תקציר המבוא:

אודות המחבר

ספר זה הוא חלקו הרביעי של הספר "חכמה עם נחלה" שחובר בידי הרב זאב קליין מברלין שבגרמניה.
המחבר מזכיר במבוא לספר את שעבר עליו בשבע השנים שקדמו לפרסום הספר. הוא נלקח לחקירה ע"י הגסטאפו בברלין ואולץ לעזוב את העיר תוך זמן קצר ביותר. בגלל התלאות שעברו עליו עד שהשתקע במקומו החדש התעכב פרסום הספר. כמו כן, שם הספר מעיד על הרגשתו שהתורה נמצאת בגלות.
חלק גדול מן המבוא מוקדש לתיאור הפעולות שלו ושל רבנים אחרים לביסוס החינוך היהודי בברלין בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20. הוא מתאר במבוא בעיקר את הפעולות שנעשו להחזקת בית הספר היהודי בברלין, ומביא מכתבי עידוד מחשובי הרבנים שקראו לעזור לבית הספר היהודי.

המבוא:

(עמוד 7)
הקדמה
משר ז' שנים רצופות מבדיל בין ספרי זה אשר אני נותן לפני קוראי היום ובין ב' הספרים ג' חלקים "חכמה עם נחלה", אשר יצאו לראשונה. והודות לאל ספרי מצאו חן בעיני הקוראים, וע"כ החיבה היתרה הזאת היתה כדאי לזרזני להוציא לאור גם יתר חידושי אבל הלא ידוע לכל השבר הגדול אשר השברנו כלנו בארץ אשכנז ובפרט אני הגבר ראיתי עני כי בעו"ה הסגרתי אל עויל ועל יד רשעים הרטני כאשר יקונן איוב: שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני למטרח וכבודי מעלי הפשיט והמיר עטרת ראשי כי ה"געשטאפא" הארורה בבעלין הביאני במאסר על לא חמס בכפי ובהשתדלות אוהבי ורעי ובפרט ראשי הקהלות דבערלין הן הקהל עדת ישראל והן הקהלה האחרת יצאתי לחפשי ובתנאי שבעוד שמנה ימים אעזוב את ארץ אשכנז ובאתי הנה אל ארצות הנגב בלי גלות עלית ובלי גלות תחתית ארץ צי' ושממה בלי שום לחלוחית של מצוה ונפשי היתה חולה מהנפילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וע"כ אחר עד עתה בהוצאת ספרי זה.
ואמצא נוחם בקראי דברי הנביא ירמי' אל תלמידו ברוך בן נרי': "אמרת אוי נא לי כי יסף ד' יגון על מכאובי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי כה תאמר אליו כה אמר ד' הנה אשר בניתי אני הורס ואת אשר נטעתי אני נותש ואת כל הארץ היא ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם ד' ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקומות אשר תלך שם". וגם עלי להודות לד' על טובו וחסדו כי נתן לי נפשי ונשמתי לשלל -- והיא תורתי אשר באתה עמי וכבר כתבו בשם הגר"א מווילנא כי כמו שבני ישראל מתהלכים מגוי אל גוי וממלכה לממלכה כן גם התורה גולה ממדינה למדינה ולכן אינה בטלה לעולם וכן אנו רואים בזמננו אנו - מגרשים את היהודים ממדינות אירופה והם מתכוננים לתור להם מקום אחר.
ואף שאינו דומה אולי התורה ששונים מתוך הרחבת הדעת ובשלוה להתורה שלומדים מתוך הדחק אבל הלא ידוע מאמר חז"ל: אף חכמתי עמדה לי, תורה שלמדתי באף היא עמרה לי ולולא שהתורה היתה שעשעי אז אבדתי בעניי וב"ה כי מצאתי גם פה שומעים לקחי אף כי שונים המה מהשומעים שהיו לי בהקהלות הגדולות אשר עבדתי עבודת הקודש עד הנה ואולי גם דברי ודרשותי שונות מדרשותי לפנים כי הלא האגדה נאמרה רק לשם הרושם והפעולה כי האגדות נאמרו לתכלית הישרת המדות והדעות ולכן ידרשו מלבד היריעה גם את הרושם והפעולה שיתפעלו ויתרשמו מהן לבות השומעים. ומה נאמנים דברי הרמב"ם כי האגדה היא 'שפת הרגש ענין שירי, לפעול על כחות הנפש לעוררם מתרדמתם לעבודה ולמעשה ולכן היא לובשת צורה ופושטת צורה מתלבשת תמיד בלבוש אחר לפי העת והזמן ולפי השומעים כי הלא היא קול שופר גדול של הרגש וכל מגמתה להעיר ולהניע וע"כ
(עמוד 8)
אין לו - להדורש ליקח לו לקנה המדה דרשות מני קדם אף לא דרשותיו אשר דרש בסביבה אחרת כי גם הדרשנים היותר גדולים בזמניהם אשר דבריהם גם היום חיים וקימים למביני מדע ומאירים כספירים, אך לו הטף יטיפו עתה בסגנונם לא ימצאו אוזן קשבת ויהיו דבריהם בעיני ההמון כדברי הספר החתום ומה שהועיל אז לא יועיל עתה כאשר פירשתי מאמר חז"ל מנחות כח: "כל הכלים שעשה משה כשרים לו ולדורות חוץ מחצוצרות שכשרים לו ולא לדורות" שנא' עשה לך, כי החצוצרות אשר תעודתן היתה למסע המחנות ולמקרא העדו להעיר הלבבות ולעוררם למעשה צריכות להשתנות בכל דור ודור כאשר יאמרו חז"ל "דור ודור ודורשיו" כי בכל דור ודור היו הדורשים אחרים ובסגנון אחר דרשו. האמצעים שהיו ראוים ומסגלים בידי משה להעיר ולהניע אינם ראוים ומוכשרים בזמן אחר ובידי אחר.
