נולד בשנת תרס"א (1901) בעיר סלוצק שבאימפריה הרוסית, לאביו ר' בנציון ניסן .

נפטר בירושלים, י"ח סיוון תשכ"א (1961).

בילדותו התייתם משני הוריו, חי לבדו ולמד תורה מתוך עוני ודחקות, רבו המובהק היה הרב יחזקאל טרסטינר (ברגשטיין). למד בישיבת סלוצק שבראשה עמד הרב איסר זלמן מלצר.

נשא לאישה את מיכלא בת הרב שלום הירש מאיישישוק, מגדולי תלמידי החפץ חיים.

הרב מייזס קיבל את ניהול הישיבה בסלוצק מידי ראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר, שעלה לארץ ישראל. הישיבה נסגרה כעבור שנים אחדות בידי הבולשביקים.

הרב מייזס ניחן בעוז רוח, איתנות וזקיפות קומה של קדושה, ובאלה עמד נגד רדיפות הדת של הבולשביקים מבחוץ ושל היבסקציה מבפנים.

עבר למינסק שדוכאה ודעכה מבחינה יהודית, פתח שם "ישיבת מסירות נפש" שלמדו בה הלכות מסירות נפש לקראת יישומה למעשה, הרביץ תורה בישיבת הגרי"ל צימבליסט (ר' יהושע הרודנר), פתח בתי כנסיות ופתח בתחבולות בית חרושת למצות. הרדיפות גברו והוא ירד למחתרת, אך הישיבה נסגרה והוא נתפס ונאסר. שחרורו הותנה בעזיבתו את מינסק, והוא עבר לקרמנצ'וק. גם שם ניסה כל דרך לשמור על הגחלת של לימוד התורה, ונוסף על כך, בגלל הרעב הנורא, התעסק בגופו בענייני צדקה לקיים את החיים הגשמיים.

כעבור שנה נאסר, עונה ונשפט לשש וחצי שנות מאסר, ובגלל אדיקותו בשמירת מצוות הדת בכלא נגזר עליו לגלות לסיביר לכל חייו.

בסיביר היה כעשר שנים. החלטתו לקפוץ מרכבת שהייתה מיועדת להעביר אותו למחנה אחר בסיביר לרכבת שנסעה למוסקבה, שינתה את מסלול חייו מאסיר לאדם "חופשי". בדרך נס הצליח לחמוק לפולין ומשם לפראג. אשתו ושלוש בנותיו הצליחו להתאחד אתו במוסקבה, ואח"כ בפראג.

בסוף המלחמה נפתחה ישיבה בבאיי, פרוור של פריז, והוא עבר לשם ללמוד וללמד לצידו של הרב מרדכי פוגרמנסקי.

עלה לארץ לאחר קום המדינה, התמנה לראש ישיבת "תורה ויראה" ושקע בלימוד תורה, והיה פעיל במאבקים ציבוריים אחדים למען שמירת ערכי הדת במדינה, בעיקר נגד גיוס נשים לצבא.

מספריו:

בן אברהם

בית הספק – בירור סוגיות חמורות בש"ס; יורה חכימא

לקריאה - יורה חכימא