ראשית מגדים - ר' אברהם יצחק הולנדר

הספר יצא לאור בברוקלין בשנת תשי"ט
נושא הספר: ברורי הלכות
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: ל - לה

תקציר המבוא:

במבוא המחבר מתאר בקצרה את קורות קהילתו, סומבוטהלי, בתקופת השואה.
הוא מתאר את רצח בני הקהילה, שהובלה בי"ז בתמוז תש"ד (1945) לאושויץ, ובנשלחים לאושויץ גם אשתו וששת ילדיו הרכים. המחבר עצמו עבד בעבודות פרך במחנות (על כך אין הוא מרחיב את הדיבור).
בחלקו השני של המבוא, המחבר מפרט את מניעי כתיבת ספרו:
א. הוא רואה בהצלחתו שליחות ותפקיד - לתקן דבר מה בעולם, ולכן קיבל על עצמו לעסוק בבירורי הלכות.
ב.הקמת זכר למשפחתו שנכחדה.
ג. הואיל ולא זכה לצאצאים נוספים לאחר השואה, הוא מבקש באמצעות כתיבת הספר שיקויים בו המאמר: "זה ספר תולדות האדם", שספר זה יהווה תולדותיו באחרית הימים.

המבוא:

ראשית מגדים

(עמוד ל)
באהלה של תורה שאתה מתקן שם בלימודך התורה לשמה בקדושה ובטהרה העולמות העליוני' כהאמור.

וע"ד זה יש לפרש נמי דברי קדשו של התנא דבי"א א"ר פ"ו וז"ל שם בתוה"ד אמר לו הקב"ה בני מפני מה לא בללת מעשיך בדברי תורה ובמע"ט וכו' יעו"ש והיינו נמי ע"ד הנ"ל דצריך האדם לבלול המעשה הרשות שלו בתורה ומע"ט שכל מעשיו יהיו ע"ד תורה וממילא תהיו בלולי' ומקושרי' המעשיו שלו בתורה ממש ונעשה ממעשיו הרשות תורה ר"ל התעסקות התורה בפועל כמובן ובהאמור י"ל נמי הקרא (תהלים כ') ימלא ה' כל משאלותיך ע"פ מה שראיתי פי' נחמד מפי הקדוש הבעש"ט זי"ע ועכ"י דכל המשאלות האדם צריך להיות אך ורק שימלא ה' בכבודו במהרה בימינו ודפח"ח וי"ל ע"פ האמור דכל משאלות האדם בכל עניני עסקיו ישתדל להוציא החלקי קדושה שגנוזי' בהם לשרשם העליון ועי"ז ממילא שיתמלא ה' ויהי' ה' אחד ושמו אחד במבימ"א.

והנה אני בער ושפל הערך מאוד שלא הגעתי בעו"ה אף לקצה האחרון של מעלת לימוד תורה לשמ' כרצון הבורא יתב"ש ויודע אני בעצמי מך ערכי השפל שלא נפתחו לי מעיינות החכמה להאירה עלי בחכמת התורה ואיך לא תאחזני רעדה ופלצות פחד ויראה לגשת אל העבודה הקדושה בעסק הליבון וברורי הלכות שצריך לזה הכישרון ומעלת הלימוד תוה"ק לשמ' בקדושה ובטהרה וכתיב במופלא ממך לא תדרוש ויודע אני במר נפשי שלא הגעתי למעלת הדרגה זאת בעו"ה אך אמנם יען כי מעודי כל ימי חיי היתה מגמתי וחפץ רצוני בנפש חפצה שאזכה לעסוק וללמוד בתוה"ק גם במדת בירור וללבן כפי מיעוט כחי וחילי את הספיקות שנשארו בלי ליבון ובירור אשר השאירו גדולי הפוסקי' ארזי עולם בדבר ה' זו הלכה בלי בירור וליבון כדי צרכה והגם אמנם שידעתי בעצמי בשפלותי מעמדי הנמוך שאף לקרסוליהם לא הגעתי ודעתם רחבה מני ים על גדותי' וכל רז לא אניס להם כי המעיינות החכמה הלא לפניהם נפתחו וכפתחו של אולם לבם רחבה ומה אני ברי' קלה ושפלה לגשת אחריהם ולהכניס ראשי בין ההרים הגבוהים ורמים ולומר אגלה את הנעלמות מעיני הארזי עולם קדושי עליון שהאירו עיניהם ממעל בצפונות והנסתרות והנעלמות שבתורה אך לקחתי לי עוז ושנסתי את מתני לגשת אל המלאכה הזאת יען כי באמת הלא כל אחד מישרא' שעמד' נפשו בהר סיני בקבלת התורה הקדושה וכל אחד ואחד מישרא' קבל אז את חלקו בתורה כפי מעלת שורש נשמתו כמבואר זאת בסה"ק ולזאת יען כן החזקתי בנפשי ונתעודדתי לעסוק בבירורי הלכות כפי מיעוט אוני וחילי כפי חלקי המועט בתורה מורשה ולזאת אמינא במיעוטי שאף אם לא יעלה בידי אלא לכווין אף הלכה אחת לאמיתה של תורה די לי בזה ותהא תיקון לנפשי האומללה והצמאה.