ולכן קראתי חלק הד' מספרי "חכמה עם נחלה" אוריתא בגלותא כי גולה אחר גולה הגליתי ופה גם התורה בגלות וע"כ שורה על דברי רוח מרירות הגלות כי האמת אגיד כי עוד לא מצאתי תרופה שלמה למחלתי מחלת הנפש אשר גרמה לי העזיבה המוכרחת הפתאומית מעדתנו בבערלין אשר עבדתי שם משך כ' שנים במיטב ימי ובמיטב כחותי יחד עם חברי הרבנים הגאונים והצדיקים אשר כבר בארצות החיים המה הרב הגאון הצדיק מו"ה עזריאל הכהן דר' מונק זצ"ל ועם הרה"ג המופלא באנשים מו"ה מאיר דר' הילדסהייממר זצ"ל אשר המה שמרו את הירושה הגדולה אשר ירשו מאביהם דודם ורבם הגאון הצדיק מו"ה עזריאל דר' הילדסהיימר זצוק"ל אשר הי' גם אחד מגדולי רבני קהלתי אשר שמשתי בה לפני בואי לבערלין קהל אייזענשטאדט, אשר רפאים ענקי הרוח ישבו בה לפנים כמו הבעל פנים מאירות ונשיא נשיאי הלוים ר' לעמל גלוגא זצ"ל עם בנו ר' מיכל זצ"ל. ומדי דברי מקהלתי זאת מעי הומה עליהם כי הרבו להיטיב עמי ועם כל משפחתי כי אחרי עזבי אותם בחרו באחי הרב הגאון מו"ה עקיבא קליין זצ"ל אשר שם ספון, ואחרי פטירתו בחרו בחתן אחי הרב הגאון מו"ה מרדכי יפה שלעזינגער נ"י מגזע הלבוש כעת באה"ק. קהלה קדושה ועתיקה מאין יושב חרב וד' ירחם על כל פליטי הקהלה.
ובאמת מה נהדרה היתה קהלתנו קהל עדת ישראל בבערלין אשר נוסדה מהגאון ר' עזריאל הילהסהיימר זצ"ל לתקן אשר עותו משכילי בערלין אשר הורידו שם כבוד התורה עד לעפר והיתה כעיר הנדחת והוא החזיר עטרה ליושנה ויסד שם גם בית מדרש לרבנים אשר בו הורו הגאונים ר' דוד צבי הופמן זצ"ל בעהמ"ס מלמד להועיל ועוד ספרים הרבה לסתום פיות משטיננו ומקטריגנו והחכם בערלינער ופרופ. בארט ואחריהם כבוד ידידי מר ינוקא גאון ר' אברהם אלי' קפלן ז"ל ולחיים טובים יבדלו מהם ידידי הרה"ג דר' וואהלגעמוט וכבוד ידידי הרב הגאון העצום ר' יחיאל יעקב וויינבערג שליט"א וידידי כנפשי הרב הגאון מו"ה שמואל הכהן נ"י דר' גרינברג כעת מראשי הישיבה בתל-אביב והם העמירו תלמידים הרבה וגם הרה"ג הצדיק מו"ה משה דר' אויערבך נ"י כעת בפתח-תקוה והם הרביצו תורה ודעת על טהרת הקודש והם חיו אתנו עם חברי הרבנות בשלום ובשלוה בעצה אחת ובדעה אחת להגדיל תורה ולהאדירה ולנצח את ההשכלה המזוייפת השכלת בערלין והודות להפעולה המאוחרת של הרבנות דקהל עדת ישראל ורבני ומורי בית המדרש לרבנים הי' גם בעיר בערלין מקלט לדת אמת סוכות בודדות בעד היהדות המסורית בכרם שעלה כולו קמשונים.
(עמוד 9)
עבדנו בכל כחנו בעד הכשרות אשר הלכה וגדלה ורכשה לה שם ותפארת בכל המדינות כי לא היתה כמעט בשום מקום כשרות מסודרת כאשר היתה אצלנו וגם בעד טהרת ישראל דאגנו במלא מובן המלה, הרה"ג הג' דר' מונק הי' לפה ולמליץ לפני שרי הממשלה בעד כל עניני היהדות החרדית לבל יקופח זכותה, והשפעתו היתה גדולה ונכרת כי כל השרים נתנו לו יקר כי הכירו את אצילות רוחו ונשמתו. והעולה על כלנה כי הי' לנו בית ספר עברי של כל המינים בעד ילדים וילדות ונערים ונערות אשר למדו שם כאלף תלמידים ותלמידות מתחלת למודם עד שעלו למדרגה גבוה לבקר האוניברסיטה וגם אני למדתי שם בהמעלות העליונות גמ' עם פירש"י ותוס' יחד עם חברי הרבנים הגדולים אשר מסרו נפשם בעד קיום בית הספר והקדישו עתים וזמנים ללמד שם את בני יהודה קשת למען יוכלו עמוד בקשרי מלחמת החיים הסוערים. וברם זכור אותו האיש לטוב ידידי וחביבי חכם ורופא יתקרי ורבי יתקרי הרב המאוה"ג הרופא דר' חיים ביבערפעלד זצ"ל אשר עמר בראש ועוד בית הספר וגם הי' מורה בית הספר בלי שום תשלום גמול ושכר. מנ"כ בעיה"ק ירושלים. בעת עזבי את משרתי בבערלין כתב לי שלא טוב עשו ידידינו להודיעו פתאום כי מוכרח אני לעזוב את בערלין, כי הבשורה הכבידה את חליו.
