תקציר המבוא:

אודות המחבר

בראשית המבוא המחבר מתאר בקצרה את קורותיו בתקופת השואה: בריחתו מוינה לפראג, הגירתו להולנד, מאסרו ושילוחו לגרמניה. הרב מאריך לתאר את נס הצלתו, ותולה זאת בזכות סגולות החיד"א. בסוף המבוא הוא מפרט את יחוסו.

לספר מצורף קונטרס "אור הגולה" שם רשם דברים שראה כששימש אצל רבנים בוינה.

המבוא:

(עמוד ט)

הקדמה

בהקדמה לספר מהרש"ל כתב המוציא לאור בזה"ל, כי כקטן כגדול יוכל לאכול מפריו ולשבוע מטובו, ולקנות לו חכמת שלמה, ונדפס בכרך קטן שכל אחד יוכל לשאת אותו בחיקו ובאפונדתו, ונדפס כן בהסכמת הרמ"א ז"ל בשנת שמ"ז בק"ק קראקא עכ"ל, אם כן הדברים, אמרתי כל שכן ספרי הקטן שהוא קל להבין ולעיין בו בלכתו, טוב להדפיסו בכרך קטן, - אקוה שהמעיין ירא דברים חדשים שלא שבעתן העין, שאספתי זה כארבעים שנה מספרי ראשונים ואחרונים, וגם דברים ששמעתי מפי גאוני הזמן, והוספתי קצת הערות הכל ביראת הכבוד, - וכפי ערך ראות המדפיס, ישנם לדפוס ח' חיבורים - וההוצאות מרובות - ונוסף על זה ימי הזקנה הגיעו ואדם לא ידע עתו, אמרתי להתחיל במעט.

ומאחר שספרי הקטן הלזה, הוא גם להולכי דרכים, ראיתי לנכון להדפיס בסוף החיבור תפילת הדרך, וגם כן סגולות נחוצות מאוד לזמנינו, לכל איש ואיש כפי ערכו, והמה מהגאון הקדוש המקובל הרבינו חיד"א ז"ל דאיתמחי גברא ואיתמחי קמיעותיו, תרתי לטיבותא לטובת הכלל, ולטובת הבחורים בפרט כדאיתא כמס' ברכות (ח.) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, אמר רב חנינא לעת מצא זו אשה. - ובטח יראו נפלאות, והרבה ניסים נעשו לי בעת הזעם, ולא נגע בי יד הערלים, הגם שהייתי הרבה פעמים בין חיים למות רח"ל, והייתי רגיל לומר הסגולות מהגאון הק' חיד"א בכל יום. וראיתי ניסים עין בעין. ונס גדול נעשה לי על ידי סגולות
(עמוד י)
הללו - בימי הזעם נסתי מעיר ווינה לעיר פראג, ושם נתנו אותי במסר, ואחר ששה ימים ניתן לי רשות לנסוע למדינת הולאנד, אולם גם שם נתנו אותי במשמר, ולמחרתו בשבת ק' ראש חודש אלול בקשתי מהפאליציישעף, מאחר שאני רק יהודי אחד שבאתי למדינתו, ליתן לי רשות להתעכב שם, שאם שולח אותי חזרה למדינת דייטשלאנד מוסר אותי למיתה, שבפאספארט שלי נכתב בפירוש, שאסור לי לחזור למדינת דייטשלאנד, אולם אותו רשע אמר בפה מלא שישלחו אותי חזרה, - וכאשר באתי על ידי אוירן לווינה, כבר אמרתי הוידוי כי נואשתי מחיי - וכאשר הלכתי מהאוירן להפאליס, אמרתי איזהו מהסגולות מהגאון הקדוש חיד"א, ולא יאומן כי יסופר, שמכל הרשעים שעמדו שם סביב, אף לא אחד שאל אותי מאומה מדוע באתי חזרה - ואחד מהם שנתן חותם שבאתי למדינה, על אותו הדף שהיה כתוב שאסור לי לחזור למדינה - ממש כאילו לא ראו אותי בצורתי ולא את החותם - והלכתי לי ונסעתי לביתי - ועד יום שנסעתי משם לא נגע אותי שום רשע - הגם שביקשו אותי כמה פעמים, והייתי בסכנה הרבה פעמים.

