דברי אפרים - ר' אפרים אשרי

הספר יצא לאור בניו יורק בשנת תש"ט
נושא הספר: חידושי הלכות וביאורי סוגיות בש"ס
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: 2 עמודים ללא ציון מספור חזור

תקציר המבוא:

המחבר מזכיר בקצרה את היותו עד לחורבנה של יהדות ליטא ובתוכה עולם הישיבות והתורה. כאשר שרד היה ממארגני החיים הדתיים בקובנה, השתתף בהקמת "בית כנסת", בלימוד הדף היומי, בקבורת המונים, במקוואות ובפדיון ילדים מידים נכריות. לאחר מכן עבר לרומא שם היה ממייסדי ישיבת "מאור הגולה", שהפיחה רוח של תורה ואמונה בקרב שארית הפליטה. המחבר הצפין רשימות של חידושי תורה בהם דן עם רבנים חשובים, ולאחר השואה קבלם לידו והוציאם בספר זה. בנוסף לכך, הכניס בספר שאלות ותשובות שנשאלו בגטו קובנה בעת השואה, בקונטרס נפרד בשם "בעמק הבכא" (עמ' 93- 103). המחבר מקדיש את ספרו לגדולי התורה בליטא שנהרגו על קידוש השם, רבנים וראשי ישיבות, ובסוף הספר מביא רשימה שמית של רבני ליטא, ספריהם וקורותיהם בקצרה.
הערה: ראה ספרו "שו"ת ממעמקים".

המבוא:

דברי אפרים

ראשית דבר

יערף כמטר וגו' תזל כטל וגו' אמר להם משה לישראל שמא אין אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה וכמה עמל עמלתי בה וכמה יגיעה יגעתי בה כענין שנאמר ויהי' וגו' ונכנסתי לבין החיות שאחד מהם יכול לשרוף את כל העולם וכו' נפשי נתתי עלי' דמי נתתי עלי' כשם שלמדתי אותה בצער כך תהיו אתם וכו'. (ספרי פ' האזינו)

דברי חכמינו אלה היו אור לנתיבתי במשך עשר שנים האחרונות, שנים של חשך ואפלה שלא היו כמותן מיום היות האדם על הארץ, ועלה בגורלי המר להיות עד ראי' להחורבן הנורא שקרה לעמנו ולתורתנו.

אני הגבר ראה עני - ליל חושך וצלמות שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם, כשנכנסו החיות הטמאות אל מדינת ליטא המפוארה ורמסו ודרסו את כרם ישראל מהמסד עד הטפחות כעם ככהן, גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה ובתוכם כל גדולי האומה, גאוניה, רבניה, ותלמידיה, תלמידי הישיבות הגדולות והמפורסמות דליטא ה"ה ישיבות טעלז, פאנעוועזש. הבית הגדול בתורתו וחכמתו ה"תלמוד תורה" דקלם, ומעיין התורה והחכמה אשר ממנו ישקו העדרים בכל תפוצות הגולה היא ישיבת "כנסת ישראל" אשר בסלובודקה-קובנה אשר זכיתי לשאוב מים ממנה ולהנות מזיו שכינתה משך הרבה שנים.

הפעם אודה את ה' על חסדו הגדול שבצר לי מקום בגיהנום והצילנו מגיא-ההריגה וזכיתי להיות מיחידי הסגולה להלל את שמו הגדול עלי אדמות. ועוד הגביר עלי חסדו שזכיתי ללכת מחיל אל חיל ולהיות ממצדיקי הרבים וכשקמה סערה לדממה זכיתי בעז"ה לשמש בקודש לשארית הפליטה אשר נשארו בחיים בקאוונא.

בכל מאמצי כחי השתדלתי להמתיק את קובעת כוס התרעלה בכל מידי דאפשר. עלה בידינו בע"ה לסדר ולחדש את הקהלה בקאוונא ולהכין "בית כנסת" להתפלל; ללמד את דף היומי, וגם עמלנו להביא לקבורת ישראל כאלפיים קדושים שנשארו אחר כליון הגטו בקאוונא, ולבנות בידינו ממש את מקוה המים לטהרת בנות ישראל. וכן סדרנו בית ספר לתינוקות, וגם השתדלתי הרבה להצלת ילדי ישראל מבתי עכו"ם והשתתפתי להקים בית יתומים לילדי ישראל שנשארו בלי שום קרוב ומודע. ואחרי עזבי את ליטא ארץ מולדתי ובאתי על כנפי נשרים למדינת אוסטריא יסדתי בחסדי ה' ישיבה במחנה הפליטים בעיר וועלס, הסמוכה לזאלצבורג.