ובא וראה מה כתב גאון דורנו מרן ר' חיים עוזר זצ"ל מווילנא אדות הבתי ספר של עדת ישראל בשנת תרצ"ג אשר הלכתי לאמריקה הצפונית לעורר לב אחינו שם לבא לעזרת ד' בגבורים להציל את בית ספרנו עבור היהדות המקורית המסורית והדתית - וז"ל: הנה בית הספר הגבוה של עדת ישראל בבערלין שלומדים שם כשמנה מאות נערים ונערות נוסד בטהרה כרוח ישראל סבא על ידי הגאון הצדיק עזריאל הילדסהיימר זצ"ל מתגדלים ומתחנכים שם על פי מסורת אבות כפי התורה הכתובה והמסורה ולומדים שם במדרגה גבוה גמרא ותוס' מפי הרה"ג מו"ה זאב צבי דר' קליין שליט"א, גם כבוד הרה"נ הנעלה יראת י' אוצרו כש"ת מוהר"ע דר' מונק עומר ומדריך ומחנך את הבנים והבנות ברוח התורה הקדושה על פי התורה והמצוה, וידוע הליכות הבית הזה שהוא כמעט בית הספר היותר גדול בכל מדינות אשכנז וחלק גדול מתלמידים הם מבני המזרח בני העניים ועד עתה עלתה ההוצאה לקיום בית הספר ערך מאה אלפים מארק לשנה אשר יסוד ההכנסה היתה השחיטה ועתה שנאסרה השחיטה ומצב אחינו שם בכלל הלא ידוע ומפורסם ואין שום מקור להחזקתו ועל כן כל קיום בית הספר בסכנה.
והתנדב כבוד ידידי הרב הגאון מו"ה זאב צבי קליין נ"י לעבור ארחות ימים ולנסוע לאמעריקא להציל את בית הספר לפי שעה ולחוק קיומו לימים הבאים.
אמרתי לפנות במכתבי זה לכבוד הרבנים הגאונים והעסקנים ואנשי המעשה באמעריקא להיות מעיר לעזור על ידי הרה"ג הנזכר בעבודתו עבודת הקודש להחזקת בית הספר הנכבד הן מקופת קרן הצלה לטובת אחינו המדוכאים באשכנז ומהרזשאינט ומנדבות נדיבי עם אלקי אברהם.
למותר לבאר לפניהם גודל נחיצות החזקת המוסדות השרידים בתי אולפנא היחידים המחנכים ברוח טהרה ויראת ד' באשכנז ובפרט בימי צרה ומצוקה ימים רעים ומרים כאלה לאחינו הדוים והסחופים עם שירדו פתאום פלאים ומנוסים בנסיונות קשים והנם כספינה מטורפת בלב ים שעמר נחשול, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה, ורק אמונת אומן ובטחון באלקי ישראל והבטחתו, אשר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, והיא שעמדה לאבותינו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו
(עמוד 10)
והקב"ה מצילנו מידם. הבטחון הלזה יעודדם ויחזקם ויצילם מהיאוש הנורא אשר תקפתם. מה מאד ראוי להתבונן לחנך ולהשכיל את בני הנעורים ברוח התורה באמונה ובטחון להפיח בהם רוח חיים שיוכלו להחזיק מעמד מפני הרוחות רעות שלא יתרפו ביום צר, וכמו שחובתנו לאחינו שבאשכנז לעשות כל מה שבאפשרתנו לטובתם לרוחתם וישעותם כן עלינו לעשות מכון להצלה הלא היא תורתנו תורת חיים להזות סם חיים בקרב הנעורים והיו להם למזור ולתרופה בהחזיקם בסנסני עץ החיים לשוב לתורת אבות, וישראל ישכון לבטח בארץ אבות.
והנני לעורר ולבקש את כבוד הרבנים הגאונים יחידי סנולה ואנשי מעלה באמעריקא לחזק את ידי השליח מצוה הרב הגאון מו"ה זאב צבי קליין שליט"א ולעשות כל אשר בכחם להחזקת בית ספר הגדול של עדת ישראל ויחד עם ההשתדלות עזרה לצרכי אחינו הגשמים שם ראוי להתאמץ לצרכיהם הרוחניים והמקום יהי' בעזרם כמשאלות המצפה לישועה בחדש מנחם ציון תרצ"ג.
חיים עוזר.
והא לן מה שכתבו ידידיי הרב הגאון מו"ה יחיאל יעקב וויינברג וידידי דר. נ. ראכמילעוויץ ב"העולם":
לאחינו בני ישראל אשר באמריקה!