קראתי ספרי הקטן הלזה "שם משמעון", מדברים שאספתי וכתבתי קצת חידושים, ובעבור שאספתי יותר מכפי כחי, אמרתי שלא ילכו הדברים לאיבוד וקבעתים בקונטרס מיוחד בליקוטי שם משמעון.

וקונטרס "עיר הגולה" על המקורות בעיר הגדולה ווינא, והרבה דברים שראיתי אצל גדולי ישראל שבאו דרך עיר זו, שנתגדלתי בו, - ודברו אלי הרבה תלמידי חכמים שהחובה הוא להדפיסם.

ורשמתי דברים שראיתי אצל קרוב למאה גאוני עולם, שבאו לווינא וזכיתי לשמשם - אך בחיבורי קטן הלזה כתבתי
(עמוד יא)
רק מאיזהו מהם ואקוה בעזר ממעל להדפיס מהם בחיבורים הבאים.

ודרך העולם לכתוב היחוס בהחיבורים, לכן אמרתי ידעו בניי ונכדי שליט"א, שאני נכד מהגאון הקדוש ר' אהרן זינגר זצ"ל, שהגאון חתם סופר זצ"ל כתב עליו בהיותו י"ח שנים בזה הלשון "כי אין כמותו בסביבותינו לדעתי" עכ"ל, וסיפר לי הרב ר' שלמה סופר ז"ל הרב מברגסאס, שהוא היה ילד כשבא זקיני ז"ל פעם אחת לפרעסבורג, ואביו הכתב סופר ז"ל כיבדו כל כך, שלא ראה שיתן כבוד כזה לשום גדול בישראל, ועיין בס' מכתב סופר להגאון רבי שמעון סופר ז"ל אבדק"ק קראקא, שכותב עליו שהיה גאון אמיתי וצדיק תמים עיין שם - ועיין בספר מלאה קטורת בההספד, שהגאון רבי חיים סופר ז"ל בעמ"ח ס' שו"ת מחנה חיים ז"ל העיד, שהיה דר עם זקיני הגאון ר' אהרן הנ"ל איזהו שנים בדירה אחת, וראה שהיה רגיל לילך למקוה בחצות הלילה בלי נר, שלא ירגישו בו, וסיפרו לי, שאליהו הנביא זכור לטוב היה רגיל בביתו, ופעם אחת חלתה בתו הצדיקת מרת בלימלא ע"ה, בחולי מסוכן, ואמרו עליה נואש, פתאום נגלה לפניה איש אחד, שעמד בסמוך למטתה ואמר לה אל תפחדי, השם יתברך ישלח לך רפואה ונעלם האיש, וכאשר סיפרה את הדבר לאביה, אמר לה שהיה זה אליהו הנביא זכור לטוב, וכן אני נכד מהגאון הגדול רבי זרח איידליטץ זצ"ל מפראג בעל מחבר ס' אור לישרים שהיה לו כתב יחוס עד דוד המלך ע"ה, ועיי"ש מה שכתב עליו הגאון בעל שו"ת נודע ביהודה זצ"ל וכן אני נכד מהקדוש ר' ראובן דייטש זצ"ל שהעיד לפני מותו שפעם אחת פתח את בית הכנסת במאטרסדרף ומצא את האבות הקדושים שקראו בתורה זי"ע.

יזכור ד' את נשמת הרבני אבי מורי הר' מרדכי ב' ר' אברהם ז"ל.
(עמוד יב)
ואת נשמת אמי הצד' מרת צירל ב' הרה"ג ר' אליעזר יצחק ז"ל ואת בתה אחותי מרת זעלדע ע"ה ובתה פערל צערל ע"ה ואת הילדה צערל ע"ה בת אחותי בריידל תחי' שנהרגו על קידוש השם ת'נ'צ'ב'ה'.
ונשמת חותני הרבני ר' שמואל מאיר שערמר ז"ל ואשתו הצד' מרת רחל לאה ע"ה שנהרגו גם כן על קידוש השם ת'נ'צ'ב'ה'.

ועל הטוב יזכר שם אשתי הצד' והמושלמת מרת חנה תחי' עם בניה ונכדיה שליט"א. יה"ר שיזכו להיות גדולי ישראל ותפארת למשפחתם ולכלל ישראל.

הרוצה בתשובה ומצפה לישועה קרובה לביאת המשיח בב"א

שמעון פירסט

עש"ק ה' אב תשכ"ו
יום הילולא דהאר"י הק' זי"ע