ובפרט שבטרם גשתי אל המלאכה הזו נפניתי לשאול את פה קדשו של אדמו"ר הקדוש מבעלז זי"ע ועכ"י בעוד שנים כתיקונם במקום משכנו בבעלז האם אעסוק אני בעניני בירור הלכות והשיב לי במכתב בלשונו הקדוש עד"ז שהסכים לדבר וז"ל: יכול לעסוק גם בדרך אחרת בעסק התורה "אך גם במדת ברורי הלכה אל תנח ידו" ע"כ דברי קדשו ומדברי ק' אלו לקחתי לי עוז והתחזקות לעסוק גם בעניני ברורי הלכות וכבר היתה אצלי עוד במקום מגורי בעיר סאמבאט-
(עמוד לא)
העלי, מדינת אונגרן טרם הזעם והשטמה העברה על ראשינו בעו"ה חיבור גדול בעניני היתר ספיקות וברורי הלכות וגם תשובות רבות מגאוני אונגארן זי"ע אשר החלפתי בכתבי ח"ת עמהם אך לדאבוני כאשר פגעה בנו הצרה הגדולה כשהנאצים ימ"ש שטפו וכבשו מדינות סביבותם בפתע פתאום ושממו והחריבו את אלפי ישראל עם קדוש לה' באכזריות שונות אשר לא יאומן ומי שמע כזאת ובתוך השממה והמהומה דעברה עלינו בעו"ה נאבדו מאתי לעולם הח"ת שעלתה בידי ע"י היגיעה ועמל בתוה"ק בעזרת השם ובסיד"ש ובתוך האלפי ישרא' גם במשפחתי היקרה פגעה הרעה ל"ע שנרצחו והומתו ע"י הרשעים הארורים על קידוש שמו יתב"ש.

אבי מורי עטרת ראשי חסיד שבכהונה מוה"ר יוסף פנחס בן יעקב הכהן זי"ע שהי' בעל מסירת נפש גדול בכל נפשו ומהותו לכבוד קונו מימיו ומעודו ובחיזוק התורה הי' משתדל בכל מאמצי לבבו הטהור להחזיקו ולגדלו איש האשכולות שהי' אהוב למעלה ונחמד למטה בין הבריות לשם ולתפארת והי' למדן מופלג וגדול בתורה והי' אצלו ח"ת אשר חידש בהלכה ופי' על הש"ס ועל פירש"י ז"ל שעל התורה וע"פ סיבה מקרית מצאתי ח"א מש"ע או"ח שהי' שלו ונכתב מאתו על הגליון הערותיו על הש"ע אמנם לדאבוני המה מטושטשים ומקורעים מתוך הטלטול והניעה ממקום למקום ושמעתי מאאמ"ו זצ"ל שיחוסנו נמשכה מעלה מגאוני קדמוני' ארזי קדושי עולם המה בארץ ורק זאת הנשאר בזכרוני שאמר לי שאנן מנכדי הק' בעל מגיני שלמה זי"ע וגם הי' אצל א' ממשפחתינו שטר יחוס למעלה עד עלי הכהן.