השתתפות הכללית של אחינו נכל תפוצות הגולה בגורלם המר של היהודים באשכנז, הרצון החזק והנלהב לעמוד ליהודי אשכנז בשעת צרתם, צרה גדולה שמעטים דוגמתה בדברי ימי עמנו המלומד באסונות וחורבנות, והתעוררות הגדולה של הנשמה היהודית שנזדעזה עד היסוד למראה החורבן של חלק חשוב מעמנו, אותה הרחמנות של הלב העברי שרעד ופחד לגורל אחים נענים ונדכאים היו לנו היהודים יושבי אשכנז הנחמה האחת בשעת צרתנו, המרפא היחידי ללבנו הרצוץ.
לעולם לא ימחה מלב יהודי אשכנז הרושם הנשגב של אהבת - אחים שהתגלתה בכל כחה והדרה.
בלב יהודי אשכנז התעוררה רוח חזקה של תשובה לעמם ולאהבת עמם. ואפילו אלה שכבר נשקעו במ"ט שערי טומאה של התבוללות התדעזעו והתרגשו עד מעמקי נפשם למראה החזיון הגדול של הלב היהודי המיצר בצרת אחים.
יודעים אנחנו כמה כבירים המאמצים להחיש מפלט ועזרה בשביל אלה שנאלצו לאחוז מקל נודדים וכמה מרובים הם הקרבנות שהשקיעו אחינו בכל מקום שהם במפעלי ההצלה של שיבת בנים גולים לארץ אבותם. ברוכים אתם לש' אחים חביבים.
ואולם, אחינו היקרים, גם אותם שנשארו כאן, שגורל חייהם קשור בגורל הארץ שבתוכה הם יושבים (עד ביאת הגואל ב"ב) צריכים לעזרה. ביחוד צריך לשמור על תקותנו היחידה, על נושא עתידנו, הנוער העברי שלא יפול ח"ו בפחי היאוש והדלדול הרוחני.
ובכן מנוי וגמור בסוד חכמי התורה וטובי האומה, כי בראש וראשונה צריך
(עמוד 11)
לאזר את שארית הכחות -הנשארים לפליטה בשביל קיום המוסדות הצבוריים, מוסדות התרבות ומוסדות החנוך שהם הם הערובה האחת לקיום כנסת ישראל בגולה.
ולפיכך בהתנדב הרב הגאון המפורסם אוצר התורה החכמה והיראה מגדולי ההוראה באשכנז מהר"ר זאב צבי הכהן קליין שליט"א חבר הרבנות של עדת ישראל בבערלין לקבל ע"ע טורח נסיעה לאמריקה בשביל מוסדות החנוך שבכאן, אמרנו לפנות אליכם בקריאה: עזרו לאלפי ילדים עבריים המחנכים בבתי הספר של עדת ישראל!
אין אנו צריכים להרבות דברים על ערכה של "עדת ישראל", יצירת כפיו של רבנו הגאון הצדיק ראשון-לציון ולכל דבר שבצדקה מרן ר' עזריאל הילדעסהיימער זצ"ל. שפת יתר הוא לספר על דבר בתי-הספר העבריים שנוסדו על ידי עדת ישראל, די אם נאמר כי הם עשו שלא תשתכח תורה מישראל אשר באשכנז וכי הם היו הראשונים לשמירת יהדות ויצירת חיים יהודים מלאים ושלמים.
לשבחם של מנהיגי עדת ישראל אנו מגידים כי מעולם לא עשו פדות והבדל בין תושבים ואורחים, את ילדי כל היהודים המקובצים כאן תמכו ביד רחבה ועין יפה.
עדת ישראל, זו העדה הגדולה והקדושה שרכזה סביבה את טובי היהודים הנאמנים ירדה פלאים. ההתרוששות הכללית בשורותיו הולכות ומתגברת ומקבלת צורה איומה. אין ביכולתה של עדת ישראל להחזיק מעמד, אין בכחה להחזיק בתי-ספריה.
ולכן אנו פונים אליכם בקריאה גדולה : חושו ועזרו! זכרו ליהודי אשכנז את אשר פעלו לטובת עמנו בכל עתות הצרה שעברו עליו הם נענו תחלה לכל דבר שבצדקה, בין בנוגע לכלל ובין בנוגע לפרט ועמדו תמיד בשורה ראשונה למנדבים! זכרו ל"עדת ישראל", לרבניה הגדולים ולמנהיגיה ונדיביה את אשר עשו לטובת אלפי רבבות נדחי ישראל שבבערלין ולהחזקת מוסדות התורה שבכל תפוצות הגולה.

עזרו לילדי ישראל אשר באשכנז! אל תתרפו ביום צרת !
יחיאל יעקב וויינבערג דר. נחמן ראכמילעוויץ
ר"מ בביהמ"ד לרבנים מ. ש. סגן מיניסטר למסחר ולכספים ויו"ר של הועד הלאומי בארץ ליטא
גם הסופר הנעלה החכם אשר הי' נאה דורש ונאה מקיים כותב ספרי "תולדות ישראל" מו"ה זאב יעבץ ז"ל כתב ששם בקרב העדת ישראל ברחוב ארטיללעריעשטר 31 מצא את הקדושה של ארץ ישראל והחכמה חכמת התורה של ווילנא והתרבות, הקולטורה של פאריס.
