום אשר הגיע השמועה הנוראה, ובין הבאים הצדיק הקדוש רבן של ישראל מרן אדמו"ר ר' שלום אליעזר הלברשטאם הי"ד זצ"ל (בן רבינו הקדוש מצאנז זי"ע), אף שהי' ימות החורף וקור גדול לא חשך א"ע אותו זקן וצדיק לבוא לחלק כבוד האחרון לכ"ק אאמו"ר זצ"ל כי הי' חביב אצלו ואצל כל צדיקי דורו. ובאותו מעמד זכיתי גם כי הצדיק הזה השתתף בעת הבחרי לרב אב"ד ולקבל במנו ברכה ראשונה זי"ע. ועתה כי לקינו בכפליים כי גם לא הניח אחריו בכתב יד מחידושיו היקרים, כי לא העלה בכתב חידושיו רק הטמין ברמ"ז, ובמה אנחם! לזאת התאמצתי להביא בתוך ספרי הקדמות וחידושים שונים אשר שמעתי מפיו הק' וגם איזה תשובות שמצאתי ממנו כדי שלא ישכח מפי זרעו וזרע זרעו ע"ע. נם הצגתי איזה חידו"ת מכבוד אחי הצעיר הרה"ג החוב"ט החסיד מו"ה יהושע ברוך הי"ד ז"ל הרב הצעיר בסענזשארץ, שיהא לזכרון עולם ולע"נ בג"ע. ויליצו טוב בעדינו וינוחו בשלום על משכבם עד כי יבא מבשר שלום.

וידוע הא דאיתא ברוקח דכל אדם צריך לרשום שמו בספרו בביאור או בראשי תיבות, לכן קראתי שם ספרי בשם דברי שלום כי שמי בקרבו, וגם נרמז בו שם זוגתי מרת הענטשא מרים, אבי שמואל דוד, אמי בריינדל, חותני ישראל אברהם אלטיר, חמותי רחל לאנדא.

ועתה במה אכף ואקדם לנורא עלולה ולו דומיה תהלה, אשר ברוב חסדו הגדול הציל שארית הפליטה, ובכללם אותי ואת נפשות ביתי, מבין שיני אריות חיתו טרף הגרמנים וההונגארים הרוצחים ימ"ש, בשנות השואה ת"ש-תש"ה, אשר בדרך נס נפלא הצילנו, ואמרתי להעלות על הלוחות למען יהיו למשמרת לדורות, אחת מני אלף אלפי אלפים הנסים שעשה עמנו השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו בזכות אבוה"ק. וכדמצינו שציותה התוה"ק במן והנח אותו למשמרת לדורותיכם, והביא שם רש"י ז"ל מ"ש ירמי' ראו דבר ה' כי הרבה שלוחין למקום להכין מזון ליראיו. כן ראוי להודיע לדורות הבאים מקצת מהנסים שעברו על ראשינו, למען ידעו דור אחרון כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל ועוזר ומושיע לכל החוסים בו ואשרי אדם עוז לו בך.