והנה כשפגעה גם אותנו הרעה הרשעת הרשעים האכזרים הארורי' האלו הנאצים ימ"ש העמלקים שהחריבו ושממו בתוך האלפי ישרא' באונגארן גם את קהלתינו קהלה קדושה בסאמבאטהעלי כולם אנשי מעלה ויראי השם והובילו את כל היהודים הנמצאים שם למקום פורעניות לאוישוויטץ ביום המוכן לפורעניות בי"ז תמוז בשנת התש"ד לבריאת העולם ונהרגו והומתו שמה כולם מיד בבואם לשם בידי הרשעים הארורי' האלה ימ"ש ועלתה נשמתם בטהרה על קידוש שמו יתברך ויתעלה לנצח נצחים זכרם לטוב בתוך הקדושים האלו היתה גם ז' הראשונה אשת נעורי אשה חשובה ויקרה אשת חיל אין גומרי' עלי' את ההלל מרת שרה בת יעקב ז"ל ע"ע עם יו"ח בנינו היקרים ששה ילדים רכים וענוגי' שלא נתנני לגדלם לתורה ויראה לכבוד שמו יתברך שמו כאשר חשקה ואיוותה נפשי בני יקירי הילד יעקב ע"ה ובני יקירי דוד ע"ה ובתי היקרה הילדה צבי' ע"ה ובתי היקרה רבקה ע"ה ובתי היקרה יוטה חי' ע"ה ובתי היקר' הילדה טויבע ע"ה ילדים רכים וקטני' וענוגי' יקרים לי הובא נשמתן הטהורה לקרבן ה' לכבוד הבורא יתב"ש זי"ע.

וגם אחי היקרי' ת"ח מופלגים אנשי שם לתהלה ולתפארת שדלני' בחיזוק התורה ויראת אלקים בכל מאמצי לבביהם אחי יקירי מוה"ר חיים בן יוסף פנחס הכהן ז"ל עם משפחתו ב"ב ע"ה ואחי יקירי מוה"ר ישעי' בן יוסף פנחס הכהן ז"ל עם ב"ב ואחי יקירי מוה"ר משה דוד בן יוסף פנחס הכהן ע"ה עם ב"ב חסידים ואנ"ש זכרונם לברכה לעד. כולם נמסרו בידי הרשעים העמלקים הארורי' ימ"ש ליהרג ולמות על קידוש שמו יתברך לנצח נצחים.

(עמוד לב)
וגם בי פגעה הרעה ל"ע שנמסרתי בידי הרשעים האלה לעבודת הפרך המשברת את הגוף ונפש מתוך רעבון וצימאון ויסורי' ל"ע ולא פע"א ושתים שהגעתי מתוך הרעב והחולש' כמעט לקצי קץ האחרון ולולי ה' ברחמיו עלי כבר הייתי נאבד בעני' ח"ו וחבירי שהיו עמדי בשפל המצב הזו כבר אמרו עלי נואש כמ"פ שבל לא אוכל קום עוד לאיתני ח"ו אך ה' הטוב ברוב רחמיו וחסדיו הגדיל עלי לעשות נסים חוץ לדרך הטבע וברצונו הטוב נשארתי בחיים חיותי בחסדיו ורחמיו הרבים ובראותי זאת שמתי אל לבי ואתבונן כי לא למגני עבדי ניסא מן השמים ובטח שיש עלי עוד לתקן עבור נשמתי בחיים חיותי שיצאתי בחמלת ה' מגיא צלמות ומשבעה מדורי גיהנם בחסדי ה' עלי וקבלתי עלי שבע"ה אעסוק עוה"פ בעניני הברורי הלכות כפי מיעוט כחי וחילי אך אמנם בטרם גשתי עוה"פ למלאכה מלאכת הקודש הזו פעם שני' פניתי א"ע שנית לשאול בהאו"ת את פה קדשו של כ"ק האדמו"ר הקדוש מבעלז זי"ע ועכ"י ומקום משכנו הית' אז בא"י ארץ הקדושה והצעתי לפניו בשאלה אם יוטב בעיניו ויסכים עד"ז שאעסוק עוד בענין הברורי הלכות וקבלתי ע"ז תשובתו הקדושה מתוך ענינים שונים וכתב וז"ל: "וגם שתעסוק עוד בברורי הלכה והשי"ת יעזור ס"ד ולאסוקי שמעתת' אליבא דהלכתא" ע"כ דברי קדשו ותשובתו זאת אמץ וחזק את ידי לגשת עוה"פ להמלאכה מלאכת הקודש לעסוק וליגע בענין הבירור הלכה בע"ה עלי.