ואשר טפחנו ורבינו אויבנו כלם ! חבל חבל על הקהלה הגדולה והקדושה אשר היתה לנס ואשר היתה יחידה במינה וטיבה שנחרבה. כבוד ידידי הרב הגאון הצדיק דר' מונק זצ"ל נסע שנה אחת לפני חורבן הקהלה לא"י ושם מנ"כ. הרב הצדיק מו"ה מאיר הילדסהיימר זצ"ל נפטר כג' שנים לפני חורבן קדשנו. ואני נשארתי לבדי ועבדתי עבודת הקודש ועמד לימיני בנו הצעיר של הגאב"ד זצ"ל הרה"ג מו"ה יחיאל ארי' הכהן דר' מונק נ"י אשר הוא כעת רב בבאסטאן באמריקה הצפונית אשר הפליא לעשות בשנים האחרונות לפני חורבן היהדות האשכנזית באירגונו של הבאת בשר כשר ויישלם ד' לו פעלו הטוב אשר עשה לטובתי בעת אשר אנשי הרשע אסרו אותי ושמו איתי בבור ביום יב' אלול תרצ"ח באמרם כי דרשתי באסיפת באי-כח הקהלות להתיעץ אודות בשר כשר נגד המממשלה הארורה והייתי שם אסור יב' ימים וב"ה
(עמוד 12)
שלא טעמתי ממאכליהם ויצאתי לחופש ביום כג אלול בתנאי שאעזוב את ארץ-הדמים בעוד שמנה ימים וע"י השתדלות גיסי הרבני הצדיק רב פעלים מו"ה יצחק אייזיק הלוי נ"י בלונדון השגנו רשיון הכניסה לארץ בריטני' ובאנו שמה באוירון ערב שבת שובה תרצ"ט. והקב"ה הקדים רפואה למכה כי בחודש אח"ז היו הפרעות ורבנים רבים נאסרו ונשתעבדו וסבלו ר"ל יסורים קשים. וממכה עצמה התקין לנו הקב"ב רטי' וברוך מתיר אסורים.
ואין לנו רק לקונן כאשר כבר קננו המקוננים על אבדן הקהלות בארץ אשכנז בימי הבינים נהפך לאבל משורר, חימה יצאה בי וסער מתגורר, אכלני הממני הצר הצורר, שבר עצמותי זורר ומפרד, סילה כל אבירי הטבור והשרר, רטי' ומזור אין לברר, מכתי אנושה באין מתעיל ומזורר, על כן אמרתי שעו מני אמרר, בבכי דמעתי על לחיי לצרב, על בית ישראל ועל עם ד'.
ואביא עוד ב' מכתבי ברכה אשר חברתי ליובל השבעים של השני מאורות הגדולים אשר האירו לקהלתנו קהל עדת ישראל בפקודת ראשי הקהלה למען יראו היחס של הקהלה לרבניהם ומנהיגיהם.

א. מכתב הברכה להרב הג' הצדיק מו"ה מאיר הילדסהיימר זצ"ל
עטרת תפארת שיבה בדרך צרקה תמצא.
לכבוד אדוננו מורנו הרב הגדול דגול מרבבה מופלא באנשים איש חי רב פעלים צדיק צדקות אהב, תשבחותיו אין למלל, אין גומרין את ההלל כקש"ת ר' מאיר הילדסהיימר נרו יאיר ויזרח!
אחרי דרך מבא השלום נבא גם אנחנו פו"מ קהלתנו קהל עדת ישראל בתוך המון מעריציו ומכבדיו לברכו בברכת מז"ט ליום שהגיע לשיבה טובה כי הלא לעדתנו הקדיש מיטב כחותיו וכשרונותיו. וזכרנו ימים מקדם בהלו נר כבוד מר אביו רבינו הגאון הצדיק זי"ע על ראשנו איך שעמד לימין צדקו ותמכו בשתי ידיו לרעות צאן קדשים והם אכלו בלחמו ושתו מי בארו, בחיקו עלות נהל ובזרועו טלאים קבץ בראש בית הספר של עדתנו בתור מנהל.
והאב זכה לבן בנוי, זהרו יעיד על טוב לבבו, ב ח כ מ ה. חכמת אדם תאיר פניו. הכי קרא שמו מאיר שהיה ר' מאיר אומר הלומד תורה ואינה מלמדה הרי זה בכלל דבר ר' בזה ואיזה חכם הרואה את הנולד ור' מאיר הי' קורא לסופו של דבר ראשו.