הנה בשנת תש"ד אחרי יו"ט שבועות הובילו אותנו ואת כל סביבותינו בלעג וקלס ואכזריות לגעטו מיוחד בקצה עיר גרויסווארדיין. אחרי שהיינו שמה כשלש שבועות פתאום ביום שבת קידש בא אלי ראש "עס-עס" ושאלני אם אני רב, יען שהייתי לבוש באיצטלא דרבנן. השבתי הן. ושאלני האם ישנם עוד רבנים בגעטא. אמרתי שיש עוד הרב בלום מב.-אויפאלו, הרב פוקס מביהארקערעסטעש, הרב הדיין ר' מרדכי מב.-אויפאלו. ומיד נתן צו שיתנו אותנו ואח משפחותינו לחדר מיוחד. אנחנו לא ידענו פשר הדבר, אולם כאור הבוקר ראיתי מבעד החלון שבאו מלאכי חבלה למאות שוטרי אונגארן הרשעים ימ"ש וחרב פיפיות בידם, והנה אימה חשכה גדולה נפלה עלינה ובפרט בראותינו שאנשים נשים וטף נערים וזקנים וחולים יחד יוצאים מבוהלים ודחופים זע"ז והשטן עומד מימינם ומשמאלם לדוחקם, ולא יכלו להתמהמה, נמס לבינו בקרבינו. לדאבונינו כולם הובלו באופן אכזרי אל מסילת הברזל ומשם לאושוויץ. מעט מזעיר מהם נשארו בחיים והשאר נהרגו עקה"ש הי"ד. ולעת ערב הוליכו אותנו בלוית משמר חזק לבודאפעסט ובשעת נסיעתינו נתוודע לנו פשר הדברים, איך הלביש הקב"ה הנס בדרך הטבע. כי ד"ר קאסטנער וחבריו שלחו פקודה מבודאפעסט אל ה"עס-עס" להציל מספר אנשים על פי רשימה מפורטת, שביניהם היו ראשי הציונים וראשי קהלת הנעא-לאגען ודומיהם. והחונן לאדם דעת ולב שרים בידו נתן בלב השוטר להבחין בין איש לאיש ושפט מעצמו בדעתו ושאל את האנשים הפראפעסארין והדאקטוירים אשר נקבו בשמות ברשימה, האם יש להם סמיכה לרבנות, והללו השיבו בפה מלא לא! ואז אמר ראש ה"עס-עס" א"כ בטח טעות יש כאן ועיקר הכוונה להעלות לבודאפעסט רבנים, ולקח אותי ושאר הרבנים הנ"ל, וככה באנו לידי הצלה. כאשר הגענו לבודאפעסט ומנהלי הציונים ראו כי תחת הנבחרים שלהם באו איזה רבנים יראים, אז נהפכו פניהם כשולי קדירה ואמרו מה זאת? אבל אין להשיב. והכל בידי שמים. משם לקחו אותנו לבערגען בעלזען ביחד עם אמי הרבנית הצ' תחי' ומאת ה' היתה זאת לתת לנו שארית בארץ.

מידי דברי בו זכור אזכור את יום השבת במאדיאר-אויוואר שהרכבת נתעכבה שמה ב' ימים ושם נודעתי כי אתנו נוסע גם כ"ק אדמו"ר הגה"ק מסאטמאר שליט"א. טה שאוד חדא נפשאי, אולם בבחי' ויחד, שנעשה בשרי חדודין חדודין, מצד א' הי' צר לי לראות את עטרת תפארת ישראל צדיק יסוד עולם שליט"א בגולה אחר גולה באופן מר כזה, ומצד השני שמחתי ונתחזקתי על שיש אתנו קדוש עליון אשר בצלו נחיה בגוים, ועי"ז הי' לבי בטוח כי לא יטוש ה' את עמו ונזכה להנצל בזכותו של אותו צדיק. ותיכף ומיד חפשתי בחיפוש בין שלשים או ארבעים רכבות עד שמצאתי את שאהבה נפשי.

גם לא אוכל לעצור במילין מלהודיע שכאשר באנו לבערגען בעלזען כל אחד מיהר לחטוף לו מקום שינה. אך כאשר כבו הנרות ראיתי איש אחד מסתובב והולך ותידד שנתו מעיניו. וחקרתי פשר הדבר ונתוודע לי שהגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל אין לו מטה לישן. קמתי תיכף ממטתי ואמרתי לו הנה מטתי לפניך ואף כי צר המקום אולם אמרי אינשי שני אוהבים יכולים לישן אפילו על חדודי דסכינא. ככה זכיתי לישן עמו במטה אחת להבחל"ח ואח"כ בצאתנו לחרות אמר לי שהוא עוד חייב לי שכר לינת לילה אחת... כן זכיתי להיות שמה בחדר א' ובקרבת רבינו הקדוש מסאטמאר שליש"א והי' המר לי למתוק כי שאבתי תענוג רוחני מעבודתו בקודש, וראיתי כי בלילות הארוכים אחר אשר כבו הנרות עמד אצל החלון משוקע ברעיונותיו הטהורים וכן בשאר העבודות מן הבקר עד הערב, וביחוד תפלותיו הנוראים בימים הקדושים ודרשתו הנוראה קודם כל נדרי לפני כל הקהל הקודש דשם, ומה גם הריקודים בהקפות בשמחת תורה ולא היה לפניו עצב כי אם שמחה דקדושה וקבל הכל באהבה ובשמחה. (כי בכל משך חיותינו שמה במחנה נמנע עצמו מלומר דברי תורה או להתפלל לפני התיבה וכדומה, ורק בזמנים הנ"ל יצא חוץ לגדרו). וכל זה נתן בנו עוז ועצמה להתחזק בבטחון באותן הימים של אימה ופחד לבל נתייאש ח"ו וישועת ה' כהרף עין ובודאי ישועה תהי' לנו, וכן הי' בעזהשי"ת.