והנה אמנם מלבד הטעם הנזכר עוד אמרה לי נפשי עמוד על רגליך והתחזק ואל תעמוד מלבוא ולירד בעומקא של הלכה לעסוק בה ולהעלות מרגניתא טבא אם מן השמים יעזרוני לזה כי הלב יודע מרת נפשו ולבי מר לי בקרבי מאוד ותאבל עלי נפשי בזכרי וידיעתי את מעמדי וגורלי השפל בעו"ה בראותי בעני' שח"ו לא ישאר שם וזכרון באחרית הימים לזכר משפחתי היקרה משפחתינו המושכת יחוסה מקדושי עליון גאוני ארזי עולם ומר לי מאוד בידעי ומכירי את גורלי ומעמדי שמאז שנלקחו מאתי בני היקרים זכרונם לברכה בידי הרשעים הארורים ימ"ש וזכרם לא זכיתי עד עתה להעמיד ולבנות בית לי ולהעמיד דורות אחרי אריו"ש שלי עם זוגתי השני' אשת חיל אשה חשובה בעל' מע"ט נפש יקרה מאוד שעומדת לי בעזרי ולסייעני בכ"ע ובמילי דשמיא מרת רעדיל בת גיטל תחי' לאריכת ימים ושנים טובים בכט"ס ואפרוש כפי אל ה' בתפלה שיושיענו עוד ונזכה בקרוב בבני' חיי' ומזוני' בבריה"ג ובכט"ס ועוד לזאת אמרה לי נפשי עשה ספר ויקוים בי ג"כ מאמר הקרא שנאמ' "זה ספר תולדות אדם" שדרשו דמה שהאדם מוליד ברעיונותיו חידושים באורייתא לכבוד השם יתברך שמו זהו תולדותיו של אדם באחרית הימים וקבעתים בעט סופר בספר שתהי' גם זכר ושם למשפחתי שם וזכר עולם לנצח וה' הטוב ברוב רחמיו וחסדיו ישלח עזרו ממעל להוושע עוד בזש"ק לגדלו ולחנכו לתורה ויר"ש לנחת רוח ליוצרי צורי כאשר עם לבבי ונפשי כי"ר.

וקראתי ונתתי שם לספרי הזעיר הנוכחי ראשית מגדים יען שרוב עניני הברורי ההלכות שעסקתי בהם המה נתייסדו ונשענים בחיבורי זה על דברי קדשו של הפרי מגדים זי"ע שהניח בספיקותיו וחקירותיו הדברים בצ"ע בלי בירור וליבון כדי צרכן כדרכו בקודש בחיבורו הקדוש הפרי מגדים ובכן משום דלשון נופל על לשון שם זה ראשית מגדים מתאים במקצת עם השם פרי מגדים ועוד מטעם שהמספר של שם זה "ראשית מגדים" תעלה מספרה וחשבונה
(עמוד לג)
ומתאים עם המספר של שמי ושם אבי מורי זי"ע "אברהם יצחק בן מו"ה ה' יוסף פינחס הכהן" חושבנא דדין כחושבנא דדין וגם רמזתי בשם זה כי הוא ראשית המגדים שלי בח"ת כי יש עוד חיבור בח"ת תח"י שחברתי בחמלת ה' עלי כפי מיעוט כחי וחילי לתרץ וליישב הקושיות שהניח אחריו הגאון האדיר והקדוש רע"א זצ"ל בגליון הש"ס בצידי התלמוד וכן שאר חידושי' שחנן ה' אותי לחדש חידושי' בש"ס על כמה מסכתות כאשר עמדי.

והנה מתחלה עלתה בלבי לקרות שם לספרי הקטן הזה "פרי תואר" כי גם המספר השם זה תעלה חשבונה למספר שמי ושם אבי מורי זצ"ל לזכרון שם עולם אך שאלתי עד"ז את פה קדשו של האדמו"ר הקדוש מבעלז זי"ע ועכ"י אם יסכים לשם זה והוא השיב אלי שבל מסכים לשם זה וזה תוכן התשובה מאתו: ובענין השם של הספר פרי תואר לא מסכים כ"ק לזה השם מחמת שיש ספר מקדמון על שם זה (כידוע שהק' האהו"ח זי"ע עשה חיבור על שם פרי תואר השגות על הפ"ח) ע"כ יתן שם אחר ע"כ התשובת האדמו"ר הק' מבעלז זי"ע ומסיבה זאת מנעתי א"ע מלקרות חיבורי זאת על שם זו.