בשנת תש"ו הגעתי בע"ה ביחד עם עשרה מתלמידי המובהקים לעיר הבירה רומא והנחנו שמה את היסוד לישיבה "מאור הגולה" אשר השתגשגה והתפתחה ונתוספו הרבה ספסלים בבית מדרשה, האודים המוצלים מאש התבערה עד שב"ה ראויה היא באמת לשמה שמאירה לארץ ולדרים, והפיחה רוח חיים של תורה ויראת שמים בין תפוצות הגולה של הפליטים והתושבים אשר באיטליא.

והנה מקום אתי פה להודות לה' עוד הפעם אשר חנני דעת להיות מחובשי בית המדרש ומיום עמדי על דעתי זכיתי להסתופף בצל גדולי הישיבות ה"ה "פאנעוועזש" "קלם" "סלובודקה" ובהיותי שם התחלתי להדפיס חלק מספרי זה בדפוס בילגוריי מחוז לובלין פולין, בשנת תרצ"ט, כירחים אחדים קודם החורבן הנורא, ואז נאבד הכל והוכרחתי לסדרו מחדש מתוך העתקות שנשארו תחת ידי אחרי רוב עמל ויגיעה שהשקעתי בו מחדש הצלחתי להצילו עוד הפעם ע"י שהפקדתי אותו ברשותו של כומר נוצרי בשנת תש"א טו"ב סיון מטעם ידוע, והחזירו לי אחרי השחרור בכ"ב אלול תש"ד, וזכות אבותי ורבותי זצ"ל עמדה לי שניצל המחבר עם חבורו אשר הוא כמעט היחידי מהמכתבים והספרים המרובים אשר נספו ביחד עם המחברים הגאונים הי"ד.

ובספרי זה אשר הוא אצלי כעין סיכום של תקופה נוראה בחיי הכלל והפרט, אמרתי להזכיר ולתת שם ושארי לכהפ"ח לאותם צנתרי דדהבא, הרבנים הגאונים וראשי הישיבות דמדינת ליטא אשר בחברתם זכיתי להסתפח ולהשתעשע עמהם בחדו"ת ואשר נהרגו על קידוש השם הי"ד.

ולזאת סדרתי קונטרס מיוחד בסוף הספר אשר בו יבואר בסדר א"ב שמותיהם, שנת לדתם, מקום הרבנות, שמות הספרים שחברו, וזמן השמדם, כפי מה שנשאר בזכרוני הדל וכפי שעלה בידי להשיג מאנשים יודעי דבר. ומובטחני שיסלחו לי אם טעיתי בציון הגיל או בהשמטת איזה פרטים.

קראתי את ספרי זה בשם "דברי אפרים" המכיל דברי אשר הגיתי ודברתי בפני רבותי וכמה מגאוני הדור כמו הגאון מרן ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל מווילנא והגאון מרן ר' אברהם דובער שפירא אב"ד קאוונא זצ"ל ובדיבוק חברי בישיבות הנ"ל הי"ד ואין דיבור אלא לשון קשה, (מכות י"א ע"א) שיש בספרי זה תשובות אחדות אשר קראתים בשם "מעמק הבכא" שנכתבו בזמן קשה וימי הזעם בענינים מעשיים שנתעוררו אז, והפרני אלוקים בימי עניי ומרודי לחדש חידושי הלכה.

ואסיים בזה מעין הפתיחה בברכת הודאה לשמו הגדול על שחזקני ואצני להביאני עד הלום. ואני תפילה שכשם שראיתי בחורבנו של עולם והתאבלתי על חורבן מבצרי התורה ונושאי דגלה - כך אזכה לראות בנחמה בהרמת קרן התורה וישראל ובגאולה האמיתית בב"א.

ב"ה שבט תש"ט