ואגב גררא הנני מן המודיעים כי פעם אחת נתעורר שמה וויכוח בזמן הדלקת הנרות במוצאי ש"ק כי היה להם הדבר לעול ולמשא להמתין על הזמן אשר אנו נוהגים עכשיו לנהוג כשיטת ר"ת היינו ע"ב מינוטן אחר השקיעה (ואין כאן המקום להאריך בענין זה וד"ל). ולשבת הבאה נתכבדתי לדרוש. ולא עברתי על דברי חבירי ועליתי לדוכן לדרוש, ובתוך הדרשה עוררתי על ענין המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא, ובגנות מעשה בעל דבר שלא להוסיף על ש"ק כמה דקות, ומה זה המהירות? וזה בגדר מ"ש בתוכחה ונסתם ואין רודף אתכם, ורמזתי בקרא לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, דהנה שמירת שבת קודש היא מצות עשה, ובשבת יש גם תוספת שבת לפני' ולאחרי' וז"ש לבלתי סור מן המצוה של שבת ימין ושמאל ר"ל לקיים גם תוספת שבת לפני השבת ולאחר השבת. ובזכות זה שתעשו שבת ארוך השי"ת ישלם מדה כנגד מדה ויאריכו ימים על האדמה. וז"ש ימין ושמאל תפרוצו כשהשבת יפרוץ על ימין ועל שמאל וכו' אז נשמחה ונגילה, כי ע"י התוס' שבת שומרים את השבת שלא יחללו אותה כי הפ כמו גדר ושומר לשבת, והארתי בזה ודוק.

ביום כ"א לחודש כסליו תש"ה גבר עלינו חסדו ית"ש והוציאנו מאפילה לאורה והגענו בעה"י למדינת שוויץ ואתנו עמנו מרן הגה"ק רשכבה"ג רבנו מסאטמאר שליט"א. רבינו שליט"א קבע דירתו אחר איזה חדשים בעיר גענף. לאחר כמה טלטולים ממקום למקום קבלנו בחודש אייר שנת תש"ט הרשיון לבא לכאן למדינת אמעריקע. בבואי הנה וקבלתי פני כ"ק אדמו"ר הגה"ק רבינו מסאטמאר שליט"א יעצני לעשות לי מנין וביהמ"ד לעצמי, והיה הדבר קשה עלי כי באותה הסביבה אשר גרתי אז אנשים יראים בה מעט, אולם אחר שסדרתי שמה בית מדרש הגדול ברחוב מע-קיבן בית ישעי' על שם זקיני הרה"ק ר' ישעיל'י מקערעסטיר זי"ע נתוספו ספסלי ביהמ"ד מידי יום ביום ונהי' בית מדרש לשם ולתפארה, והתפללו אנשים חסידים תלמידי חכמים ואנשי מעשה והי' קול התורה נשמע יום ולילה, וגם הקמתי מקוה טהרה, ובשעת בנין המקוה בא כ"ק רבינו מסאטמאר שליט"א בלוויית הגאה"צ מסיגעט שליט"א לראות את המקוה ונשתומם רבינו שליט"א על כי בימים אחדים הבאתי עשיית המקוה ממחשבה לידי גמר המעשה ב"ה.

אבל כידוע כאן במדינת אמעריקא הגורל של הבתי כנסיות מתאים עם הגורל של הכלל ישראל להיות נע ונד גולה אחר גולה, כי התושבים עוקרים ומחליפים דירתם ממקום למקום ומשכונה לשכונה, אי לזאת הייתי מוכרח גם אני לעזוב את הבית המדרש שלי ואת מקום משכני. וזה לי כשבע שנים שקבעתי בית מדרשי ברחוב ראטלידזש שבוויליאמסבורג, וב"ה מתפללים כאן אנשים יראים ושלמים מוקירי רבנן ואוהבי תורה, והם גם מחזיקים אותי בדרך כבוד כפי יכולתם, אשר אני מעריך ומכיר טובה להם מעומק הלב, ומה' ישאו ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם שיזכו לרוב נחת ועונג ברוחניות וגשמיות בגו"נ אושר ועושר וכט"ס.