ב כ ח , בכחו הזה להושיע את ישראל כי מי כמוהו פלא יועץ לכל נדכא ונאנח אשר יבאו שעריו כי לבו ער לכל צדקה וחסד וידו פתוחה לכל דורש ומבקש, לבו ככנורו של דוד אשר ינגן מאליו עת רוח קרה מנשבת בעולם היהדות ועת שמחשכי לילה יכסו את שמיו, ו ב ע ו ש ר כי עטרת חכמים עשרם ובעשירי תורה הכתוב מדבר ואין עשיר כמוהו אשר ברוח נדיבה יפזר מהונו ומעשרו הרוחני. ואין מספר לדורות לפניו אשר בכוח שפתיו נפח נשמת רוח חיים חדשים בקרבם באף אלו הנאנחים והנאנקים אשר כבר חדלו לקוות מה מהחיים ואשר עיפה נפשם להורגים ואשר ביאושם הנורא כבר אמרו טוב מותנו מחיים, ולא קוו עוד לאור, ומ"כ נתן תקוה חדשה לאלו אשר חדלו מלקוות, וחיים לאלו אשר כבר מאסו בחיים, ועצמה לאין אונים, ורוח צח ומרפא לאלו אשר נתקררו מרוח הצפונית, ותמיד נגידים היו מדברותיו, הוצק חן
(עמוד 13)
בשפתותיו, כושל הקימו מליו, וברכיים כרעות אמץ וידים רפות חזק כי תמיר בקש את האובדת והשיב את הנדחת וחבש לנשברי לב ודכאי רוח הושיע, קבל כל אדם בסבר פנים יפות, וקנה לו שם טוב ושמעו הולך מסוף העולם עד סופו, שמים שגבו שבחו, שיר שוררים שוררוהו ואנחנו צאן מרעיתו בו אנו מתפארים, ומקרני ההוד אשר זכה להם שביב נגה גם על עדתנו אשר ידענו כי נפשו קשורה בה באהבה עזה וכמים פנים אל פנים כן כל אחד ואחד מבני עדתנו יהגה אהבה וחבה יתרה מול כבור אדוננו נ"י ומלבות כל בני עדתנו יעלה תחנוננו שישא ברכה משוכן שחקים הן צדיק בארץ ישולם כפי פעלו הרב ולא יבוש המעין ולא יקצץ האילן ויה"ר שיהיו פרותיו כמותו ויראה זרע דור ישרים יבורך יאריך ימים בשיבה טובה דשן ורענן ונחי' בצלו צל החיים בנפשו הטהורה ברה מאירת ענים, ויתן לו משמני הארץ ומטל השמים, ויזכה לראות בקרוב בנחמת ציון וירושלים, ובהרמת קרן עם המיחדים שמו פעמים, זאת עתירת עבדי ד' בכל לב ונפש המביאים תודה אל ביתו תודה שאינה בטלה לעולם.
ובעה"ח פה בערלין יום יא' לחדש אייר שנת אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך לפ"ק.
ראשי וטובי קהל עדת ישראל.

ב. מכתב ברכה להרב הגאון דר. מונק זצ"ל
כתר שם טוב!
כתר תורה! כתר כהונה!
מורנו ורבנו דברנו ומחנכנו! הי"ו.
בקול רנה ותודה המון חוגג נבא אליך ליום הזה אשר בו ימלאו לך בעזרת הנותן חיים שבעים שנה. היום הזה יום טוב, יום מועד וחג הוא לך ולמשפחתך ולנו אנשי עדתך ולכל בית ישראל. היום הזה יום זכרן הוא, בו נעלה על לבנו את כל מפעליך ומעשיך לטובת עדתנו, לטובת היהדות המסורה והצרופה, להרבצת תורה ולקדש שם שמים ברבים כמאמר חז"ל ואהבת את ד' אלקיך שיהא שם שמים מתאהב על ירך.
זה קרוב לארבעים שנה מאז באת לכהן פאר בעדתנו בתור ממלא מקומו של דודך ורבך מורנו ורבנו הגאון הצדיק מו"ה עזריאל הילדעסהיימער זצ"ל מיסד עדתנו ולהמשיך את פעולותיו הטובות המזהירות אשר בהן יתפאר ישראל. עדים אנחנו היום כי לא סרת מן הדרך אשר סלל גאון עוזנו זה ימין ושמאל. היית כחומנו בצורה וכעמוד ברזל בעד כל קדשי אמונתנו ואומתנו. אבל לא רק יורש היית כי רכשת את הנחלה הגדולה והיתה לקנין רוחך עד שגם מוריש ומנחיל הנך כי העשרת את הירושה מרוחך הכביר והוספת סגולות והרבית אוצרות תוה"ק והשפעתם בחיי הקהלה, במוסדותיה ובחיי הציבור והפרט.
כעמוד אש המאיר בחשכת לילה בדרך המדבר הלכת לפנינו להאיר לנו הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה עפ"י התורה והמצוה האבות והבנים, והשפעת עלינו מרוחך הגדול לבצר ולבסס את דת קל חי מאור חיינו ונשמת אפנו.
כאב נאמן נהלת בעצתך האמונה ובתבונתך העמוקה את אנשי עדתנו לכל אשר
(עמוד 14)
יהי' רוחם ללכת. ברכים כושלות אמצת וידים רפות חזקת דבריך היו מרפא וצרי לכל קשי יום כי הוצק חן בשפתותיך כי אנחנו כלנו היו מרגישים כי לא רק נאה דורש כי גם נאה מקיים אתה ובעתות בצרה עשו דבריך פרי קודש הלולים כי כאשר באו ימי הרעה לא רפו ידינו כי כל כושל הקימו מליך. יראת ד' הטהורה המקוננת בלבך משחר טל ילדותך נטעת גם בלב כלנו אוהבי ומוקירי שמך, שומעי לקחך ושותים בצמא את דבריך.
ועבודתך בקודש בעד עדתנו הלהיבה אותך והגדילה את מרצך לעבוד עבודת הכלל במסירת נפש דעת ותבונה כגודל חכמתך אשר חלק לך ד' בבינה. לחמת מלחמת מצוה בעים רוחך בלי ליאות לקיים תורת משה ומצותיה בצביונם המסורתי ומקודש מדורות. כל ימיך אתה עומד על המשמר לבל יפרץ הפורץ חומות דתנו ואמונתנו הצרופים בעצם טהרתה. עמלת לחזק אשיותי' בהשליכך את נפשך מנגד ברוחך העשוי בלי חת.