וגם פה אעשה זכר עולם לאמי היקרה הצדיקת מרת צבי' בת שמואל הכהן ז"ל אמי מורתי ע"ה היתה אשה חשובה אשת חיל מלומדת ונפש יקרה שכל מגמתה היתה אך ורק לגדל בני' לתורה וליר"ש (חמשה אחים היינו ומאתנו נלקחו שלשה אחינו ז"ל למות בידי הרשעים הארורים על קידוש השם יתבר' כהנזכר לעיל ולא נשארנו בחיים חיותינו לאויוש"ט אלא מר אחי הגדול בינינו מוה"ר מנחם מאניש נ"י ויזרח ואני בעני') אמי מורתי שהית' אשת חבר כחבר לאדוני אבי מורי זצ"ל אשר היתה עקרת הבית לעזר לאאו"מ ז"ל בתורה וי"ש שעמדה על ימינו בכל מאמצית לבבה היקרה לגדל אותנו לתורה ויראת אלקים כאות נפשה הטהורה ובעו"ה בפתע פתאום נחטפה ונלקחה מאתנו בעלמות ימי' ומבחר שנותי' לחיי עולם נצח לגודל שברון לבנו זכרונה לברכה תנצב"ה.

ופה תהא נצב גם זכר אאמ"ז אבי אמי ז"ל החסיד וירא את דבר ה' המופלג בתורה אין גומרי' עליו את ההלל מו"ה שמואל בן יעקב יהודה הכהן ז"ל בערנשטיין שזכה לאריכות ימים ושנים לטובה ולעת זקנתו כבן פ"ה שנים לטובה בעת המהומה והשממה בממשלת הרשעים הנאצים ימ"ש באונגארן בעיר הבירה בודאפעסט והוא הי' נחבא וטמור מעיני הרשעים ימ"ש עם משפחתו היקר' גם בו פגעה הרעה שהרשעים הנאצים ימ"ש יורו בהבית מקום מקלטו באבני בליסטראות ואש מתקלחת ונהרג בידי הרשעים שופכי דם ישרא' האכזרים הללו הוא ובנו דודי מוה"ר יוסף דוד שלמה הכהן ז"ל ביום אחד על קידוש השם זכרונם לברכה.

וגם תהא נצב פה שם זכר עולם לדודי אח לאמי ז"ל בן לאמ"ז מוה"ר משה בן שמואל הכהן ז"ל בערנשטיין שמחמת העינויים והפגעים ויסורים ע"י האכזריות ורשעת הרשעים הארורים הנאצים ימ"ש שבל"ח ומת במיתת הרעבון וחולשה ל"ע זכרונו לטובה ולברכה.

(עמוד לד)
ואעשה גם פה זכר עולם לחותני ז"ל אבי זוגתי תחי' שלפי מה שהעידו לפני יודעיו ומכיריו בעוד חיים חיותו שהי' למדן גדול בתורה בש"ס ופוסקי' וגם הי' ידיו רב לו אף בנסתר והי' בקי בכל חדרי התורה הקדושה והי' תח"י ח"ת בכ"י לאין מספר אשר חידש בח"ת להאדירה ולגדלה וכפי ראות עיני בציונו שציין בגליון השל"ה הק' שנשאר מאתו את המשכת ושלשלת היחוס שלו שנמשכה ועולה עד השל"ה הק' וכפי שציין שם הי' הוא דור שנים עשר דור אחר דור מהקדוש בעל השל"ה הק' זי"ע ועכ"י ה"ה המנוח מוה"ר חיים קלונימוס בן מוה"ר ישעי' ז"ל שווארטץ ונפשו יצאה בטהרה על קידוש השם ע"י העינויים והיסורי' בידי הנאצים הרשעים ימ"ש בארץ הארורה בגערמאני במחנה בערגען בעלזען בתוך אלפי ישרא' שהומתו שם על קידוש השם מתוך יסורי' ורעבון שהרעיבו הרשעים האלה אותם למות ל"ע זכותו י"ע לברכה.

וגם פה תהא מזכרת עולם להורי גיסתי מרת לאה תחי' אשת מר אחי מוה"ר מנחם מאניש הכהן נ"י ויזרח שהומתו ויצאתה נשמתן על קידוש השם בידי האכזרים הנאצים הארורים ימ"ש ה"ה המנוח מו"ה אליעזר בן נתן ז"ל קאלמאן עם ז' אשה החשובה מרת בילה בת פראדל ז"ל מפרעסבורג הם היו מוקירי התורה ולומדי' אנשי שם ומפורסמים לשבח ולתהלה בהשתדלותם בחיזוק התורה וירא' זכרונם לברכה לעולם.