ומעתה כפי פרושות לשוכן מעונים, שיברך את זוג' הרבנית הצדיקת בת גדולים, העומדת לימיני שאוכל לעסוק בתורת ה' תמים, וכל מטרתה וחפצה להקל ממני עול טרדות הימים, מרת הענטהשא מרים תחי' בת הגאון הצדיק המפו' מו"ה ישראל אברהם אלטיר לאנדא זצ"ל אבד"ק ערעלין מחבר שו"ת בית ישראל ופרקא מהריא"א, בהגה"צ מו"ה שלום דומ"ץ דק"ק וואלאווא, דור שמיני לבעל הט"ז זי"ע, וחתן להרב הקדוש המפורמם מופת הדור מו"ה ר' ישעי'לי שטיינער זצ"ל הרבי מקערעסטיר זי"ע שנזכה ביחד לראווה רב נחת והצלחה בכ"ע מכבוד חתני היקר הרב הגדול בתורה ויראה ובחסידות בנש"ק מו"ה נפתלי ארי' ליבוש שליט"א בן מחו' הגה"צ המפורסם מו"ה מנחם שלמה טויב שליט"א האדמו"ר מקאלעוו, וזוגתו בתי היקרה החשובה והצנועה אשת חיל מרת אידל תחי' ובתם הילדה שרה'לי תחי'. ולגדל בנינו היקר הב' החריף יניק וחכים כמר שמואל דוד נ"י. ובתי הקטנה רחל'י תחי' על דרך התורה והיראה לחופה ולמעש"ט, ולראות גם מהם רב נחת ועונג ברו"ג עבגצבב"א.

הברכה אחת גם לך אמי היקרה הרבנית הצדיקת מרת בריינדל תחי' בת הרה"ח המפורסם מו"ה ישראל דוב שטיין הי"ד מראצפערט בהגה"ק ר' משה זצ"ל אבד"ק סענזשארץ בעה"ח באר משה, מגזע הב"י כמבואר בספרו, וחתן הרה"ח המפ' מו"ה מאיר פרענקל ז"ל בהגה"ק בעל אמרי שפר אדמו"ר מדארעג זי"ע. השי"ת יאריך ימי' בטוב ובנעימים ותראה רב נחת מכל יו"ח בכל ענינים עבג"צ בב"א.

ועל הטוב יזכרו בישועה שלימה אחי ואחותי גיסיי היקרים ה"ה אחי הרה"ג ר' אשר אנשיל שליט"א רב דביה"מ קהל ראצפערט ומשפחתו הי"ו, גיסי הרה"ח ר' ישעי' גרויס שליט"א ומשפחתו הי"ו גיסי הרה"ח ר' צבי לאנדא שליט"א ומשפחתו הי"ו, גיסי הרה"ח ר' שמואל צימרמאן שליט"א ומשפחתו הי"ו, גיסי הרה"ח ר' ישעי' שלום לאנדא שליט"א ומשפחתו הי"ו, וכל קרוביי בכלל ובפרט כולם יעמדו על הברכה וחיים עד העולם.

ואחתום מעין הפתיחה בהודאה על חלקי אשר הנחילנו דת מורשה תורת יקותיאל, ואתפלל על להבא יזכני עוד להגות בתורת ה' אשר הנחיל לעמו ישראל, ובקרום בימינו נזכה לראות בבנין אריאל, בקיבוץ נדחי ישראל, ולהתגלות כבוד שמו יתברך עלינו בב"א.

ברוקלין, יום עש"ק לסדר השלום לאביכם הזקן, ויאמרו "שלום", שנת תשכ"ד לפ"ק.

הק' שלום קרויז
אב"ד דק"ק אודווארי
כעת הרב דביהמ"ד בית ישעי' בוויליאמסבורג