נולד בשנת תרס"ד (1904) בטרנבה שבסלובקיה. נפטר בשבט תשכ"ח (1968) ונקבר בישראל.

בצעירותו למד בישיבות שונות במרחב היהודי-הונגרי: חוסט, סליש, אונסדורף וסאטמר. לאחר נישואיו השתקע בפרנקפורט ע"נ מיין, ובין השנים תרפ"ט–תרצ"ח (1929–1938) כיהן שם כרב בקהילה האורתודוקסית הפורשת 'עדת ישורון'. ערב ראש השנה תרצ"ט (1938), לאחר שסבל מהטרדות הגסטפו, עבר לבלגיה והשתקע בבריסל, שם פתח בית ספר עבור ילדי הפליטים מגרמניה. בין השנים תש"ב–תש"ד (1942–1944) הסתתר במקומות שונים בבריסל ובסביבתה, עסק בפעילויות הצלה ואף המשיך ללמוד תורה כשהדבר התאפשר. ילדיו נתפסו ונשלחו לאושויץ.

לאחר המלחמה היה חבר בית הדין בבריסל שעסק בשאלת העגונות. בשנת תשט"ו (1955) עבר ללונדון וכיהן שם כמנהל בית הספר על שם יהודית מונטיפיורי.

בין ספריו: אוצר האגדה (פרנקפורט ע"נ מיין תרצ"ז)

בעקבתא דמשיחא: דיון על דרישת הזמן לאיחוד הכוחות הדתיים בכל העולם, להקמת מנגנון תחת שם יהדות התורה, לעזרת היהדות החרדית בא"י ולהקמת שלטון התורה בארץ ישראל (לונדון תשי"ב)

עזרת נשים, שני חלקים

לקריאה - עזרת נשים ספר ראשון לקריאה - עזרת נשים ספר שלישי