והנה מקום אתי להזכיר פה לטובה גיסי היקר מז' הראשון האיש הנעלה ומפואר במעש"ט לשם ולתהלה אין גומרי' עליו את ההלל ה"ה ידידי יד"נ מו"ה חיים יוסף ברלינער נ"י ויזרח וז' דבורה תחי' ולזכר עולם הוריו שהומתו על קידוש השם אביו איש חסד אשר פזר נתן לאביונים ומכיסו החי' נפשות אומללים ערומים ורעבים מחוסרי כל עניים ודלים איש צדק מו"ה אהרן בן משה ז"ל ברלינער עם ז' מרת רבקה ע"ה ובנם קלונימוס קלמן ע"ה בתם פרימעט ע"ה וחתנם מו"ה אברהם צבי בן יעקב ווייס ומשפחתו ז"ל אשר בעת החרמה והשממה ע"י רשעי עולם הנאצים ימ"ש בק"ק סעליש נחטפו והומתו על קידוש השם זכרונם לברכה.

וגם למזכרת עולם תהא זכרון חותנתי מז' הראשון האשה החשובה אשת חיל בעלת מע"ט לשם ולתפארת ה"ה מרת פיגא בת דוד גליק ז"ל וחתנה גיסי המופלג ומופלא במו"מ טובות איש האשכולות מוה"ר יהודה בן שמואל אליקים הכהן האללענדער ז"ל וז' מרת גאלדע ע"ה ואחיו גיסי מו"ה שלמה אלי' בן שמואל אליקים הכהן האללענדער ז"ל לנצח מסעליש וגיסי מוה"ר מנחם בן נתן שרייבער ומשפחתו מבערעגסאז אשר הומתו בידי הרשעים הנאצים ימ"ש זכר הקדושים האלו יהי' לנצח ותנצב"ה.

דמם של הקדושים שנשפכה כמים אל ישקוט וינוח מלקבול על הרשעת הרשעים הנאצים זרעי עמלקים הארורים ימ"ש ועפרם של בניו למקום שנשרפה גופם וגויתם לעפר תהא צבורה וגנוזה לפני כסא כבודו יתב"ש לזכור לפניו אבינו אב הרחמן שבשמים מקור הרחמים את הרשעת הגוים הרשעים בנפשותם הבהמי' שהרנו ושפכו דמם של קדושים במיתות משונות ואכזריות שכל חטאם בעיני
(עמוד לה)
הרשעים האלה לא היתה אלא שנקראו "יהודיים" בניו של מקום והוא יתב"ש לנצח הצופה ומביט בכל אשר נעשה ונפעל מתחת שמי שמים ויודע ומכיר התכלית והיתרון בהדבר שנגזרה מלפניו יתב"ש ויתעלה על הנעשה בנפשות האומללות האלו שנהרגו במיתות אכזריות ודמם ועפרם של קדושי עליון שהובא לקרבן בנפשותם בעצמם מאת הכלל ישרא' על מזבח ה' יעוין באור החיים הק' פרשת צו על הפסוק והאש על המזבח תוקד בו וכו' שכ' שם בתוה"ד וז"ל הק' כי כל נפש שהרגו האומו' מישרא' על קידוש שמו ית' הקב"ה רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש ואותו ילבוש יום נקם בלבו וכו' יעו"ש בלשונו הקדוש.

ועתה עלינו השארית הפליטה שנמלטנו בחמלת ה' עלינו מידי שופכי דם נקי העמלקים ימח זכרם ושמם החוב קדוש מוטל להשתדל בכל מאמצי לבבינו להשלים החסרון והתהום שנשארה באבדן טובי וקדושי עמנו ז"ל בחיזוק התורה והיראה ללמוד ולעשות כחפצי רצון אבינו שבשמים יתב"ש ויתעלה לנצח ובפרט בדור הזה דור יתמי דיתמי בלי מנהיג ומורה דרך שיורה לנו הדרך האמת אשר נלך בו ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים והוא יתברך יתן בלבבינו ויורינו את הדרך האמת שנלך בו בלי לנטות ימין ושמאל להכשל ח"ו ולנפול ברשתו של המסית ומדיח שמצודתו פרושה ללכוד ולצוד במצודתו וברשתו ח"ו לאבדון עולם את תמימי וישרי עמנו הנשארים לפליטה כבימינו וה' הטוב והרחמן יאיר עינינו בעבודת ה' לאמיתה ויתרומם קרן התורה וישרא' לנ"ר יוצרינו ונזכה בקרוב בימינו לביאת גואלינו גואל צדק כי"ר.

כה דברי הקטן באלפי ישראל, זעירא דמן חבריא,
הק' אברהם יצחק הכהן האללאנדער
בן לאאמ"ו מוה"ר יוסף פנחס הכהן
מק"ק סאמבאטהעלי (אונגארן) כעת פה ברוקלין יצ"ו

י"ט כסלו שנת תשי"ט לפ"ק.