וכחכם הרואה את הנולד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז בהקמת בית הספר של עדתנו אשר בו מחנכים את מטל ילדותנו ברוח תוה"ק וברכות מהבל פיהן של תינוקות של ביתן רבן תעלינה ביום הזה בעדך.
תורת אמת היתה בפיך ועולה לא נמצא בשפתיך בשלום ובמישור הלכת ורבים השבת מעון כי נפלאות מדותיך, כהן צדק הנך וכגדולתך ענותנותך, מבני בניו של אהרן הכהן אוהב ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ולאבינו שבשמים.
גדלתך המוסרית עפ"י מסורת היהדות האמתית והשלימה בטהרה מוחלטת אי-מזויפת ואי-מעורבת מיסודות זרים מסכנות זוהרה המבריק כופה לקידה והשתחוי' גם מתנגדיך וגאה וגאון לבשנו בכל פעם אשר ראינו כי כל הבאים עמך בדברים הביע הערצה וכבור ויקר למורנו ורבנו זה אשר בו נתפאר.
בבת אחת תתראה אצלך חכמת ההגיון והמעשה בהמצאת האמצעים המתאימים למטרות הנעלות בחכמה מותרת עם תמימות מצומדת בשרות לכלל היהדות החרדית כמו שקבלת מרבותיך והנך עומד לפנינו כצור אדיר אשר גלי היום וזורמי העת נשתברו ופור התפוררו לחלוף כליל.
בלב מלא הודי' לד' על חסדו וטובו עמך ועמנו בהגיעך לשנות השיבה ולא נס ליחך ולא תש מרצך לשאת התלאה במשא עבודת הקודש נגיש ליום שמחתך זאת הברכה : כי יקוים בך מקרא שכתוב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה וביחד עם נות ביתך חברתך בחיים הרבנית הצדקת ת"י עור תנובון בשיבה, דשנים ורעננים תהיו עד מאה ועשרים שנה וראית אך טוב ואושר בביתך ובבית זרעך אשר כלם יעמדו על הברכה ותזכה לראות עוד בהרמת קרן וישועת ישראל ובשוב ד' את שיבת ציון ובית ר' יהי' נכון על ראש ההרים תעמוד על הדוכן לשמש בקודש לפני ד' השוכן בציון.
יום אי לסדר ואל שדי יברך . . . ויתן לך את ברכת אברהם לך לזרעך אתך
שנת תרח"ץ לפ"ק פה בערלין תע"א.
הרבנות:
זאב צבי הכהן קליין
ראשי וטובי קהל עדת ישראל:
הק' יצחק (דר.) הירש , חיים שלמה אפפענבערג, מרדכי דר. זעקבאך, מרדכי בן אהרן דר. בירנבוים, מרדכי סינאזאן, חיים דר. ביבערפעלד.

(עמוד 15)
ומדי דברי זכור אזכור ותשוח עלי נפשי כי בנתים נלקחה ממני אמי מורתי הצדקת המפורסמת אשת חיל ועטרת בעלה ובני' אשר חנכה אותם ברוחה הכביר ברוח התורה מ' פינקל ע"ה אשר היתה עקרת הבית והיא החזיקה עמודי בית אבינו כי היא עסקה במסחר וכל מחסורי הבית עלי' היא היתה אשה חכמה עד להפליא וטובת לב מאין כמוה כפה פרשה לעני וידה שלחה לאביון ולדאבוני לא זכיתי לראותה טרם פרדתי מאירופה וכאשר שמעתי הצטערה מאד על זה וכאבל אם קודר שחותי וחמין ושמן שסכתני היא בילדותי עמדו לי בזקנותי שלא נפלתי ברשת היאוש ונתקיים אצל אמנו הצדקת ז"ל מה שאמרו חז"ל על שרה אמנו שאף שענן קשור על האוהל, כי פעמים הרבה היו ענני אופל קשורים על אהלי בית אבא זצ"ל אבל נר דלוק מערב שבת לערב שבת, כי לא כבה שם נר המצוה ואור התורה בזכות אמנו הצדקת ותמיד הי' אצלה כל חיי' ערב שבת, כל עבודתה היתה הכנה ליום שכולו שבת ומובטחני שהיא שטרחה כל ימי' בבחינת ערב שבת תאכל ותבא על שכרה בשבת ותהנה מזיו השכינה. וגם ברכה היתה מצוי' בעיסה כי מפתה נתנה לדל אף בשנות המלחמה בעת הרעב והיו בני ביתה ממש עניים כי להם לא נתנה יען כי העניים היו בני ביתה. ובמסירת נפשה הטהורה דאגה שבני' ילמדו תורה והיתה מאשרת אם אמרו על בני' שהם תלמידי חכמים וזאת היא נחמתנו כי השתדלנו לקיים כיבוד אם לעשות לה כבוד ותפארת כפי כחנו המעטים. ועתה הלכה לאור החיים אל אבינו היקר הישר באדם מו"ה זכרי' הכהן זצ"ל ועתה לא נפרדו עוד וימליצו אלו הנשמות היקרות והקדושות לנו בעדנו ובעד זרענו וזרע זרענו שנצא מאפלה לאורה ומשיעבוד לגאולה.
וחיב אדם להכיר טובה ע"כ אברך את שאר בשרי וידידי בן דודי הרה"ג הצדיק מו"ה יקותיאל ווייס זצ"ל, את הנדיב והקצין צדקות אהב מו"ה חיים יעקב וויללה נ"י עם כל משפחתו שהרבה להיטיב עמי ועם ביתי מיום בואי הנה.
