נולד בשנת תרס"ט (1908) בחוליוב שבגליציה. נפטר בירושלים בסיוון תשמ"ח (1988).

בן למשפחת רבנים, למד בישיבת חכמי לובלין אצל הרב מאיר שפירא ואצל אחיו הרב יצחק צבי. לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) שימש כרב בעיר בנדרי שבבסרביה.
בזמן המלחמה גלה לרוסיה וסייע רבות לפליטים. לאחר המלחמה שימש כרב שארית הפליטה בוורשה. במסגרת זו פעל רבות להיתר עגונות שבעליהן נעלמו בתקופת השואה ועמד בקשר עם הרב הראשי הרצוג ורבנים נוספים כדי לפתור בעיה סבוכה זו.

בשנת תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל ונתמנה לרב בית כנסת 'אוהל יוסף' בירושלים. בשנים תשי"ג- תשל"ה (1953-1975) ניהל את מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית. בתפקידו זה השפיע על עיצוב נושא הכשרות במדינה.
בין ספריו: בעמק הבכא, מגיא ההריגה, שערי הלכה, שבי ציון על מסכת יבמות. פרסם מאמרים בנושא כשרות המזון בכתבי עת.

לקריאה - מגיא ההריגה לקריאה - שו"ת מעמק הבכא