והתודה אחת היא גם לידידי הרבני הנגיד המפואר מו"ה נתן גיטטער נ"י מאמסטרדם שעזרני להוצאת ספרי זה ויהי' שכרם כפול מן השמים ויברכם ד' בבני חיי ומזוני ויהיו פירותיהם כיוצא בהם.
ויברך ד' את החברה "אחדות ישראל" אשר אני רבם מיום בואי הנה ועושים כל מה שביכלתם לעזרני וע"כ מלך עולמים מכבודך תמלאה ופנת פתחי' תפאר לעד ולעולמי עולמים.
וכפי עודנו פרושה בעדי ובעד בני משפחתי ה"ה זוגתי הרבנית הצדקת אשר סובלת עמי כל הטלטולים והיא מחזקת אותי ע"י יראתה ובטחונה החזק בד' מ' חנה ת"י בת חותני מו"ה מיכאל הלוי זצ"ל ואשתו מ' גוטכע ע"ה בת האדם האדם הגדול בענקים שר התורה ועמוד היראה אשר החזיר עטרה ליושנה בארץ אשכנז מו"ה ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל אשר הי' אב"דקה ע"י בעיר פרנקפורט דמיין.
ובעד בנותי היקרות עם בעליהן בניהן ובנותיהן הבכירה מ' רבקה ת"י עם בעלה מו"ה נתן שלעזינגער נ"י אשר כעת הן בצרפת הדרומית וד' יפרוס כנפיו עליהם עם בתם הילדה הנחמדה צירל ת"י והילד חיים ישראל שי' ואחותה מ' שרה ת"י עם בעלה ר' אברהם אפפענהיימער שי' בעיה"ק ירושלים עם בנם הילד גד שי' והילדה רות ת"י והשלישית מ' לאה ת"י עם בעלה מר ר' אנמפך שי' בלאס אנגעלעס ובתי הצעירה ת"י מ' רחל עם בעלה מו"ה מנחם הלוי בעסטהאף נ"י פה בוענאס איירעס
(עמוד 16)
עם בנם הילד יעקב ש"י ואחותו הילדה הנחמדה מרים יטלא ת"י אנא ד' שמרם כבבת ותזכם לעלות ציון ברנה בשמחת עולם בבי"א.
ועוד דברים אחדים אדות החלק המכיל איזה ח"ת בהלכה אשר הבאתי לקיים את האחוז בזה וגם אל תנח ידיך כי הלא תעודת האגדה היא גם לסלול דרך עבור ההלכות שהם הלכות עולם אשר יבססו את עולם היהודי על בסיס נאמן וקיים כי ההלכות הם הלכות עולם שנ' הליכות עולם לו אל תקרי הליכות עולם אלא הלכות עולם" והכונה שאי אפשר שיבא דור שבו א"א לקיים ההלכות כי הליכות עולם לו והוא יסבב ההליכות למען תהיינה הלכותיו הלכות עולם אשר יבראו את העולם הבא.
הבאתי נ' מאמרים מהגאון העצום אשר אצלו הי' תורה וגדולה מצומדים רב רבנן מו"ה דוד אופנהיים זצ"ל שהי אבדק"ק ניקאלשבורג והמדינה ואבדק"ק פראג אשר כתב ידו "מועד דוד" על מס' שבת הי' אצלי זמן זמנים טובא ומידי נמכר לוויען ולא אדע מה הי' לו ואולי נאבד ויהיו המאמרים האלו אשר העתקתי משם כאוד מצל מאש ואוהבי תורה ישמחו בדברי האדיר שבאדירים. וגם הבאתי תשובה אחת מגאון דורנו אשר הי' לי כאב ממרן ר' חיים עוזר זצ"ל מווילנא בענין יבמה ופילגש ושאר תשובותיו אשר אצלי אפרסמם בעוד מועד. ושאר חידושי הלכות הם ממה שאתי בכתובים.
והנה רבותינו כי הוי מפטרי מר' אמי ואמרי לה מר' חנינא אמרי לי' הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העוה"ב ותקותך לדור דורים (ברכות יז').
ואמרתי כי הפירוש הוא כי החיים פה הם עולמנו אשר רק פה נוכל להשתלם ולברא עולמנו כפי רצוננו ורצון בוראנו וע"כ עולמך תראה בחייך כי החיים פה לבד הם עולמך ופה תעבוד ותראה להבטיח לך חלקך בעוה"ב וע"י תלמידך אשר שתו מימיך או ע"י הקוראים אשר יקראו לספרך יהי' לך תקוה כי עוד ינון שמך לדור דורים והתקוה הזאת היא תעודני ותחייני ותתן לי עוז ומרץ עלמות ונוער גם אחרי שזקנתי לעבוד עבודתי גם פה בארצות נודי וללמד "אורייתא בגלותא" ויה"ר שימי יהיו מלאים עדן ואצילות ולא אחרף אחרף אף א' מימי ואוכל לעבוד את ד' כאשר עם לבבי לאורך ימים.
וספרי זה יביא ברכה ושלום לכל תלמידי בכל ארצות פזוריהם ולהבע"ב מקהלותי בכל מקום שהם ואקוה כי ישמחו לקראת דברי כאשר הייתי אתם ונזכה להתראות באה"ק בקרוב אשר שם יהא קץ וסוף לצרותינו ותחלה וראש לפדיון נפשנו בבי"א.